משפחת אלתרמן נאלצת לארוז את מטלטליה ולברוח מקייב.
1920
לאחר מסע ארוך מקייב מגיעה משפחת אלתרמן לקישינוב שברומניה ומתיישבת בעיר; אחרי חג הפסח נתן מתחיל ללמוד בגימנסיה העברית "מגן דוד"
1921-1925 בגיליון הראשון של ביטאון שערכה קבוצת התלמידים מפרסם אלתרמן לראשונה שיר, עם שורות מחורזות. ובגיליונות הבאים ממשיך לפרסם שירים, אך אין בשירים האלה סימנים של "פייטן מלידה", ללא שמץ של מקוריות או ייחוד. לא נראה שאלתרמן הכיר או לפחות הושפע מהשירה העברית המודרנית של אברהם בן יצחק, דוד פוגל, אברהם שלונסקי, אורי צבי גרינברג, יעקב שטיינברג, יעקב פיכמן ואחרים. בגיל 14 ו-15, הושפע העולם הפיוטי שלו משירה שהייתה כבר מיושנת השייכת לדור של ביאליק ומבלי סימן שקלט את הזרם החדש של המשוררים.
חוקים ותקנות שהגבילו את התנהלות ההוראה בעברית או ביידיש, הביאו את אביו של אלתרמן לידי החלטה להגשים את החלום הציוני, ולעלות לארץ. ב- 8.4.1925 , יום לפני ערב פסח, מגיעה משפחת אלתרמן לנמל יפו, על גבי סיפון האניה "אסיה" לא"י ומתיישבת ברחוב העבודה בתל-אביב.
אחרי חג הפסח מתחיל נתן אלתרמן ללמוד בבית הספר תחכמוני. היה עליו לחזור על שנת לימוד אחת פעם נוספת בשל היות המשפחה בדרכים זמן רב כל כך.
כחצי שנה לאחר הגעתה לארץ עוברת משפחת אלתרמן לרחוב ברנר 18 בתל אביב
1926-1929
ב- 1.9.1926 החל אלתרמן ללמוד בגמנסיה "הרצליה" בכיתה החמישית, מחזור י"ז
המורים שהשאירו חותם בשנות לימודי אלה הם: ד"ר בן־ציון מוסנזון, נחום בוגרשוב (לימים בוגר), דוד לוין, ברוך בן־יהודה.
בתקופה זו אלתרמן כותב כ-70 שירים במחברת שקיבל מחבריו בבית ספר 'מגן דוד' מקישינב.
בחלק ניכר מהשירים מתוארים מצבים שלעצבות, כאב והיעדר סיפוק. חלק מהשירים הם שירי אהבה ל-"את", אל נערה כלשהי, ללא ציון שם של נערה.
בשירים הראשונים ניכרת עדיין ההגייה האשכנזית, ממנה החל אלתרמן להפרד. גם השפעתו של ביאליק על שיריו של אלתרמן, נחלשה לאט לאט ומורגשת יותר השפעתו של טשרניחובסקי וכן תחילת ההשפעה של שלונסקי.
ביום 18.7.1929 נערך טקס הסיום של מחזור י"ז של גימנסיה "הרצליה"
ב- 2.10.1929 מפליג אלתרמן באוניה לצרפת ומגיע לפריס להתחיל לימודיו באוניברסיטת סורבון
1930
אלתרמן לומד באוניברסיטת סורבון בפריס ומשקיע את עיקר מאמציו במקצועות מתמטיקה, כימיה, פיזיקה, פיזיולוגיה כדי להתכונן ללימודי רפואה או חקלאות. הוא גם לוקח קורסים בספרות, פילוסופיה ותולדות האמנות.
במקביל ללימודיו הוא קורא שירה מודרנית בצרפתית ונחשף למשוררים בודלר, ורלין, רמבו, אפולינר. אלתרמן ניסה גם לתרגם שירים של בודלר או של ויון, משורר בן המאה ה-15 שחיבר בלדות.
בינתיים כותב אלתרמן שירים במחברתו שנושאיהם היו אישיים כמו הגעגועים הביתה והבדידות שלו וכן על נשים שהסעירו אותו, אך הוא לא ראה אותם ראויים לפרסום.
אלתרמן נוסע לבלות את חופשת הקיץ בא"י ואז גם התחבט באיזה תחום להמשיך את לימודיו. ההכרעה נפלה על חקלאות מטעמים מעשיים של פרנסה וכן בשל משך הלימודים הקצר יותר. גם השיקול של התועלת למפעל הציוני היטה את הכף לכיוון לימוד חקלאות.
למעשה אלתרמן לא נמשך לאף אחד משני התחומים האלה.
בסתיו שב ללצרפת, אך לא לפריס אלא לנאנסי ללמוד חקלאות באוניברסיטת נאנסי.
1931
שירו הראשון מתפרסם בבמה ספרותית מוכרת: השיר "בשטף העיר" רואה אור ב"כתובים" - 12.3.1931. שיר עירוני מובהק שנכתב בהשפעת שירי הכרך של המשורר הצרפתי שארל בודלר, אליו התוודע מאז אלתרמן הגיע לפריס.
השיר "בגן דצמבר" הוא שירו השני של אלתרמן שפורסם ב"כתובים" (16.4.1931) וזהו שיר הלל לסתיו.
השיר "יתד", שיר סיפורי המגולל המבוסס על המסורת הערבית, על נער יתום וללא נכסים המבקש את ידה של בת השיח'. בשל אורכו של השיר (כ-200 שורות) פורסם השיר בשני חלקים בגליונות של "כתובים" (21,28 למאי 1931.
השיר "בעת שופר - לאם", מסה פיוטית על מצבו של האדם, העומד חסר אונים מול הקיום בעולם הזה, פורסם ב"כתובים" ב-6.8.1931
השיר "גולגולת", שבמרכזו גולגולת המתגלה בצמוד לגוויית אדם, המושלכת ליד פסי רכבת, והמעוררת הרהורים על תעתועי החיים ובייחוד על המוות באורב בפתח.
רשימתו הראשונה של אלתרמן – "
טיול" - מתפרסמת בהמשכים ב"הארץ" - 22-23.9.1931 – ובה מתואר ביקור בתערוכה הקולוניאלית הבין-לאומית כטיול שבה הוביל את הקורא בשבילי התערוכה תוך התפעלות ממש שראו עיניו.
רשימה בפרוזה תחת השם "מוד" על צעירה המוגבלת בשכלה, שלפי עדותו של אלתרמן למד לחבב אותה כאשר היה דייר בבית הוריה, פורסמה ב"כתובים" ביום 19.11.1931.
הרשימה "עקירה ועקרות" פורסמה ב"הארץ" (13.12.1931) ובה דווח אלתרמן, מעין כתב בשטח, על רשמיו עם יהודי נאנסי.
הרשימה "הן ולא באספת סטודנטים" הופיעה ב"הארץ" (20.12.1931), על הסטודנטים היהודיים הנפגשים בבתי קפה ודנים ומתווכחים על אירוע זה או אחר בחיי היהודים.
1932
אלתרמן עמד בבחינות וקיבל תעודת אגרונום מטעם אוניברסיטת ננסי (
צילום התעודה) ולאחר מכן הוא נסע לחופשה קצרה בפריס ולאחר מכן נסע למארסיי שם הוא עולה על אנייה ומפליג לארץ ישראל. הוא משתכן בבית הוריו שעברו לדירתם החדשה ברחוב אלנבי 19 בתל אביב – אוגוסט 1932
בארץ החל אלתרמן לעבוד בחווה החקלאית של מקווה ישראל. זאת משרה שאביו, יצחק אלתרמן, דאג להכין לו מבעוד מועד אצל האגרונום הוותיק אליהו קראוזה, היה ידוע כי קראוזה מעסיק עוד סופרים צעירים בתחילת דרכם כדי שתהיה להם פרנסה. אלתרמן עבד שם פחות משלושה חודשים. הוא הבין שלא יוכל להביא את הידע שרכש בלימודיו כאגרונום לידי ביטוי ולמעשה החליט לוותר על קריירה בתחום בו רכש השכלה ופנה לחפש עיסוק באחד העיתונים, הןא החל לעבוד בעיתון ‘דאר היום’, אותו ייסד איתמר בן אב"י, שהיה עיתון החדשות הנפוץ ביותר באותם הימים. אלתרמן עסק בתרגום של טלגרמות וכן בעבודות עריכה ושכתוב אך לא הוצע לו להשתתף בפועל בכתיבה לעיתון. – ספטמבר – דצמבר 1932.
הפרסומים בשנת 1932
--------------------------
השיר ‘קונצרט לג'ינה’, רווי רמיזות אירוטיות, פורסם בגיליון הראשון של כתב העת החדש ‘גזית’ אותו ערך גבריאל טלפיר והפך להיות סלע המחלוקת בין אלתרמן לבין שלונסקי שלא ראה בעין יפה את השתתפותו של אלתרמן בכתב עת מתחרה. ‘קונצרט לג'ינה’ התקבל בחום ואף זכה לשבחים מפי שאול טשרניחובסקי, בזכות המוזיקליות והארוטיות שבו - ינואר 1932
השיר ‘ציפייה’ פורסם בכתה העת ‘כתובים’ ובמרכזו איש זקן ניצב לבדו בחדר אפל ומספר זיכרונות על אישה שהוא חיכה לה אך היא השתהתה. הוא התבודד בציפייתו והתנתק מהסביבה. כאשר הופיעה לבסוף, שילח אותה לדרכה כי הוא 'מחכה למשהו...'. – ינואר 1932
הרשימה ‘העשירי למנין‘ פורסמה ב’כתובים’ ועניינה טיבה ומהותה של אמנות הקולנוע בהשוואה לזו של התיאטרון, כאשר אלתרמן מצביע עלי ייחודה של אמנות חדשה זו שהיא איננה תיאטרון מצולם אלא 'מוזה חדשה' - פברואר 1932
השיר ‘ליל קרנבל’ - פורסם ב’כתובים’ בשני חלקים - ( 3.3.1932 , 16.3.1932). שיר המדמה קרנבל עירוני זוהר ושואן למצבו הנואש של האדם המודרני עם חוויית הריקנות המלווה אותו תמיד. השיר המקורי שכתב אלתרמן היה ארוך אף יותר וקוצר על ידי העורך, כנראה יעקב הורביץ, וגרם לאלתרמן צער ודכדוך– מרץ 1932
‘במעגל הערות לוויכוח’ (30.3.1932) - מאמר המתייחס לביקורת על שירו של ביאליק ‘ראיתיכם שוב בקוצר ידכם’ אשר יצא כנגד הרוויזיוניסטים בשל דברי הזלזול במנהיגותו של חיים וייצמן, ובפרט לביקורת של שלונסקי על טיבו של השיר. בפולמוס הזה יצא אלתרמן להגן על שירו של ביאליק – מרץ 1932
השיר ‘מזג אוויר’ פורסם ב’גזית’ עוסק בתרמית של מזג האוויר, אשר בחודש מאי שהוא חודש האביב והפרחים, נעשה עכור וגשום, ורומז על התרמית או על העמדת הפנים שההוויה העירונית מושתתת עליהם - אפריל 1932
‘אלפיים השנים הרעות’ – מכתב ששלח אלתרמן מצרפת ו
פורסם בעיתון ‘הארץ’ (12.4.1932) על רקע אירועים בצרפת שהמחישו כי שנאת היהודים ששוב מרימה ראש, בערים ורשה, פריז, ננסי. - אפריל 1932
השיר ‘תזמורת’ פורסם ב’כתובים’ (19.5.1932) המתרכז בזמרת בבית קפה, המעוררת הרהורי תאווה, אשר פורטת על גיטרה ושותפים לה פסנתרן וכנר. כלי הנגינה לפי אופיים ‘משוחחים’ ביניהם – מאי 1932
השיר ‘אופליה’ פורסם ב’גזית’ (חתום "נתן אלטרמן") והוא עוסק בקשר ההרסני בין אופליה להמלט. בשיר קצר זה מניח אלתרמן שהקורא מכיר את הרקע ואין צורך לחזור עליו. השם אופליה מופיע רק בכותרת השיר ובכך יוצר עבור הקורא את הרקע הדרוש להבנתו – יוני 1932
השיר ‘סנוורים’ פורסם ב’כתובים’ וזהו מונולוג בו פונה הגבר לאישה ובו מצטייר העולם שבינה לבינו שבו יש אלימות ומתח. גם בשיר זה, כמו ב’אופליה’ מתגלית יכולתו החדשה של אלתרמן להעמיד שיר קצר. זהו השיר האחרון שכותב אלתרמן ושולח מננסי – יוני 1932
השיר ‘שני ימים’ שנכתב בסמוך לחזרתו של אלתרמן לארץ, פורסם ב'כתובים'. בשיר מדמה אלתרמן את הים לאם הגדולה רבת העוצמה ואת הנמל לתינוק הרך שהושם בערש שאמו תחמה לו וגם הציבה לו אומנת למשמר - המגדלור – אוגוסט 1932
הרשימה 'המזרקה' פורסמה ב'כתובים' תחת השם "נ. העזתי" ולא תחת שמו, והוא רומז לנתן העזתי מאנשי חוגו של שבתאי צבי. רשימה עוסקת באמנות הספרות: "בלי מלחמת רעיונות אמנותיים [...] אין האמן חי באמנות, וכשאין הוא חי באמנות, אין אמנותו חיה". כאשר בראש הרשימה מובאים דבריו של שארל בודלר משירו 'המזרקה'. - אוגוסט 1932
הרשימה 'פרדוכס בין הגלים' פורסמה ב'כתובים' תחת השם "נ. העזתי" ונושאה הוא הטענות כנגד השירה הבלתי מובנת. רשימה שהקדימה ביותר משנה את המאמר המכונן של אלתרמן 'על הבלתי־מובן בשירה'. "הים, אל תהא כה מלוח! השמש, אל תקלפי את הגבות המסכנים. הגלים, אל תצליפו. אל תשתובבו כתינוקות שוטים. הים, השמש, הגלים! היו כלכם אהובים, ברורים, טובים, נבונים. אנו עיפים מעבודת יום, באנו לנוח, להתרענן. התנהגו בנימוס, דברו 'בלשון בני אדם!' "- אוגוסט 1932
השיר 'במבוך' פורסם ב'כתובים' כתוב כמעין וידוי של רוצח לפני שופטיו בבית המשפט. השיר עוסק ביחסי אהבה-שנאה והזיקה בין השתיים, אהבה ועל כן שנאה. השיר פותח במילים: " – התדעו? אני אוהב את הירח / אך לכן שנוא שנאתיהו עד מאוד" - ספטמבר 1932
גם בשיר 'מות הנפש' שפורסם ב'כתובים' (שבוע לאחר פרסום השיר 'במבוך') עוסק אלתרמן ביחסים הדו-ערכיים של אהבה-שנאה בין הגבר לאישה אך הפעם הדוברת היא אישה שגבר נוטש אותה. הגבר הנוטש מעניק לה מתנת פרידה חתלתולה. לאחר תקופת געגועים לצער לאיש שנטש, רוצחת האישה את החתולה ומחזירה לאיש את הפגר בתיבת ברזל ☹ - ספטמבר 1932
הרשימה 'קרקס' פורסמה ב'כתובים' תחת השם "נ. העזתי" והיא מבטאת את חיבתו של אלתרמן לקרקס שיופיע בהמשך גם בקובץ 'כוכבים בחוץ' וגם בשירי הילדים. ברשימה עומד אלתרמן על ירידת קרנו של הקרקס בשל הופעת "להטוטי הצלולויד", והוסיף: "ובכל זאת... נדמה לי, כי אין מקום האוצר כל כך הרבה שירת־חיים, הקורע אשנבים כה נפלאים ליוני הדמיון, המעלה את הדמויות והמשעים למדרגת סמל. אין מקום אשר ידמה באלה לזירת הנסורת הצהבהבה". הקרקס מציג לפני הצופה דימוי אשר למרות גבורות האתלטים וזריזות הלוליינים, הוא נעדר עוצמה, סמכות, עליונות, כוחנות. הקהל משתעשע אך גם בז לשעשוע.- ספטמבר 1932
בשיר 'אבוס' ש
פורסם בגיליון ראש השנה של 'הארץ', נוטל הדובר חופשה מעמלו כמו גם ובעיקר מעצמו ומתאים גם למצבו של אלתרמן בזמן ימי החופשה שלו בפריז לאחר סיום הלימודים ולפני שובו לארץ. ימים ריקים ופנויים כשהדובר יושב בבית הקפה והכינורות "הרגיעו אדירי אילן" והוא מרגיש כמו הבהמות שהסירו מהן את היצול לעת ערב ונותנים לו אוכל באבוס. - ספטמבר 1932
השיר 'ערב חג' פורסם ב'כתובים' באותו יום שבו פורסם השיר 'אבוס' בעיתון 'הארץ'. בשיר מלעיג הדובר על הכזב ועל הנביבות שבשמחת החיים של הכרך ומורגש רישומה של העיר פריז, וכל זאת מתואר עם הריגשה של ערב חג. גם בשיר הזה מתואר המיזוג של ההפכים, שקר ואמת, התרגשות כנה ופיקחון קר, ילדותיות ובגרות. - ספטמבר 1932
בשיר הארוך 'ניחוח אישה' שפורסם ב'גזית' הנוף הוא נוף הכרך ובמרכזו גבר ואישה בשם מרגו (כשמה של הזונה מרגו משירו של פרנסואה ויון שאותו תרגם אלתרמן מאוחר יותר). עלילת השיר מתרחשת בלילה, כאשר התפרצות היצרים ורדיפה אחר האישה החושנית והמסעירה הן לכאורה המפלט היחיד מן הדכדוך ומן הניכור של הכרך. ספטמבר-אוקטובר 1932
הרשימה 'סתיו' פורסמה ב'כתובים'. "היום רציתי לכתוב על־אודות הסתיו. רציתי לספר, כי ידו קרה ומלטפת, כי רוחב עיניו עופרתי, ואישוני־זהב צפים בהן כשלכת בבריכות הגן... שקומתו זקופה, שריונו – כסף עמום, ראשו גא ועצוב בכובע־אבירים וסוסו עבות־שיער, אמית אבירים, עגול ומסולסל כאברי־ענן עולים באופק. ועוד רציתי לכתוב כי אני וחדרי וכל הנמצא בחדרי, וזו אשר איננה כאן – אוהבים את הסתיו, ובשמענו את צלצל פרסתיו על אבני הרחוב, טוב לנו מאוד. - אוקטובר 1932
הרשימה 'קול המון' של אלתרמן
פורסמה בעיתון 'הארץ', היא רשימת ביקורת על תרגומו של אברהם שלונסקי את הרומן של אלכסנדר נברוב - 'טשקנט עיר הלחם'. -נובמבר 1932
שיר הילדים 'גד גיבור ציד'
פורסם במוסף 'דבר לילדים' ובזה חנך אלתרמן את דרכו כמשורר הכותב גם לילדים. "גָּד חָשַׁק לָצֵאת לַצַּיִד, / אֵין רוֹבֶה לְגָד. / מַטְאֲטֵא הָיָה בַּבַּיִת, / מַטְאֲטֵא? ... נֶחְמָד! // הוֹ שָׁפָן! יָשָׁר בַּחֹטֶם / גַּד יָרָה – בּוּם בּוּם! / הַשָּׁפָן דִּלֵג כְּקֹדֶם, לֹא הִרְגִּישׁ מְאוּם." -נובמבר 1932
השיר 'סתיו עירוני' פורסם ב'כתובים' והוא השיר האחרון שנשלח מצרפת, לפני שובו של אלתרמן לארץ. השיר עוסק בסתיו הפריזאי כאשר הדובר יושב בבר. "בָּר. / חַשְׁמַל – תָּמִיד, תָּמִיד, / בְּתִסְרֹקֶת הַמֶּלְצַר / וּבְגַרְבֵּי הַמֶּלְצָרִית. / וּמִנֶּגֶד – קֶשֶת בַּקְבּוּקִים בּוֹרֶקֶת. / וּמִמּוּל – / סְנוּנִיָּה קְטַנָּה עוֹרֶגֶת / לֶחָתוּל." -נובמבר 1932
השיר גן־גיהינום פורסם ב'גזית' מתרחש בבר הומה אדם, כאשר ברקע צלילי פטפון, היין זורם, וכולם מנסים להידבק באישה הנמצאת במוקד תשומת הלב. הדובר, רוצה למות מרוב עונג ולהיוולד מחדש בגיהינום. "סַלְסְלִי גִזְרָה,/ כּפִּי נָא הִכֹּף - / לְבָבֵךְ כֹּה רַע / וְגוּפֵךְ כֹּה טוֹב!" - נובמבר-דצמבר 1932
את השיר 'מי ימצא את סוף הדרך' תרגם אלתרמן מרוסית על פי השיר של ס. פדורצ'נקו. "בַּשָּׁמַיִם / עָב־עָב. / הָבוּ מַיִם / הַב, הָב // רַעַם גָּח לוָ / גַּל־גָּל! / וָדִי נָח לוֹ / דַּל, דָּל".
השיר פורסם ב'דבר - מוסף ללילדים' - דצמבר 1932
שיר הילדים 'ילדה, כלבלב ופעמון' פורסם ב'כלנוע' בגיליון מיוחד שהוקדש לילדים. "עֶרֶב בָּא וַיִתְקָרֵב / כְּיַלְדֹּנֶת כְּחַלְחַלָּה. / בְּיָדָה הוֹבִילָה־לָה / עָב קָטֹן (מַמָּשׁ כְּלַבְלָב!) / וְיָרֵח מְצִלָּה" - דצמבר 1932
'תל אביב – (ציורים)'
סדרת רשימות על תל אביב שנדפסו בעיתון 'הארץ' בשלושה מועדים: 23.10.1932, 16.11.1932, 10.1.1933. בפרק הראשון מתוארת תל אביב בימי ראשית הסתיו. בפרקים הבאים מתוארת העיר בימי הקיץ: "כעוגת־חג גדולה תל־אביב על טס החול הצהבהב. תפוחה ורוגעת ומהבלת. חם, והים קורא ומפתה מרחוק ורחוב הרצל הזקן אסף את שני קביו: שדרות רוטשילד – ואמר: אמבטיה, ויהי מה!..." ובהמשך מתוארת צמיחתה של העיר.
[חלק זה באתר אלתרמן עובר הרחבה בדומה למה שנכתב על שנת 1932. ייקח זמן אך זה יקרה
]
1933 עובד תקופה קצרה בחיפה בשבועון "בשער", מפרסם רשימות גם ב"הארץ". כותב לעתון "כלנוע" (בחתימת "אלוף נון").
מתחיל לפרסם שירים ורשימות ב"טורים" (שיר ראשון - "לבן וצהוב" ביום 27.10.1933. מתפרסם תרגומו הראשון - ז.ה רוני, "המלחמה לאש" (שטיבל תרצ"ג).
מתבקש לכתוב פזמונים לתיאטרון "המטאטא".
1934 בכורה לפיזמוניו בתוכנית ל"ג של תיאטרון "המטאטא", "אהבה, אהבה, אהבה." (16.1.1934).
מתחיל לפרסם ב"דבר" שירים ("סקיצות תל-אביביות") בחתימת "אלוף נון" . סקיצה ראשונה ביום 20.7.1934 בשם "ערב". בסה"כ פרסם 26 "סקיצות" . ב- 2.11.1934 פורסמה סקיצה אחרונה.
ולאחר מכן ב"הארץ" (תחילה "נקודות השקפה" ולאחר מכן "רגעים") בחתימת "אגב".
1935 נושא לאישה את רחל מרכוס.
אחרון השירים בחתימת "אגב" מופיע ב"הארץ" (1.1.1943).
מופיע הספר לילדים "האפרוח העשירי" ("מחברות לספרות").
1944 מופיע ספרו "שירי מכות מצרים" ("מחברות לספרות");
מתחיל לכתוב פזמונים לתיאטרון "לי-לה-לו" ומפסיק לכתוב לתיאטרון "המטאטא".
1945 המחזה "פדרה" מאת ז'. ראסין בתרגומו של נ"א מוצג בתיאטרון "הבימה" (בכורה 28.4.1945) ומופיע בספר ("מחברות לספרות").
1946 "נשי וינדזור העליזות", המחזה הראשון של שקספיר בתרגומו, מוצג בתיאטרון "האהל" (בכורה 26.1.1946) ומופיע בספר ("מחברות לספרות"); זוכה בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת (על תרגום שני המחזות הנ"ל).
1947 זוכה בפרס רופין לספרות יפה (על ספרו "שמחת עניים").
"מגש הכסף" הטור המפורסם ביותר מטורי "הטור השביעי" מתפרסם ביום 19.12.1947
1948 מופיע "הטור השביעי", קובץ ראשון ("עם עובד").
1954 מופיע "הטור השביעי", קובץ שני ("דבר").
1957 מופיע ספרו "עיר היונה" ("מחברות לספרות"), זוכה בפרס ביאליק לספרות יפה.
1959 מופיעה בתרגומו אסופת "בלדות ישנות ודברי-זמר של אנגליה וסקוטלנד" ("הקיבוץ המאוחד")
1961 מחזהו "כנרת, כנרת" מוצג בתיאטרון "הקאמרי" (בכורה 30.12.1961) ומופיע בספר ("הקאמרי" ו"הקיבוץ המאוחד")
1962 מחזהו "פונדק הרוחות" מוצג בתיאטרון "הקמארי" (בכורה 29.12.1962); מופיע "הטור השביעי: תשי"ד-תשכ"ב ("הקיבוץ המאוחד" ו"דבר").
1963 המחזה "פונדק הרוחות" מופיע בספר ("עמיקם").
1965 מופיעה סידרת השירים "חגיגת קיץ" ("מחברות לספרות"); מחזהו "משפט פיתגורס" מוצג בתיאטרון "הבימה" (בכורה 2.10.1965) ומופיע בספר בלווית המסה "בין סיפרה לסיפור" ("הקיבוץ המאוחד").
1966 מחזהו "אסתר המלכה" מוצג בתיאטרון הקאמרי (בכורה 6.2.1966) ומופיע בספר ("הקיבוץ המאוחד");