מאמרים  • • •
"מסביב למדורה" - מסביב לנקודה - דן מירון
בשבעה במאי 1948, שבוע לפני ההכרזה על הקמת המדינה, הקדיש נתן אלתרמן "טור שביעי" חגיגי ונרגש לפלמ"ח – "מסביב למדורה" – והוא הראשון בשיריו שהוקדשו לגוף לוחם זה ולמפקדיו. הכותרת קישרה את ה"טור" של אלתרמן ברשימותיו הידועות של יצחק שדה, שנתפרסמו תחת הכותרת הקבועה "מסביב למדורה" (על הרוב בפסבדונים י. נודד) והצטרפו למעין מסכת הגות פלמ"חית, שיחות שבין המפקד ללוחמים.  אלתרמן ביקש, כביכול, להוסיף גם את ה"טור" שלו למסכת זו. הוא כתב את השיר לרגל "תאריך": יום הולדתו השביעי של הפלמ"ח. ספק הוא אם היה נזקק לתאריך זה משום עצמו, אבל הוא חיפש הזדמנות להביע באוזני אנשי הפלמ"ח משהו מן ההערצה אליהם, ששטפה את הארץ כולה בחודשים שחלפו מפרוץ מלחמת העצמאות במוצאי כ"ט בנובמבר 1947, ומשזו נמצאה לו, לא החמיצה. הגם שמ"מסביב למדורה" לא נעדרו השנינה והחן האלתרמניים האופייניים, זה היה במפורש שיר רציני על נושא נכבד, מעין אוֹדָה רשמית חגיגית. המשורר קבע לו מראש מודוּס מבני וסגנוני "גבוה". מכאן הסטאנצות הארוכות (בנות שישה טורים, לעומת לבֵנת היסוד הניטראלית בשירי "הטור השביעי", הבית המרובע), המִצלול העשיר, החריזה ה"רצינית" (כלומר, נעדרת שעשועי לשון), השימוש התכוף למדי בלשון נמלצת ("נִיסָן הַיֶּרַח", "עֲלֵי לוּחַ", "פְּרִי תֹמֶר"), ובעיקר הרטוריקה המפותחת, המפעילה פיגורות מסובכות, כגון לִיטוֹטָס וזָאוּגְמָה.  אלתרמן, מבטאו הפיוט של הקונסנסוס ה"יישובי"־הלאומי בימי מלחמת העצמאות, מבצע כאן אקט ציבורי כבד ־משקל: הוא בא לבטא את הכרת האומה כולה בחשיבותו של הפלמ"ח ולהביע את תודתה הנרגשת לו.


חזור
  
 
בחסות: תמ"א 38 - האתר המרכזי
© כל הזכויות לאתר נתן אלתרמן שמורות לטרגט מערכות בע"מ, עיצוב האתר - סטודיו קליימקס