הפורום
הגב לנושא נושא: ליל תמורה
:
נוצר ע"י על 29 ספט 2020 00:39
"שמות הנחרתים על משקופים ובראש עמוד, אך רק לאור הנר למראשות, בהאירם פני מת ופני שמיים, ופני אישה ואם בשתיקתה, הם מגיעים אל השלמות שהחיים בה והחידלון." באין נשק ותחמושת עברו לוחמי גולני להשתמש בסכינים, בכידונים ובידיהם על מנת לעצור את המצרים. בין הצדדים התפתח קרב מהלומות. כמחצית מהכוח הישראלי היה בשלב הזה הרוג או פצוע. אחד הפצועים הרים ראשו אל השמיים, וזעק: "אלוהים, כבה כבר את השמש, שנוכל להתפנות. הרי כבר עשית את זה בעמק איילון". בהפוגה קצרה בקרב, התקרבו חלק מהלוחמים לעבר מורד הגבעה, בניסיון להגיע לנשק מצרי שנמצא שם. כשהגיעו, חשכו עיניהם. מתחת לגבעה היו עשרים טנקים מצרים שחיממו את המנועים, מתוך כוונה להסתער על הכוח שעוד נותר על הגבעה. אז הבינו כולם שהתכנית להישאר על הגבעה במשך יממה שלמה היא חסרת סיכוי. למרות הבקשות של מח"ט גולני ומפקד הגדוד, סירב מפקד חזית הדרום לאפשר התפנות מהגבעה לפני המועד. הסירוב נבע מהרצון לאפשר את המהלך הצבאי לאיגוף צבא מצרים, שהיה בטוח שצה"ל תוקף דרך רצועת עזה, ולא דרך רביבים וניצנה. מספר חיילים, שהתחמושת אזלה להם ושרבים מחבריהם נהרגו, החלו להימלט לעבר הוואדי הסמוך, אך נחסמו על ידי מ"מ פלוגה ג', עוזי פיינרמן, שניצב על גבעה זעירה בסמוך לוואדי כאשר מקלע בידו, ושאג: "גדוד 13 לא נשבר! גדוד 13 לא ייסוג!". החיילים שנמלטו לכיוון הוואדי הביטו בתמיהה לעבר המ"מ, התעשתו, סבבו על עקבותיהם והחלו זועקים אחריו, בעוד האש מסביב מתגברת: "גדוד 13 לא נשבר! גדוד 13 לא ייסוג!". ואז עלו על הגבעה ולחמו בידיהם בחיילים המצרים. לעת ערב השלים הגדוד את המשימה – לאחוז בגבעה 24 שעות – ואז פנה מח"ט גולני, נחום גולן, אל מפקד החזית הדרומית, יגאל אלון, שנתן אישור פינוי. המג"ד, אלן חורין, פקד על הלוחמים שעוד נותרו על רגליהם לקחת עימם כמה שיותר פצועים ולהתפנות מהמקום. עוזי ציזלינג, אחד המ"מים בגדוד, פקד על חייליו להתפנות. מפקדים וחיילים, שערך הרעות והדבקות במשימה היה נר לרגליהם, לא הפקירו את חבריהם הפצועים, למרות הידיעה שאם ימשיכו להתעכב, הם עשויים להיפגע גם הם. עוזי צרח, ולבסוף אף השתמש בכוח, כדי שחייליו יתפנו ויצילו את עצמם ואת הפצועים. כאן, ברגעים הקשים ביותר של גדוד 13 במלחמת השחרור, התגלתה במלוא עוצמתה אחוות הלוחמים והרוח הנדירה של הגדוד, רוח שהחלה לנשוב לה על גבעה 86 בשנת 1948 והמשיכה לנשוב בכל כוחה גם בקרבות הבאים של הלוחמים, לאורך שנות קיומה של מדינת ישראל. לוחמי גולני סירבו להתפנות ללא חבריהם הפצועים. החיילים העמיסו על גופם כמה פצועים שרק יכלו ובכך הצילו את חייהם של רבים.
שם משתמש: 
קוד אבטחה:
CAPTCHA image
הכנס את הקוד המוצג למעלה בתיבה למטה
נושא:
RE: ליל תמורה
הודעה:

שלח

בטל

תצוגה מקדימה
סקור נושא
Active Forums 4.1