בחודש דצמבר 1949 חגגה מדינת ישראל את ״יום המיליון״. העילה לחגיגה הייתה העובדה שהמדינה הצעירה, שהוקמה רק כשנה וחצי קודם לכן, הצליחה להגדיל את מספר התושבים היהודים בה למיליון, בעיקר בזכות עלייה המונית מארצות שונות ברחבי העולם. את היום החגיגי ציין גם נתן אלתרמן במסגרת ״הטור השביעי״.

הבחירה של אלתרמן לציין את ״יום המיליון״ בשיר לא הייתה מקרית. אלתרמן, שהיה מקורב לחוגי השלטון והעריץ את מנהיגותו של דוד בן גוריון, ראה בעלייה לישראל את התגשמות חזון הציונות ושיבת העם היהודי למכורתו. עוד טרם קום המדינה הביע בשירים שכתב את תמיכתו הנלהבת בהבאת כמה שיותר מעפילים יהודים לישראל, ושלל את מדיניות השלטון הבריטי להטיל מגבלות על מספר העולים. לאחר הקמת המדינה המשיך לתמוך בדבקות ובלהט במפעל העלייה והתנגד לכל מגבלה שתוטל על מספר העולים המגיעים לישראל, מכל מקום ברחבי העולם.

בין השנים 1951-1948 אפשרה מדינת ישראל עלייה המונית אליה. במהלך שנים אלו, נוכח המצב הכלכלי המורכב ושאלת יכולתה של המדינה לקלוט כראוי את העולים, החלו דיונים בממשלה ובסוכנות היהודית שעסקו בהטלת מגבלות על מספרי העולים. לאחר הגעתן של הקהילות הגדולות מעיראק ומרומניה במהלך 1950 גברו הקולות בקרב בכירי הממשל על האטת העלייה, דרישה שאכן התקבלה בשנת 1952. האטת עלייה היא ביטוי מכובס למילה סלקציה, שכן החל משנת 1952 ועד 1954 בעיקר, אך גם בשנתיים שלאחר מכן, הטילה ממשלת ישראל מגבלות נוקשות על עליית יהודים ממדינות מסוימות, שאחת מהן הייתה מרוקו.

סיפורה של העלייה ממרוקו באותן שנים הוא מהמרתקים והמשמעותיים בתולדותיה של המדינה, כיוון שהוא אורג בתוכו רבדים שונים של עיסוק חברתי, כלכלי, תרבותי ועדתי אשר משפיעים עד היום על דמותה של ישראל. בעוד ראשי המדינה ומרבית העוסקים במלאכה ראו בעלייה ממרוקו באותן שנים כנטל, והתייחסו לעולים בהתנשאות, בחר אלתרמן להיאבק בכל כוחו וכישרונו למען יהודי מרוקו. הוא הקפיד לכתוב ב״הטור השביעי״ שירים אשר שיבחו את יהודי מרוקו ותרומתם האפשרית למדינה, תקף בחריפות את מדיניות הסלקציה והתייחס לא אחת לידיעות עיתונאיות שתיארו את היחס המבזה שחוו העולים הפוטנציאליים בארץ מוצאם.

לעיתים עשה זאת בפאתוס השמור למי שראה בעצמו שותף למעשה החלוצי והציוני; לעיתים תוך עימות נוקב עם הממסד; ולעיתים תוך האנשה נוגעת ללב של דמויות בקרב יהודי מרוקו, להן העניק פנים ושמות ותיאר ביד אמן את מסכת הייסורים שעברו על מנת להגשים את חלומם, שהיה גם חלומו. המחקר בוחן את יחסו של נתן אלתרמן במסגרת ״הטור השביעי״ למדיניות העלייה הסלקטיבית ממרוקו באמצעות ניתוח שיריו בנושא, מחקרים אודותיו ואודות העלייה ממרוקו וניהול שיח מטאפורי עם החוקרים השונים