מאמרים  • • •
השחרית הפלאית של העליה השניה - בן-עמי פיינגולד
ההיסטוריה, חשיבותה ומקומה בעיצוב זהות ותודעה לאומית, היא נושא רווח ביצירתו של אלתרמן. כנרת כנרת, הראשון מבין מחזותיו שהועלה על הבמה (דצמבר 1961), מתייחס לימי בראשית של קבוצת דגניה א', שנוסדה בשנת 1910 על ידי קבוצת צעירים, 'הקומונה הרומאנית' (יוצאי רומאנו שברוסיה(, שהתארגנו והתגבשו קודם לכן בחדרה, ולאחר מכן בחוות הלימוד בכנרת. אלתרמן בחר בדגניה כנושא המחזה, מן הסתם לא במקרה. דגניה, 'אם המושבות', אינה ר 'מקום' גיאוגרפי על מפת ההתיישבות אלא המקום בהא הידיעה, המגלם והמייצג תקופה, זהות ואידיאולוגיה. "גיבוריו של המחזה", כדברי אלתרמן בהקדמה לכנרת כנרת, "אינם יכולים שלא להיות יפים וטובים וחזקים [...] בואם אל המקום שהם נאחזו בו הצריך כוחות נפש נעלים של אור ושל הקרבה עצמית. יש מקומות ותקופות בעולם שאתה מוצא בהם על כרחך רק את הטובים ביותר. [...] בקעת הירדן בראשית המאה היתה מקום כזה  [...] זה היה מעגל של אור שחרית צחה ותמה"
 
פרק ב' מהספר מ'כלניות' ל'פונדק הרוחות' אלתרמן המחזאי בן-עמי פיינגולד. הוצאת הקיבוץ המאוחד 2009


חזור
  
 
בחסות: תמ"א 38 - האתר המרכזי
© כל הזכויות לאתר נתן אלתרמן שמורות לטרגט מערכות בע"מ, עיצוב האתר - סטודיו קליימקס