המאמר להלן סוקר את שירו של אלתרמן "חוקת החרום". הוא יוצא ממשבר הקורונה, ומשירו "חוקת המשחק" (הטור השביעי), מדלג משם אל שירו "חוקת החרום" (שם), עושה חניית ביניים בשירו "ליל חנייה" (עיר היונה) ונוחת על "שיר הפונדקית" (המחזה "פונדק הרוחות"). בתוך כך הוא מלווה כמה מגלגוליה של תבנית רווחת, חוצת-סוגות, בשירי אלתרמן.