מאמרים  • • •
פרק המבוא מ"כוכבים שנשארו בחוץ" - אברהם בלבן
קובץ השירים 'כוכבים בחוץ' הקנה לשירתו הלירית של אלתרמן מעמד מרכזי בשירה העברית החדשה . אולם למרות הרושם העז שעשו השירים, ולמרות רשימות הביקורת הרבות שהוקדשו להם, חלפו למעלה מתריסר שנים לפני שנכתב מאמר ענייני על השירים ועל העולם הרוחני שהם משקפים . תופעה זו איננה מקרית. מאחורי החזות הראשונית של שפע צבעים וצלילים, מסתתר עולם רוחני מורכב, וניסיון להבין עולם זה, לרדת עד שורשו, כרוך בבעיות פירוש קשות. לקושי בהבנת השירים תורמות כמה וכמה תופעות: רוב השירים אינם מאפשרים לקורא לעצב בנקל תבנית עלילתית או תמונתית רצופה, ועל אחת כמה וכמה - רצף הגותי גלוי לעין. התבנית העלילתית או התמונתית, בשירים שבהם היא קיימת, נמסרת בצורה מקוטעת ומרומזת בלבד. במילים אחרות, בחלק ניכר מן השירים מתקשה הקורא לקבוע מהו "נושא השיר" אף במובן הכללי ביותר. המגמה להימנע מעיצוב "נושא", או "מסגרת התייחסות", שניתן לזהותם בנקל, בולטת בשירי האהבה הכלולים בספר. שירים אלה אינם מספרים סיפור, אינם מתייחסים ישירות לאירוע כלשהו מעברם של הגיבורים, אלא מתארים מערכת יחסים מורכבת, אשר ריקעה העלילתי מרומז בלבד. יתר על כן, אופי הדברים המושמעים באוזני הנמענת, והעובדה שהשירים כוללים רק מעט תווי היכר נשיים (אשר ניתן לפרשם פירוש מטפורי) מעלים ספיקות ביחס לזהות הנמענת. בצד הנטייה הטבעית לראות בה אישה אהובה, יש מבקרים הטוענים כי היא "תבל", "מוזה" ועוד. גם מצבו של הדובר בחלק מן השירים אינו ברור, והמבקרים מתווכחים, בין השאר, האם הוא אדם חי או חי-מת. ובכן, בחלק מן השירים אפילו מערך הדמויות אינו מהווה נקודת מוצא עבור הקורא. אלא פועל יוצא של מסקנות פרשניות. מגמה דומה, אם כי מוקשה פחות, נמצא אף בשירי העיר. שלא כשלונסקי, וכמשוררים אחרים בני זמנו ובני חוגו, אשר נקבו בשמות הערים שתיארו, נמנע אלתרמן ממסירת שמות גיאוגרפיים, או תווי היכר חד משמעיים אחרים. האם שירי העיר מתארים את נופי תל אביב? או אולי לפנינו "נופי נכר", כפי שטענו כמה מן המבקרים?

חזור
  
 
בחסות: תמ"א 38 - האתר המרכזי
© כל הזכויות לאתר נתן אלתרמן שמורות לטרגט מערכות בע"מ, עיצוב האתר - סטודיו קליימקס