לדעתי אילו את פיו של אלתרמן שאלו – הוא היה אוסר על תרגומו של השיר
הביקורת שלו היתה פנימית, ועל כן טהורה
כמו שנאמר: נאמנים פצעי אוהב
דעתו לא היתה נוחה מתליית הכבסים בפרהסיה, כנהוג בחוגים יהודיים מסויימים שרצים (כבר מזה אלפיים שנה) להתלונן אצל הפריץ, איש על שכנו.