נתן אלתרמןמאגר הידע

עוֹד חוֹזֵר הַנִּגּוּן שֶׁזָּנַחְתָּ לַשָּׁוְא
וְהַדֶּרֶךְ עוֹדֶנָּה נִפְקַחַת לָאֹרֶךְ

← חזרה למאמר „פרץ וסער”

מוסקבה–קייב–קישינוב

לקריאת המאמר המלא

על המאמר

יצחק אלתרמן, שהגיע עם משפחתו למוסקבה בחורף 1914, השתלב במרץ בכל העשייה הזאת: מראשיתה הוא היה מראשי היוזמים והעושים. תחילה היו, כמובן, קשיים מרובים. עדיין היו בחזקת פליטים שבאו לכאן מבוהלים, בחוסר-כל כמעט. היו להם קצת מטלטלים, מה שנחוץ למבוגרים ולילדים, לשם לבוש בחורף קר, לשם הכנת מאכלים בכל מקרה ולשם כסות בלילה, ובנוסף לכך כמה מאות רוּבלים שהצילום בדרכם מפולין. קשה מכול היה למצוא דיור למשפחה של חמש נפשות, מה גם שעדיין שרירים וקיימים היו, להלכה, חוקי המשטר הצארי, עם איסוריהם ליהודים להתגורר במטרופולין, וצריך היה לתחבל תחבולות מתחבולות שונות כדי להשתכן בעיר גופא, או בעיבורה, או, לפחות, באחת העיירות הסמוכות, ששם כבר לא הקפידה הרָשות לבדוק מי בא ומניין בא ולשם מה. אחרי שבועות מספר של דוחק רב ושל הוויית-פליטים מתמשכת נמצאה למשפחת אלתרמן, בעזרת ידידים וקרובי-משפחה, דירה נאותה ומרוּוחת בסימטה הטסינית שליד בית-הנתיבות הקוּרסקי. רק העמידו רהיטים שנרכשו מפה ומשם ומכל-הבא-ליד וכבר חידש יצחק אלתרמן את גן-הילדים העברי-הפרבֶּלי שלו מטעם האגודה של "חובבי-שפת עבר", שבראשה עמדה שושנה פרסיץ.

ניתוח וקשרים ליצירות

כאן תוכלו לראות באילו יצירות, ספרים ואנשים עוסק המאמר, ולעבור ישירות לדפים הקשורים אליהם באתר. הניתוח נוסף בהדרגה ואינו קיים עדיין בכל המאמרים.

תקציר המאמר

פרק זה מתוך הביוגרפיה מאת מנחם דורמן עוקב אחר נדודיה של משורר הילדות נתן אלתרמן ומשפחתו בתקופת מלחמת העולם הראשונה, המהפכה ברוסיה ומלחמת האזרחים (1925-1914). הפרק מתאר את המעבר ממוסקבה (שם הקים האב יצחק גן ילדים עברי ופעל באגודת "חובבי שפת עבר"), דרך הבריחה לקייב, המסע המסוכן כפליטים מעבר לנהר הדניאסטר, ועד להתבססות בקישינוב שבבסרביה. בקישינוב למד אלתרמן בגימנסיה העברית "מגן דוד", ערך את עיתוני התלמידים, והחל לכתוב את שיריו הראשונים, עד לעליית המשפחה לארץ ישראל באפריל 1925.

לקריאת תקציר מורחב

דורמן מנתח את התחנות המרכזיות בילדותו של אלתרמן כילד-פליט: מוסקבה (1918-1914): המשפחה הגיעה למוסקבה כפליטים מוורשה. יצחק אלתרמן הקים מחדש את גן הילדים העברי-הפרבלי בחסות אגודת "חובבי שפת עבר" בהנהגת שושנה פרסיץ, ונשא נאום פרוגרמטי על חשיבות הניגון, השפה והגן העברי מול הציביליזציה המנוכרת. אלתרמן הילד גדל בסביבה עברית עשירה אך חווה את תהפוכות מהפכת 1917, ואת רדיפות ה"ייבסקציה" שהביאו לסגירת המוסדות העבריים ולבריחת המשפחה. קייב והבריחה מעבר לדניאסטר (1919-1918): המשורר ומשפחתו עברו לקייב שבאוקראינה, שם ניסה האב לחדש את הקורסים לגננות של "תרבות". בעקבות הפרעות, הרעב ומגיפת הטיפוס, נמלטה המשפחה במסע בלהות קשה אל גבול רומניה. דורמן מתאר את חציית נהר הדניאסטר הקפוא בקרב קאמינקה (שזכתה לביטוי בשיר-הילדות של אלתרמן "לפני דנייסטר"). קישינוב (1925-1920): המשפחה השתקעה בקישינוב שבבסרביה הרומנית. יצחק אלתרמן יסד אינסטיטוט לגננות וגני ילדים, והיה פעיל ב"תרבות". אלתרמן למד בגימנסיה העברית-דתית "מגן דוד" שהקים הרב י' ל' צירלסון, שבה הורו כל מקצועות החול והקודש בעברית. הוא הצטיין בלימודיו, ספג את שירת ספרד ממורו מיכל קובלנוב, וערך יחד עם חבריו (חיים בלצן, שמואל מרלין, חיים ברמן) את עיתוני הכיתה "אחדות" ו"ניצנים", שבהם פרסם תחת השם "נתן אלטמן" את שיריו הראשונים (שירי נוף, באלאדות ושירי לאום). באפריל 1925, בעקבות הגזירות הרומניות על החינוך העברי, הפליגה המשפחה באונייה "אסיה" מקונסטנצה והגיעה לארץ ישראל.

יצירות הנדונות במאמר

עוסק ביצירה

מתייחס ליצירה

אנשים בהם דן המאמר

  • יצחק אלתרמן: נאומו הפרוגרמטי בוועידת "חובבי שפת עבר" במוסקבה (1917), הקמת גני הילדים והקורסים לגננות במוסקבה, קייב וקישינוב, כתיבת מאמר היובל על ביאליק ("הוא שיחיה"), ומסעותיו באירופה להצלת מוסדות החינוך.
  • הרב יהודה לב צירלסון: מייסד הגימנסיה העברית-דתית "מגן דוד" בקישינוב, עקב השקפתו הלאומית-הטבעית על הלשון העברית, ומאבקו בפרלמנט הרומני נגד גזירות החינוך.
  • מיכל קובלנוב: מורו הנערץ של אלתרמן לעברית ולשירת ספרד, ועל הקשר ששמר אלתרמן עם בנותיו לאחר עלייתן לארץ.
  • חיים בלצן: שותפיו לעריכת עיתוני התלמידים "אחדות" ו"ניצנים", תוך סקירת קורותיהם המאוחרות במערכת המדינית והעיתונאית בישראל ובארה"ב.
  • שמואל מרלין: שותפיו לעריכת עיתוני התלמידים "אחדות" ו"ניצנים", תוך סקירת קורותיהם המאוחרות במערכת המדינית והעיתונאית בישראל ובארה"ב.
  • חיים ברמן (רדי): שותפיו לעריכת עיתוני התלמידים "אחדות" ו"ניצנים", תוך סקירת קורותיהם המאוחרות במערכת המדינית והעיתונאית בישראל ובארה"ב.
  • שלמה הלל'ס: מפקח בתי הספר של "תרבות" בקישינוב, ידיד המשורר, ועקב ספרו הכרוניקאי בהימוט הארץ המתאר את בריחת הפליטים מעבר לדניאסטר.
מצאתם טעות או מידע חסר?

המאמר: מוסקבה–קייב–קישינוב (AMR000759)