מאמרים  • • •
פאריס ונאנסי - מנחם דורמן

באחד הימים האחרונים של חודש אוקטובר 1929 השליכה האוניה "פרובידאנס" עוגן בנמל של מארסיי. אלתרמן ירד ממנה והמשיך בו ביום את המסע לפאריס ברכבת. בינתיים, באוניה, קשר קשרי ידידות עם חיים גמזו והם החליטו לעשות ביחד גם את הדרך לבירת צרפת. חיים ונתן, שניהם נולדו בשנת 1910 ושניהם למדו בגימנסיה "הרצליה". אמנם שם בבית-הספר לא היה כל מגע ביניהם וספק אם התראו פעם פנים אל פנים והחליפו דברים זה עם זה. הם למדו בכיתות שונות. גמזו היה מן המחזור הקודם, שסיים את לימודיו בשנת תרפ"ח (כזכור, נתן איחור להירשם ועל-כן למד בכיתה של תלמידים שהיו קצת צעירים ממנו). באוניה שהפליגה למארסיי נפגשו באקראי, כאשר פני שניהם מועדות לפאריס, ללמוד שם באוניברסיטה, אבל מאחר שנפגשו ובעלי עניין אחד היו - התרועעו ועשו יחד בימים ובלילות באוניה, בתנאים היפים לשני בחורים צעירים החייבים לקמץ בכל פרוטה. גמזו, שהיה רגיל מנתן במגעיו עם הבריות וחופשי ממנו במשא-ומתן, אירגן את העניינים ב"פרובידאנס" בצורה כזו, שגם הוא וגם אלתרמן פטורים היו מללון על גבי הסיפון, תחת כיפת השמים של אוקטובר שנעשו סתוויים וסגריריים ככל שהפליגו מערבה, ולבסוף עוד דאג לכך שיתפנה בשבילם מקום באחת הקאבינות של המחלקה השלישית. אחר-כך, בפאריס, שכרו חדר משותף בבית-מלון בקירבת הרובע הלאטיני, באחד מאותם בתי-מלון קטנים וזולים המצויים לרוב בסביבה זו והמשמשים סטודנטים עניים, אמנים שאין הפרוטה מצויה בכיסם ועוברי-אורח לשעה קלה, הנכנסים ויוצאים עם אשה וד"ל. ב"הוטל ארמיטאג" היה להם חדר מרווח ובו מיטה אחת, רחבת-ידים כנהוג אצל הצרפתים; את המיטה הזאת חילקו לשתים על-ידי "פלושון" נוסף שהונח לאורכה ("פלושון" נקראת אותה כרית גלילית מיוחדת-במינה המונחת למראשותיה של כל מיטה צרפתית, ובן המקום, הרגיל אצל הכלי הזה - נהנה ממנו, ואילו הזר מתענה בגינו ומתקשה להסתגל אליו).

 
פרק רביעי מהספר "נתן אלתרמן - פרקי ביוגרפיה" - מנחנם דורמן (בעריכת דבורה גילולה) . הוצאת הקיבוץ המאוחד 1991


חזור
  
 
בחסות: תמ"א 38 - האתר המרכזי
© כל הזכויות לאתר נתן אלתרמן שמורות לטרגט מערכות בע"מ, עיצוב האתר - סטודיו קליימקס