← חזרה למאמר „שעתו היפה של אלתרמן”
״מגש הכסף״ – סיפור וסיפור שכנגד
ניתוח וקשרים ליצירות
כאן תוכלו לראות באילו יצירות, ספרים ואנשים עוסק המאמר, ולעבור ישירות לדפים הקשורים אליהם באתר. הניתוח נוסף בהדרגה ואינו קיים עדיין בכל המאמרים.
תקציר המאמר
מאמרו של פרופ' דן לאור עוקב אחר נסיבות כתיבתו, התקבלותו והתערערות מעמדו הקאנוני של השיר "מגש הכסף" מאת נתן אלתרמן (פורסם ב-19 בדצמבר 1947). לאור מתאר כיצד השיר – שנולד בעקבות דברי חיים ויצמן על רקע פרוץ מלחמת העצמאות – הפך למיתוס מכונן בתרבות הישראלית, בטקסי הזיכרון, במערכת החינוך וההגדות הקיבוציות. לצד זאת, מראה לאור כיצד משנות ה-70 ואילך צמח "סיפור שכנגד" (פרודיות של דן אלמגור ועמוס עוז, הסרט של ג'אד נאמן והספר על חילמי שושא) שערער על ההגמוניה הציונית והשתמש בשיר כמניפסט למחאה פוליטית ופוסט-ציונית.
לקריאת תקציר מורחב
במאמרו "'מגש הכסף': סיפור וסיפור שכנגד" מעניק פרופ' דן לאור ניתוח היסטורי, תרבותי ופוליטי רחב היקף לשיר "מגש הכסף" מאת נתן אלתרמן, שנכתב בפרק "הטור השביעי" בעיתון דבר בשלביה הראשונים של מלחמת העצמאות. לאור מבהיר כי השיר נולד בעקבות ציטוט של חיים ויצמן ("אין מדינה ניתנת לעם על מגש של כסף") וצפה בדיוק נבואי את מחירה הכבד של מלחמת התקומה.
המאמר מפרק את תולדות השיר לשני תהליכים מקבילים:
התקבלותו כטקסט קאנוני ומכונן: לאור מתאר כיצד הפכה דמותם של הנערה והנער ("נוטפי טללי נעורים עבריים") למיתוס היסוד הישראלי. השיר שובץ באופן קבוע במקראות הלימוד של משרד החינוך (ממקראות ישראל ועד פשוט ספרות), הפך לרכיב מרכזי בטקסי יום הזיכרון והמסכתות בבתי הספר ובצה"ל, שולב בהגדות הקיבוציות של פסח, זכה לביצועים דרמטיים (חנה רובינא, רבקה שטורמן) ולהלחנות מגוונות (נורית הירש, נחום היימן, יזהר ירון).
צמיחת "הסיפור שכנגד": החל ממשבר מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון, נוצר כרסום במעמד השיר. לאור מנתח את הפרודיה של דן אלמגור נגד משה דיין ("תקפצי לנו... טוב – מדינת היהודים"), את שירו של עמוס עוז מ-1982 ("כדי לתת לאמריקה את לבנון"), את סרט הקולנוע החתרני של ג'אד נאמן מגש הכסף (1984), ואת הספר הפוסט-ציוני חילמי שושא מגש הכסף (1997).
לאור מסכם כי אף שמעמדו ההגמוני התערער, השיר מוסיף לשמש כטקסט האולטימטיבי של הזיכרון והזהות הלאומית בישראל.
שירים הנדונים במאמר
מתייחס לשיר
אנשים בהם דן המאמר
- חיים ויצמן
- עמוס עוז

