הפורום
הגב לנושא נושא: ליל תמורה
:
נוצר ע"י על 28 ספט 2020 23:20
אקי תודה. אני נשאר חלוק עליך. בתחילה חשבתי על עיראק סואידאן אבל זה קרב קטן יחסית והתרחש ביום ולכן לא שייך לכאן לדעתי. נראה לי די ברור שמדובר במבצע חורב שהוא האחרון בלחימה וסימן את הניצחון הברור במלחמת העצמאות והתמורה שחלה בעם מגלותי ללוחם. "תתחיל בחושך ובעקבה" "על גחונה" "עקובה" "עקבה"- מבצע חורב תוכנן כקרב הטעיה ומבצע יואב לא. "ונפרדה לשני ראשים" - מבצע חורב החל ככוח אחד של ארבע חטיבות שהתפצל למערב לחוף הרצועה ולמזרח ובהמשך לדרום – להלן הכוח העיקרי. מבצע יואב – לא. "שלושה גדודים פנו אל חוף", "כי נועד קרב החוף להיות פח לאויב, - לכוחו להיות אבן שואבת"–שלושה גדודי חטיבת גולני, כיבוש בדם רב של משלט 86 שהוא אכן במרכז ועל חוף רצועת עזה. משכו אליהם צפונה כוחות מצריים רבים כולל טנקים וכך אפשרו לכוח העיקרי לפלוש לסיני ולתקוף לכיוון רפיח מהדרום. בית חנון שהותקפה במבצע יואב רחוקה יותר מהחוף. בנוסף, לא הייתה תזוזת כוחות מצריים לכיוון גזרת המערב מגזרת המרכז בפלוג'ה שם התחיל הקרב באור יום. "מערכה של נעילה" - מבצע חורב היה מבצע עקיפה קלסי כפי שציין אותו אבי השיטה לידל הארט, ומבצע יואב לא. "ארץ המישור" – ובטור השביעי על מבצע חורב - "ארץ סיני". מצלצל דומה. "חיכה במישור הצבא עד יותן אות לקום ולנוע דרומה" – נראה ברור שהכוח העיקרי מחכה להשלמת ההטעיה לפני שהוא נע דרומה כמו במבצע חורב ולא כמו במבצע יואב בו הכוחות לא היו תלויים האחד בשני. בנוסף, במבצע יואב כל הכוחות מתחילים לחימה באותו קו רוחב בעוד שכאן הכוח העיקרי מתפצל ונע דרומה לאיגוף הכוח המצרי שברצועה מכיוון עוג'ה אל חפיר (ניצנה) אל תוך צפון סיני. "במעילי לבד התכרבלו.. שוליו של אוהל סיירים הידקו באבן. שכן הרוח חזקה ובה עפים העצמים..." "עם הניצב בליל חורף". מזג האוויר שיחק תפקיד חשוב מאד ובעייתי במבצע חורב שהתנהל בעיצומו של חורף בעוד שמבצע יואב התחיל אחרי יום כיפור בסתיו במזג אוויר נוח. "הקרב בפאת ים מוטל על כף", "תקיפת קו החוף בהיותה נהפכת.. לקרב נסיגה מאוים ועקוב..." "ונושא את כליו ונופליו כאל טקס ושם רסן בפי התבוסה" "ובעוד חיל המוכים משיב אש" – תיאור של הקרב של גדוד 13 תוך ריתוק למרכז הרצועה של כוחות מצריים עודפים בהרבה וכך מקל בהרבה על הכוח העיקרי שיתקוף בדרום. נסיגה מהתל ביום תחת אש תופת וגשם שוטף עם רק חלק מהפצועים כשאחד מהם עם מעיים בחוץ צועק: "אלוהים תסתיר את השמש" (ראה סרט וידאו וספר בנדון כולל "גדוד 13 לא נכנע גדוד 13 לא נסוג"). במבצע יואב לא היה קרב נסיגה שמיועד לסייע לכוחות אחרים. "לא נע צבא המישור עד בוא עת, וחשך את אישו כי על ככה צווה... כי נועד קרב החוף להיות פח לאויב..." – הכוח העיקרי לא הקצה כוחות לסייע לחטיבת גולני. חטיבת גולני נועדה למשוך אליה את כל האש אפילו במחיר כבד מאד של נפגעים. זה מה שהיה במבצע חורב ולא במבצע יואב. אבל, המצפון האלתרמני בבית הבא: "כי עצה ודבר סוד בשדות קרב וערמה... עד חורמה תכה גדוד (13) וזכה תישאר בלי פשע". – בקרב מתוחכם ומכריע המפקד לוקח החלטות קשות כולל הקרבה של גדוד, במקרה הזה גדוד 13. החיילים ממש ידעו שהם הולכים למות. ביקורת סמויה מאד ולא נוקבת – "ליל חשון" לו היה מבצע חורב מתחיל בחודש חשון תש"ט ("חנית ליל חשון. ליל תש"ט) עם פחות צבא מצרי ומזג אוויר יותר נוח ולא בכסלו כפי שבוצע (חודש אחרי מבצע יואב שהיה בתשרי) אולי היה הקרב מסתיים עם הרבה פחות נפגעים. בשיר ליל תמורה אלתרמן מרכך מאד את מה שקרה לגדוד באמת (ראו בסרט). כל חלק א מסורג בבתיו: עתיד, עבר, עתיד, עבר, עתיד, הווה. זאת לרמוז שחלק מהתיאורים הם מה היה אילו... "הכול היה שונה מן המסופר בשיר" (השיר הזה – ליל תמורה, ב' מנוקד הפעם ב פ ת ח). בשיר מסופר ש: "קרב נסיגה מאוים ועקוב אך ערוך כשיר לכת" "ושומר בכוחות אפסים את קצבו" "ונושא את כליו ונופליו כאל טקס" "ושם רסן בפי התבוסה, ובקצפו ושוטו היא כפויה ומנוהגת" " "חיל המוכים משיב אש בלי חשך". במציאות – גדוד 13 נסוג ללא תחמושת בכלל כשכל הכלים מושבתים כשהוא נושא רק חלק מפצועיו ומשאיר רבים בשטח מבלי יכולת חילוץ עקב שיטפון בנחל עזה. בנוסף – נעשית פה רדוקציה של קרב שנמשך כשבועיים ללילה אחד. לילה זה מאד את הלילה הראשון של המבצע ואת (אולי) ליל סיומו בכניעה למעשה של הצבא המצרי הפולש ותמורה שחלה בעם מגלותי ללוחם כובש ובגויים (חלקית) לא יתחשב". ככל שנראה לי אלתרמן נכח בשטח הכינוס של הגיס ולכן מתאר במפורט "גופי דברים וחיותם" בשלושת הבתים הראשונים של חלק ב. בסוף המבצע כנראה הוזמן אל יצחק שדה בסיני דרומית לרפיח שכן הוא כותב מזיכרונותיו חמש שנים לאחר פטירת יצחק שדה: "...ועד לאור הפנס על שולחן הקרשים בשדות רפיח". "ומחר ניצחון" – רק לאחר מבצע חורב נכפתה על המצרים שביתת נשק שהייתה בעצם כניעה והכרה בניצחון צה"ל. לולי המעצמות היה הצבא המצרי שאוגף בערמה מכותר כמו בפלוג'ה או נכנע. אחרי מבצע יואב נותר הצבא המצרי במלוא עצמתו שלא לדבר על גאוות החטיבה המצרית שלמעשה ניצחה את הקרב בפלוג'ה. גם כיבוש באר שבע בדרום לא היה אמור לחולל "תמורה" בעם כמו כניעת הצבא המצרי בעזה ובסיני. הואיל ויש לי הרגשה שיבא יום בו ילמדו היטב את השירים האלה בבתי הספר, כי הם שורש נשמתה של האומה, אולי ניתן לעניין מומחה בר סמכא לתקופת מלחמת השחרור שיחווה דעתו לאיזה משני מבצעי מלחמת השחרור מדובר בשיר ליל תמורה. גוטרזון הכול יכול?
שם משתמש: 
קוד אבטחה:
CAPTCHA image
הכנס את הקוד המוצג למעלה בתיבה למטה
נושא:
RE: ליל תמורה
הודעה:

שלח

בטל

תצוגה מקדימה
סקור נושא
Active Forums 4.1