מדי שנה בשנה כופה משרד-החינוך על רבבות תלמידים בישראל ועל משפחותיהם את מיבחן הסקר.  ערעורים רבים ושונים כבר נשמעו כנגד אירוע חינוכי זה.  רבים עמדו על כך שנחיצותו המעשית של הסקר (ככלי של אומדן והערכה) מפוקפקת, ואילו נזקיו הרוחניים נעלים על כל ספק.  אך דומה כי לא פחות מכך יש לתהות גם על מידת חוקיוּתו של מיבחן זה כתופעה חברתית מצד מידת סמכות שבעליו נוטלים לעצמם ומצד מידת פגיעה שהם פוגעים בזכויות אזרחיה הצעירים של המדינה (התלמידים), אשר גם לגביהם, כמו לגבי האזרחים הבוגרים, לא כל אמצעי-השלטון יכולים להיחשב כשרים.