נתן אלתרמןמאגר הידע

עוֹד חוֹזֵר הַנִּגּוּן שֶׁזָּנַחְתָּ לַשָּׁוְא
וְהַדֶּרֶךְ עוֹדֶנָּה נִפְקַחַת לָאֹרֶךְ

← חזרה לדף הבית

חייו של אלתרמן

תחנות מרכזיות בחייו ובדרכו של נתן אלתרמן, מילדותו בוורשה ועד שנותיו האחרונות בתל אביב.

1910ורשה

לידתו של נתן אלתרמן

נתן אלתרמן נולד בוורשה למשפחה שחייה היו קשורים מראשיתם לחינוך העברי, לשפה העברית ולתרבות הציונית.

להרחבהלצמצום
  • אביו, יצחק אלתרמן, היה פדגוג ומחנך וממייסדי גן הילדים העברי־הפרבלי בוורשה.
  • המשפחה התגוררה ברחוב פאוויה 3; הבית שימש מוקד מפגש לאנשי חינוך ותרבות עברית.
  • העברית הייתה שפת דיבור מרכזית בבית, לצד רוסית ויידיש.
1914–1920ורשה · מוסקבה · קייב · קישינוב

שנות הנדודים

מלחמת העולם הראשונה, המהפכה הרוסית ומלחמת האזרחים אילצו את משפחת אלתרמן לנדוד מוורשה למוסקבה, משם לקייב ולבסוף לקישינוב.

להרחבהלצמצום
  • במוסקבה חידש יצחק אלתרמן את פעילותו החינוכית העברית, עד שהשלטון הבולשביקי החל לרדוף את מוסדות התרבות העברית.
  • בקייב, בהיותו בן שמונה, כתב נתן את שירו הראשון הידוע, שהוקדש לחיים נחמן ביאליק.
  • בראשית 1920 הגיעה המשפחה לקישינוב, ונתן נרשם לגימנסיה העברית־דתית „מגן דוד”.
1920–1924קישינוב

הלימודים בגימנסיה וראשית הכתיבה

בקישינוב למד אלתרמן בגימנסיה העברית־דתית „מגן דוד”. בשנות לימודיו התפתחה זיקתו לשירה העברית, והוא החל לכתוב ולפרסם שירים בעיתוני התלמידים.

להרחבהלצמצום
  • ב־1923 היה בין יוזמי עיתון הכיתה „אחדות”, שהפך בהמשך ל„ניצנים”, ושימש בו עורך וכותב מרכזי.
  • כתב עשרות שירים ובלאדות, לעיתים בשם „נתן אלטמן”, ובמקביל מילא מחברת שירים פרטית.
  • החרפת גזירות הרומניזציה על החינוך העברי האיצה את החלטת המשפחה לעלות לארץ ישראל.
1925תל אביב

העלייה לארץ

ב־8 באפריל 1925 הפליגה משפחת אלתרמן מקונסטנצה באונייה „אסיה”, הגיעה ליפו והתיישבה בתל אביב. העלייה פתחה פרק חדש בחייו של נתן בארץ ישראל.

להרחבהלצמצום
  • המשפחה התיישבה ברחוב ברנר 18 בתל אביב.
  • אלתרמן עבר בהדרגה מן ההברה האשכנזית לכתיבה בהברה הספרדית.
  • בשיריו מן התקופה מתחילים להופיע מוטיבים שילוו את יצירתו בהמשך, ובהם דמות „ההלך”.
1926–1929תל אביב

גימנסיה הרצליה

מ־1 בספטמבר 1926 למד אלתרמן בגימנסיה העברית „הרצליה”. הוא היה תלמיד שקט ומתבודד, כתב שירים בסתר ונחשף לשירה העברית המודרנית; בשנים אלה התחזקה השפעתו של אברהם שלונסקי על כתיבתו.

להרחבהלצמצום
  • הוא השתתף בטיולי הגימנסיה ברחבי הארץ והעמיק את זיקתו לנוף הארץ.
  • הצטיין בספרות, בצרפתית ובאנגלית, וחבריו ללימודים כמעט שלא ידעו על כתיבתו השירית.
  • ב־18 ביולי 1929 סיים את לימודיו בגימנסיה.
1929–1930פריז

היציאה לצרפת והמפגש עם השירה הצרפתית

ב־2 באוקטובר 1929 הפליג אלתרמן לצרפת. בפריז למד מדעי טבע בסורבון ונחשף מקרוב לספרות ולשירה הצרפתית.

להרחבהלצמצום
  • קרא בין היתר את פראנסואה ויון, שארל בודלר, פול ורלן וארתור רמבו.
  • תקופת פריז העמיקה את היכרותו עם התרבות הצרפתית ועם השירה האירופית המודרנית.
1931נאנסי

לימודי החקלאות וראשית הפרסום הספרותי

בנאנסי למד אלתרמן חקלאות ואגרונומיה, ובמקביל המשיך לכתוב. בשנת 1931 החל לפרסם את יצירתו בבמות ספרותיות ובעיתונות ונוצר הקשר המשמעותי בינו לבין אברהם שלונסקי וכתב העת „כתובים”.

להרחבהלצמצום
  • לאחר שנת הלימודים בפריז עבר אלתרמן לנאנסי כדי ללמוד חקלאות ואגרונומיה.
  • באפריל 1931 פורסם ב„כתובים” שירו „בשטף עיר”, מן הפרסומים הליריים הראשונים שלו בבמה ספרותית מרכזית.
  • בהמשך שלח שירים נוספים לבמות ספרותיות והחל לפרסם גם פליטונים ורשימות ב„הארץ”.
1932נאנסי · תל אביב

סיום הלימודים והחזרה לארץ

לאחר שקיבל דיפלומה של אגרונום באוניברסיטת נאנסי חזר אלתרמן לתל אביב. ניסיון קצר בעבודה חקלאית הסתיים בהחלטתו לבחור בחיי סופר ומשורר.

להרחבהלצמצום
  • ביולי 1932 קיבל דיפלומה רשמית של אגרונום.
  • לאחר שובו עבד זמן קצר כפועל חקלאי במקווה ישראל, אך נטש את החקלאות.
  • בסוף 1932, עם סגירת „כתובים”, הצטרף לחבריו בדרך שהובילה להקמת חבורת „יחדיו”.
1933תל אביב

הכניסה לחיי הספרות והעיתונות

אלתרמן משתלב בחבורה הספרותית „יחדיו”, כותב בעיתונות ומתחיל בסוף השנה לכתוב פזמונים לתיאטרון „המטאטא”.

להרחבהלצמצום
  • היה שותף לפעילות חבורת „יחדיו” ולכתב העת „טורים”.
  • כתב ב„דואר היום”, ב„הארץ” וב„כלנוע”, וניסה לתקופה קצרה להשתלב בעבודה עיתונאית בחיפה.
  • בסוף השנה החל לכתוב ל„המטאטא”, שהפך לזירה מרכזית בפזמונאות שלו בעשור הבא.
1934תל אביב

„רגעים”, „המטאטא” ושירי הזמר

כתיבתו העיתונאית והבימתית של אלתרמן מתרחבת: הוא מפרסם את „רגעים” ב„הארץ”, ממשיך ב„סקיצות תל־אביביות” וכותב פזמונים ושירי זמר.

להרחבהלצמצום
  • באותה שנה נכתבו בין השאר „שיר העמק”, „שיר בוקר למולדת” ו„שיר הכביש”.
  • עבודתו ב„המטאטא” נעשתה מרכיב קבוע ביצירתו לצד השירה והעיתונות.
1935תל אביב

נישואין והתרחבות העבודה לבמה

אלתרמן נישא לשחקנית רחל מרכוס, ובמקביל מרחיב את עבודתו בתרגום ובכתיבה לבמה.

להרחבהלצמצום
  • בשנים אלה הוא ממשיך לכתוב ל„המטאטא” ומתחיל לתרגם מחזות לבמה העברית.
  • עבודתו הספרותית מתנהלת במקביל לשירה, לעיתונות, לפזמון ולתרגום.
1936–1937תל אביב

לקראת ספר הביכורים

לצד כתיבתו האקטואלית ב„רגעים” עובד אלתרמן על שירי ספרו הראשון. ב־1937 הוא נערך להוצאתו ובוחר בשם „כוכבים בחוץ”.

להרחבהלצמצום
  • האירועים בארץ מקבלים מקום הולך וגדל ב„רגעים”.
  • לקראת השלמת הספר הפסיק לזמן מה את כתיבת „רגעים” כדי להתרכז בשירה הלירית.
1938תל אביב

„כוכבים בחוץ”

ספר הביכורים „כוכבים בחוץ” רואה אור ומעמיד את אלתרמן במרכז השירה העברית בת זמנו.

להרחבהלצמצום
  • לאחר הופעת הספר חזר לפרסם את „רגעים”.
  • במקביל המשיך בפעילות ספרותית ב„טורים” ובחיי הספרות התל־אביביים.
1939–1940תל אביב

מלחמה ועצמאות ספרותית

עם התפרקות חבורת „יחדיו” מתבססת דרכו הספרותית העצמאית של אלתרמן. יחד עם ישראל זמורה הוא קשור בהקמת „מחברות לספרות”, וב„רגעים” גוברת הכתיבה על מלחמת העולם השנייה.

להרחבהלצמצום
  • בשנים אלה התנהל גם פולמוס ספרותי על תפקיד השירה בזמן מלחמה.
  • אלתרמן שוקד במקביל על היצירה שתראה אור כ„שמחת עניים”.
1941תל אביב

„שמחת עניים”

„שמחת עניים” רואה אור ב„מחברות לספרות”, לצד המשך הכתיבה ב„רגעים” והפעילות הענפה בפזמון ובבמה הקלה.

להרחבהלצמצום
  • אלתרמן ממשיך לכתוב לתיאטרון ולקברט ולעבוד עם מלחינים ומבצעים.
  • הכתיבה הלירית, האקטואלית והבימתית מתקיימות בשנים אלה זו לצד זו.
1942תל אביב

השואה והבמה

אלתרמן מגיב ב„רגעים” לידיעות על השמדת יהודי אירופה, ובמקביל מעבד לעברית את „שלמה המלך ושלמי הסנדלר” לתיאטרון „אהל”.

להרחבהלצמצום
  • העיסוק במלחמה ובגורל יהודי אירופה נעשה מרכיב מרכזי בכתיבתו האקטואלית.
  • עבודת התרגום והעיבוד לבמה נמשכת לצד הפזמונאות.
1943תל אביב

מ„רגעים” ל„הטור השביעי”

בתחילת השנה מסתיים „רגעים”; זמן קצר לאחר מכן עובר אלתרמן מ„הארץ” ל„דבר” ומתחיל לפרסם את „הטור השביעי”.

להרחבהלצמצום
  • „הטור השביעי” נעשה הבמה המרכזית לכתיבתו האקטואלית בשני העשורים הבאים, והטורים נחתמו „נתן א.”.
  • באותה שנה עולה בתיאטרון „אהל” הגרסה המוקדמת של „שלמה המלך ושלמי הסנדלר”.
1944–1945תל אביב

מ„המטאטא” ל„לי־לה־לו”

לאחר כעשור של כתיבה ל„המטאטא” עובר אלתרמן לכתוב לתיאטרון „לי־לה־לו”. במקביל „הטור השביעי” מלווה את סיום המלחמה ואת סוגיות ההעפלה ושארית הפליטה.

להרחבהלצמצום
  • במהלך שנות עבודתו ב„המטאטא” כתב לחלק גדול מתוכניות התיאטרון.
  • ב„לי־לה־לו” כתב פזמונים ומערכונים; בינואר 1945 נכתב „כלניות”.
1946–1947תל אביב

המאבק וההעפלה

„הטור השביעי” מלווה את מאבק היישוב, ההעפלה, המדיניות הבריטית והאירועים שהובילו להחלטת האו״ם על החלוקה.

להרחבהלצמצום
  • בין היצירות הבולטות מן התקופה „מסביב למדורה”.
  • אלתרמן ממשיך במקביל בעבודה לתיאטרון, בפזמון ובתרגום.
1947תל אביב

„מגש הכסף”

ב־19 בדצמבר 1947, שלושה שבועות לאחר החלטת האו״ם על החלוקה, מפרסם אלתרמן ב„הטור השביעי” את „מגש הכסף”.

להרחבהלצמצום
  • השיר נעשה מן היצירות המזוהות ביותר עם הקמת המדינה ועם מחיר המלחמה.
1948–1949תל אביב

מלחמת העצמאות והמדינה הצעירה

אלתרמן ממשיך לכתוב ב„הטור השביעי” בזמן מלחמת העצמאות ובשנותיה הראשונות של המדינה, ומשרת תקופה קצרה בצה״ל.

להרחבהלצמצום
  • ב־1948 מפרסם את „על זאת”; דוד בן־גוריון הורה להפיץ את הטור בקרב חיילי צה״ל.
  • ב־1948 רואה אור הכרך הראשון של „הטור השביעי”.
  • ב־1949 עוסק הטור בין השאר בסיום הקרבות, בעלייה ההמונית ובקשיי הקליטה.
1950תל אביב

מות יצחק אלתרמן

אביו של נתן אלתרמן, המחנך יצחק אלתרמן, נפטר. נתן ממשיך בעבודתו ב„הטור השביעי”, בתרגום ובחיי הספרות.

להרחבהלצמצום
  • אלתרמן ממשיך להימנע מכינוס טורי „רגעים” בספר.
  • עיקר נוכחותו הציבורית בשנים אלה היא באמצעות „הטור השביעי”.
1951–1956תל אביב

„הטור השביעי”, התיאטרון והמדינה הצעירה

אלתרמן ממשיך בכתיבה השבועית ב„דבר”, עוסק בסוגיות הציבוריות של שנות המדינה הראשונות ומרחיב את עבודתו בתרגום מחזות. במקביל הוא חוזר בהדרגה לכתיבה לירית לקראת ספרו הבא.

להרחבהלצמצום
  • „הטור השביעי” עוסק בין השאר בהסכם השילומים, במתיחות הביטחונית ובמלחמת סיני.
  • ב־1953 רואה אור הכרך השני של „הטור השביעי”.
  • במקביל נמשכת עבודתו בתרגום מחזות לתיאטראות המרכזיים.
1957תל אביב

„עיר היונה”

לאחר שנים ללא ספר שירה לירי חדש מפרסם אלתרמן את „עיר היונה”, העוסק במאבק להקמת המדינה, במלחמת העצמאות ובבניינה.

להרחבהלצמצום
  • הופעת הספר מחזירה את השירה הלירית למרכז פעילותו לצד „הטור השביעי”, התרגום והבמה.
  • הספר מעורר דיון ספרותי וציבורי נרחב.
1959תל אביב

הביקורת של נתן זך

נתן זך מפרסם בכתב העת „עכשיו” את מאמרו „הרהורים על שירת אלתרמן”, ובו ביקורת חריפה על עקרונות הפואטיקה של אלתרמן. המאמר נעשה לאחד מציוני הדרך הבולטים בפולמוס הבין־דורי בשירה העברית.

להרחבהלצמצום
  • הביקורת מתמקדת בין השאר במשקל, בחריזה, בלשון ובאופן עיצוב החוויה בשירת אלתרמן.
  • המאמר נעשה נקודת ייחוס מרכזית בדיון על חילופי הדורות בשירה העברית.
1961תל אביב

„כנרת, כנרת”

התיאטרון הקאמרי מעלה את „כנרת, כנרת”, מחזהו המקורי הראשון של אלתרמן, העוסק בחיי חלוצי העלייה השנייה.

להרחבהלצמצום
  • דמותו של מרדכי במחזה עוצבה בין השאר בהשראת ד״ר ברוך בן־יהודה, מורו של אלתרמן בגימנסיה „הרצליה”.
  • באותה שנה מלווה „הטור השביעי” גם את משפט אייכמן.
1962תל אביב

„פונדק הרוחות”

התיאטרון הקאמרי מעלה את מחזהו הפיוטי „פונדק הרוחות”, שבו מקבלים מוטיבי הפונדק, הדרך והמחיר שגובה האמנות ביטוי דרמטי מרכזי.

להרחבהלצמצום
1963–1964תל אביב

פזמונים, במה ו„שלמה המלך ושלמי הסנדלר”

הכרך הראשון של „פזמונים ושירי זמר” רואה אור, ואלתרמן מעבד מחדש את „שלמה המלך ושלמי הסנדלר” להפקת התיאטרון הקאמרי.

להרחבהלצמצום
  • ההפקה החדשה של „שלמה המלך ושלמי הסנדלר”, בלחני סשה ארגוב ובבימוי שמואל בונים, עולה בקאמרי ב־12 בספטמבר 1964.
  • התקופה מדגישה את מקומה המרכזי של הבמה לצד השירה והכתיבה העיתונאית ביצירתו.
1965תל אביב

„חגיגת קיץ” וסיום „הטור השביעי”

ב־19 בפברואר רואה אור „חגיגת קיץ”. ב־16 באוקטובר מפרסם אלתרמן את הטור האחרון ברצף הקבוע של „הטור השביעי”, לאחר 22 שנות כתיבה במדור.

להרחבהלצמצום
  • באותה שנה עולה בקאמרי גם „אסתר המלכה”.
  • לאחר סיום המדור הקבוע מתמקד אלתרמן יותר בכתיבה דרמטית, בשירה ובפובליציסטיקה.
1967תל אביב

מלחמת ששת הימים והמפנה הפוליטי

לאחר מלחמת ששת הימים נעשית הכתיבה המדינית מרכיב מרכזי בפעילותו הציבורית של אלתרמן. הוא נמנה עם הדמויות המרכזיות בהקמת התנועה למען ארץ ישראל השלמה.

להרחבהלצמצום
  • התנועה, שקמה לאחר המלחמה, קראה להחזיק בשטחים שנכבשו במלחמה ולהתיישב בהם.
  • בשנים 1967–1970 מפרסם אלתרמן ב„מעריב” את סדרת הרשימות שנודעה לימים בשם „החוט המשולש”.
1968תל אביב

פרס ישראל

אלתרמן זוכה בפרס ישראל לספרות על מכלול יצירתו.

להרחבהלצמצום
  • באותה שנה עולה המופע „צץ וצצה”, המבוסס על פזמוניו.
  • „שיר עשרה אחים”, שנכתב ברובו קודם לכן, מתפרסם בתקופה זו.
1969–1970תל אביב

שנותיו האחרונות

בשנותיו האחרונות ממשיך אלתרמן בכתיבה ובעבודה על כתביו אף שמצב בריאותו מידרדר. ב־28 במרץ 1970 הוא נפטר בבית החולים איכילוב בתל אביב, בן 59.

להרחבהלצמצום
  • אלתרמן נקבר בבית העלמין קריית שאול בתל אביב.
  • לאחר מותו נמשכה עבודת הכינוס, העריכה וההוצאה לאור של כתביו ועזבונו.