מאמרים  • • •
הולדתה של אגדה - מרדכי נאור
באביב 1991 יצא לאור אטלס כרטא לתולדות ה"הגנה", ועורכו, פרופסור יהודה ואלך, סיפר במסיבת עיתונאים, כי כוונת המערכת הייתה להשתמש כמוטו לאטלס בשורה הידועה, המופיעה בראש שירו של נתן אלתרמן "מגש הכסף". אלא שהתעוררה בעיה חדשה-ישנה: השורה האמורה, המיוחסת לד"ר חיים וייצמן, "אין מדינה ניתנת לעם על מגש של כסף" – לא ידוע מקורהּ. במשך עשרות שנים, מאז כתיבת השיר, לא פוצחה התעלומה – מתי והיכן כתב או אמר ד"ר וייצמן את המילים האלה. פרופסור ואלך סיפר, כי הלך לגנזך וייצמן ברחובות כדי לגלות את המקור – ולא מצאוֹ.

סיפור קטן זה הובא בעיתון "הארץ", במדור המו"לות של מיכאל הנדלזלץ, שטרח ושוחח עם כמה מחוקרי אלתרמן המובהקים, כגון פרופסור דן מירון ופרופ' דן לאור, ואף הם הודו שכל מאמציהם למצוא את המקור הוייצמני לא צלחו. ידוע גם על חוקרים אחרים שניסו לפענח את החידה הזאת מאז כתיבת השיר – וללא הצלחה.

כמי שגם הוא ניסה את כוחו בעניין – לרבות חריש עמוק בגנזך וייצמן, בספריו, יומניו, איגרותיו ונאומיו – ונכשל, אמרתי לעצמי שלא ייתכן שהמשפט היפה הזה, שאלתרמן ייחסו לווייצמן והציבו בראש "מגש הכסף" שלו, אינו של וייצמן, והוא יתום, חסר אב. הפעלתי את ההיגיון העיתונאי דווקא, והחלטתי לחרוש את העיתונות היומית בשבועות שלפני כתיבת השיר, מתוך הנחה – מין wishfull thinking – שאם הוא איננו בספרים ובמקורות אחרים, אולי קרא אלתרמן את הדברים באחד העיתונים, כפי שהובאו מפיו של וייצמן. הרעיון לא היה מקורי במיוחד, שכן אלתרמן הִרבה לשאול נושאים וציטוטים מתוך העיתונות, והדבר מצוין פעמים לא מעטות בראשי שיריו האקטואליים.

תוצאות המחקר הזה היו מאלפות ומפתיעות ודרכן הגעתי לא רק לפענוח החידה, אלא גם להבנה טובה יותר של נסיבות כתיבת השיר.

חזור
  
 
בחסות: תמ"א 38 - האתר המרכזי
© כל הזכויות לאתר נתן אלתרמן שמורות לטרגט מערכות בע"מ, עיצוב האתר - סטודיו קליימקס