מאמרים  • • •
פרפר מן התולעת : שיחה תשיעית - דן מירון
במרס 1933 התייצב אלתרמן סוף-סוף בלשכתו של אליהו קראוזה, מנהל מקוה-ישראל, כמי שבא אל מקום העבודה שהוכן לו. הוא עשה זאת ברוח נמוכה, כפוי רצונו והחלטתו של אביו, והיה עתיד לשהות שם כחודשיים בלבד - עד לאחר חופשת הפסח. גם בשבועות הספורים של נוכחותו במקום עבד תכופות, על פי ההסכם בין קראוזה לאביו, חצאי ימים – בשכר חלקי, כמובן (שמונה עד עשרה גרושים, כמחצית השכר היומי של פועל חקלאי בחווה). בימים אחרים נעדר כליל. בין כך ובין כך, כמעט לא נשאר ללינת לילה במקום, אלא היה חוזר מדי ערב באוטובוס לדירת הוריו בתל אביב. הוא היה, ניתן לומר, פועל חקלאי 'דה לוקס'. חבריו לעבודה משכו בכתפיהם ודיברו בלגלוג כלשהו על הבחור שמזונותיו וכל צרכיו מוכנים למענו בבית אבא, ולכן הוא יכול להרשות לעצמו להיעדר, לאחר, לשבת בבתי קפה, ולטפח 'מצבי רוח'. הם, לעומתו, צעירים שהניחו מאחוריהם בתי אב עניים בעיירות פולין, היו חייבים לעבוד כדי להביא לחם אל פיהם ולמצוא לעצמם קורת גג . היה ברור למדי לכל הנוגים בדבר שההתקשרות של המשורר הצעיר עם מקום עבודתו לא תאריך ימים. ואמנם, בתום חופשת הפסח לא חזר אלתרמן למקוה-ישראל, וספק אם לאחר מכן, בימי פרסומו ותהילתו, הציג את כף רגלו במקום שלא עשה בו גדולות. כפי שסופר באחד הפרקים הקודמים, אלתרמן החליט, כנראה באביב תרצ"ג, לנטוש לגמרי את מקצוע ההנדסה החקלאית, שהוא השקיע בו עמל לימודים כה רב, והוריו השקיעו בו כספים רבים שנחסכו במאמץ וטיפחו סביבו תקוות גדולות. אין ספק שזו הייתה מכה גדולה ליצחק אלתרמן, שראה את כל התוכניות שתכנן לרווחת חייו של בנו מושלכות אל האשפה שלנגד עיניו, מבלי שהבן יעשה מאמץ כלשהו לבחון ברצינות את האפשרות להוציאן אל הפועל. אין בידינו ידיעות על המתח שהשתרר בוודאי בבית אלתרמן באותם ימים. יכול להיות שמתח זה לא הגיע להתפרצויות גלויות, אף כי יצחק אלתרמן היה איש אימפולסיבי וחם מזג. אולם יותר מכול הוא היה איש מעשי, וקרוב לוודאי שהוא נוכח מיד לדעת שהבן לא יממש את 'תוכנית החיים', שהוא, האב, טיפח בשבילו, אלא ינהג כרצונו, ויש להתייחס לעניין כאל עובדה מוגמרת. אפשר שהתפעלותו מכישרונותיו הספרותיים של בנו – הוא הבין בשלב זה שנתן נועד לגדולות - פיצתה על האכזבה, אף כי חששו מפני הדלות והעליבות שהעיסוק ה'פרופיסיונאלי' בספרות כרוך בהן בוודאי לא שכך. ייתכן שגם היטיב להתבונן בבנו ולראות את הדכדוך העמוק שהוא היה שרוי בו, ואשר בחלקו (לא בעיקרו) היה קשור באי הרצון שלו לעסוק בעבודה חקלאית, והוא נמנע מהפעלת לחץ עליו.
 
נלקח מהספר "פרפר מן התולעת" פרופ' דן מירון, 2001, האוניברסיטה הפתוחה, כל הזכויות שמורות. אין לעשות בחומר שינויים מסוג כלשהו כגון: מחיקות, הוספות, קיצורים, או שינויים אחרים אלא אם יינתן לכך אישור מראש ובכתב מאת האוניברסיטה הפתוחה.


חזור
  
 
בחסות: תמ"א 38 - האתר המרכזי
© כל הזכויות לאתר נתן אלתרמן שמורות לטרגט מערכות בע"מ, עיצוב האתר - סטודיו קליימקס