מאמרים  • • •
פירוש לשיר "ילדי ההפקר" - יוסי גלובינסקי
בשיר מוסברת פרשת "בן סורר ומורה" המקראית. בן שאינו סר למרות הוריו ומתחבר לחבורת ריקים ופוחזים (ילדי הפקר"). הוא סובא יין - "חצי" לוג יין איטלקי שכדי להתפכח ממנו יש ללכת לפחות "שלושה מיל"). קיימת סכנה שהוא יגדל להיות רוצח ("היום תקענו רק עיניים מחר נלמד לתקוע סכינים"). אם עד הגיעו לגיל שלוש עשרה הוריו אינם מצליחים לרסנו אפילו בנקיטת יד קשה ("מצליפה בפנים"), הוריו כולל אמו הרחמניה ("אמא אחת") חייבים להביאו למשפט בו עלול להיגזר דינו למוות ("ילדים שכמונו צריכים להיות בין חומות בית הכלא או בבית הקברות"). זוהי מעין "עקדת יצחק" של ההורים המקריבים את בנם לטובת בטחון החברה. גם מלך סדום כדי להציל את עמו, הקריב את בנו על החומה – "ויהי בבוקר בעלות המנחה" ("ביוקר ביוקר תעלה מנוחתם").
 
הערת מערכת האתר: הפירוש הניתן כאן הוא שונה מהמקובל על מרבית חוקרי שירת אלתרמן.


חזור
  
 
בחסות: תמ"א 38 - האתר המרכזי
© כל הזכויות לאתר נתן אלתרמן שמורות לטרגט מערכות בע"מ, עיצוב האתר - סטודיו קליימקס