פרופ' זיוה שמיר הגיבה במאמר שמתפרסם לראשונה כאן באתר לאשר כתבתי לעיל. אני מודה לה ומעריך מאד את נכונותה ממרומי האקדמיה לספרות להגיב לכתיבתו של "סתם חובב אלתרמן" שכמוני. לצד שבחים על רעיונותיי בפזמון "ילדי ההפקר" לא חסכה ממני את שבט הביקורת בנושא "מדרש השמות" ב"חגיגת קיץ". לדעתה הרחקתי לכת בהצעתי שאלתרמן שינה בכתב ידו על גבי הגרסה המודפסת את שמות גיבוריו עולי מרוקו מ"אלברט" ו"ג'נט" ל"ציבא" ו "הלן" ומסר מיד את העותק לדוד בן גוריון, על מנת לעודד את רוחו של בן גוריון שהובס אז בעניין "הפרשה" על ידי לוי אשכול וגולדה מאיר. "ציבא" שהוא האב טיפוס של השקרן בתנ"ך, שלפי חז"ל הדיבר התשיעי "לא תענה ברעך עד שקר" נאמר בלשון יחיד כי הוא, ציבא, עבר עליה במאת האחוזים – הוא לוי אשכול שהקים את "ועדת השבעה" השקרית שטיהרה את פנחס לבון לטובת המפלגה ולא אפשרה לוועדת חקירה ממלכתית בנושא "עסק הביש" לקום. "הלן" היא הלנה היפה שעשרה מלכים חיזרו אחריה והיא בחרה בסוף במנלאוס, אבל בגדה בו וברחה עם "פאריס" נסיך טרויה וכך גרמה לחורבן טרויה על ידי מנלאוס. כמו "הלן" גם גולדה מאיר שבן גוריון אהב אותה אהבת נפש – בגדה בו וגרמה להדחתו בגין דרישתו להקמת וועדת חקירה ממלכתית בנושא "עסק הביש".
לפני שאתייחס לדברי הביקורת אביא כאן בקיצור את הצעתה של פרופ' שמיר לתופעת החלפת השמות על ידי אלתרמן לאחר שהספר ירד כבר לדפוס. "ג'נט" הוחלפה ב"מרים-הלן" שהוא בעצם השם הצרפתי: "מארי-הלן" המקובל באותה מידה אצל יוצאי צפון אפריקה. הקידומת מרים מראה ש"מרים הלן" גם נולדה במרוקו לחוף ימים וגם ברחה מהעיירה המדברית שבנגב אל תל אביב השוכנת לחוף ים (מרים – ים). הסיומת "הלן" מראה שהיא יפה כמו מרבית עולי צפון אפריקה.
השם "ציבא" שמקורו בתנ"ך ואותו מגדירה פרופ' שמיר: "איש תככים אופורטוניסטי" שניסה להדיר את נכדו של שאול "מפיבושת" ולהשתלט על נכסי המלוכה של שאול, מוצג לבן גוריון דווקא כדי להזכיר לו (בהפוכה) את "מפיבושת" כדי שילמד ממנו לנהוג חסד בעולי מרוקו כמו שדוד נהג חסד במפיבושת למרות שהוא מצאצאיו של אויבו שאול המלך.
עובדה קיימת היא שנתן אלתרמן "ברגע האחרון", כדבריה של פרופ' קרטון בלום, אחרי שהיצירה כבר הודפסה, שינה את שמות גיבורי היצירה ומסר את השינויים בכתב ידו לדוד בן גוריון. ישפוט הקורא בעצמו איזה משני הפירושים לאותו שינוי שמות הוא יותר מדליק, יותר חד, או בפשטות - יותר אלתרמני.
אנסה עכשיו להקהות ולו במעט את שבטי ביקורתה של פרופ' זיוה שמיר על אשר כתבתי. ביקורתה משני סוגים: הסוג האחד - אי עמידה במבחן "ההיגיון הפשוט", והסוג השני – אי עמידה במבחן "העובדות לאשורן".
ביקורת מסוג "הגיון פשוט" – בלתי סביר ש"הלן" מרמזת לגולדה מאיר. זאת הואיל ו"הלן" הייתה היפה בנשים בעוד גולדה מאיר הייתה מכוערת. "תירוץ" ראשון ובסיסי ל"קושיה" זו הוא כמובן שאנו משווים כאן בגידה לבגידה ומה אכפת לנו אם שתי הבוגדות האחת הייתה יפה והאחת מכוערת?
לדעתי די בתירוץ פשוט והגיוני זה, אבל אחלץ חושים לכבודה של גולדה. התבוננות פשוטה בתמונותיה של גולדה בצעירותה מראות אישה יפה למדי. מסתבר שפרופ' שמיר היא ביקורתית מאד בענייני יופי פיזי ואפילו תמונתה של גולדה בגיל 16 בו היא נראית ממש יפה לא מצאה חן בעיניה. אבל מסתבר שלטעמם של גברים רבים גולדה הייתה מושכת מאד. הנה ציטוטים מהביוגרפיה של גולדה כפי שנכתבה על ידי גולדשטיין:
"היחסים עם דוד רמז נוהלו הרחק מעיני הציבור והיו מלאי תשוקה, קנאה, וגם חברות. הוא השתמש בדירה שהייתה שייכת להסתדרות והפך אותה בסתר לקן האהבים שלו ושל גולדה..."
"...היא הייתה מוקפת במחזרים: הבולט שבהם, על פי גולדשטיין, היה זלמן שז"ר, שניהל אתה מערכת יחסים אינטימית לאורך שנים... גולדה ניהלה בו בזמן רומנים עם שז"ר ועם דוד רמז - לעיתים נוטה לכיוונו של שז"ר, ובזמנים אחרים מעדיפה את רמז."
"היו לה עוד קשרים רומנטיים רבים. ביישוב היהודי נפוצו שמועות על רומנים עם זלמן ארן, לימים מזכ"ל מפא"י ובהמשך חבר כנסת ושר מטעמה; ועם יעקב חזן, מנהיג השומר הצעיר. מאוחר יותר ניהלה גולדה מערכת יחסים עם הנרי מונטור הקנדי, גבר נאה ומרשים, ששימש מנכ"ל המגבית הארץ-ישראלית המאוחדת והיה צעיר ממנה בשבע שנים. על פי רכילויות, היה לה קשר מסוים גם עם ברל כצנלסון, ובזמנו דובר אפילו על בן-גוריון."
"הייתה בה הערצה עצומה לבן-גוריון, הוא היה עבורה האדם הנערץ עלי אדמות, גם כשהסתכסכה אתו בזמן כהונתו של אשכול. אני (גולדשטיין) קורא את המכתבים שבן-גוריון כתב לה ומוצא בהם הרבה רגש והרבה אהבה. הוא לא קרא לה 'אהובתי', כמו שקרא לאחרות, אבל ברור היה שהוא אוהב אותה מאוד".
ביקורת שניה מסוג "העובדות לאשורן" – גיבורת הספר אינה מכונה "הלן" אלא "מרים-הלן" שהוא שם צרפתי מובהק המקובל בין עולי צפון אפריקה לא פחות מהשם ג'נט. על כך מספר תירוצים ולבסוף התקפה. התירוצים – אני התייחסתי בהסברי לגרסה הראשונה של "חגיגת קיץ" זו שנמסרה עם התיקונים בכתב ידו של אלתרמן לבן גוריון. בגרסה זו מה לעשות הגיבורה מאוזכרת כבר בשתי הפעמים הראשונות כ"מרים-ג'נט" – כלומר השם מרים צורף לשם ג'נט עוד ביצירה המקורית כך שאלתרמן שינה בכתב ידו רק את "ג'נט" ל"הלן" ולא כמו שפרופ' שמיר כתבה. בנוסף – ג'נט מוזכרת בהמשך הספר עוד כעשרים פעמים ללא הקידומת מרים ובכולם אלתרמן שינה בכתב ידו ל"הלן" ולא ל"מרים הלן". כמובן שזו הגרסה שנמסרה לדוד בן גוריון. רק ביצירה הסופית שונה שמה של הלן בכל מקום למרים הלן אבל כאמור בגרסה שנמסרה לבן גוריון אלתרמן כתב רק "הלן". ואחרון – "מארי הלן" הוא שם נוצרי, שבניגוד גמור לדבריה של פרופ' שמיר, אינו מקובל כלל אצל יוצאי צפון אפריקה. זאת גם לפי הפרשנית הקלאסית של "חגיגת קיץ" – פרופ' קרטון בלום וגם לדבריהם של מנותח שלי מהיום ומהאחות "הרחוצה" שלי מהיום, שניהם ילידי מרוקו שאמרו לי שמעולם לא שמעו שאישה מרוקאית נקראת בשם "מארי- הלן".
לגבי השם "ציבא" – שמחתי שאחרי יותר משישים שנה מאז יציאתה לאור של "חגיגת קיץ" מישהו מהאקדמיה מתייחס בכלל לשם החידתי "ציבא" בדמותו התנ"כית ועוד יותר שהוא מהווה התכתבות עם דוד בן גוריון. עם זאת אני לא מסכים עם פרופ' שמיר שהכוונה הייתה לשפר את יחסו של בן גוריון לעולי צפון אפריקה. זאת בגלל הסיבה הפשוטה שבן גוריון באמצע שנות השישים היה חיה מובסת שהודחה ממפלגת השלטון וניסתה לאסוף קבוצה ולייסד מפלגה חדשה קטנה רפ"י יחד עם פרס דיין ואלתרמן. יהודי מרוקו עניינו אותו אז כשלג דאשתקד.
לסיום:
דוד בן גוריון, למגינת לבו של ידידו ומעריצו נתן אלתרמן, דמה בתקופת סיום כתיבת היצירה "חגיגת קיץ" ל "סוכת דוד הנופלת", לאחר שאויביו עשו עליו ממש "חגיגת קיץ". (אגב, גם שם היצירה שהיה "משלי קיץ" שונה ברגע האחרון ובכתב ידו של אלתרמן ל "חגיגת קיץ").
הנה ציטוט חלקי מפיוט מוצפן המופיע במחזור לסוכות:
"אווי סוכת דוד (בן גוריון...) הנופלת, תקים לבל תהי עוד מושפלת,...
ועל האויבים של דוד (בן גוריון...):
...זרים יאתיו לשמה בחוסף, עשות ח ג י ג ה להשתחוות בכוסף,
חרבוני ק י ץ ילהטם לשסף, סגורים במסגר על חמישים כסף.
אגב, "חרבוני קיץ" בתרגום הארמי הוא "שרבא דקייטא" ראה ב"חגיגת קיץ" על השרב.
קיץ נעים לכולם ובמיוחד לפרופ' שמיר.
שלחתי במייל למנהל האתר דוד גוטרזון את הקובץ המכיל בין השאר את התיקונים בכתב ידו של אלתרמן ל"חגיגת קיץ" בגרסתה המודפסת הראשונה כפי שנמסרה לדוד בן גוריון וצולמה מהארכיון שלו. מקווה שיוכל להכניס אותה לאתר ולצרף לכאן קישור.
|