"אֶלה דברי וזו נגינתם"
(נים ב"נשי וינדזור העליזות")

הקומדיה "נשי וינדזור העליזות" שבתרגומה הניח נ. אלתרמן בשעתו (עם א. שלונסקי) את יסודו של מפעל התרגום השקספירי, אשר פירותיו ניתנים לפנינו עתה במהדורה המקובצת)  – לא נכללה כשלעצמה במהדורה זו. טעמי הפסיחה על "נשי וינדזור" ברורים למדי. פרשת נפילתו של פאלסטאף בפח, שטומנות לו שתי נשי-החיל מוינדזור, אינה מגלה את כשרונו הקומי של שקספיר בשיאו. מן המחזה שאינו אלא בדיחה שופעת מצבים מגוחכים, אך חסרת עידון וברק קומיים (יש אומרים, שנכתב על פי בקשתה המיוחדת של המלכה אליזבת, שרצתה לראות את "האביר השמן" כשהוא מאוהב), נעדר לחלוטין הדוק הפיוטי, המעניק לקומדיות המעולות של שקספיר את האוירה החלומית, את הרכות המוסיקאלית ואף את החכמה והעצב הנסתר, המרחפים בהן גם על הקטעים הקומיים ה"ארציים" ביותר. גם החיוּת הריאליסטית של הדמויות במחזה, אינה מגלה את כשרון עיצוב הדמות והשיח של שקספיר אלא בחלקו. כדי להיווכח בכך די להשוות את דמות פאלסטאף כפי שהיא מתגלה בקומדיה זו לדמות, כפי שנתגלתה קודם לכן בשני חלקי "הנרי הרביעי". ברור, ששקספיר לא העלה כאן אלא את צילו של האביר בעל-הכרס. ניתן איפוא, להבין מה היו נימוקי המערכת, שהחליטה שלא לכלול את "נשי-וינדזור" ברשימה המצומצמת של המחזות, אשר עליהם הוטל לייצג את הז'אנר הקומי השקספירי במהדורה שלפנינו) . עם זאת, דומה שהיו אלה נימוקים מוטעים, בסופו של דבר. ב'קאנון' השקספירי במקורו לא נועד ל"נשי וינדזור" מקום נכבד. אך אנו איננו חייבים ואף איננו יכולים לקבל את ההיירארכיה של 'קאנון' זה כפשוטה. לתרגום העברי של "נשי וינדזור העליזות" נודע ערך רב ביותר, לא משום הראשוניות והחשיבות ה"היסטורית" שלו בהתפתחות אסכולת התרגום השקספירי של שלונסקי־אלתרמן, אלא בשל היותו התרגום המשובח ביותר של קומדיה שקספירית, שניתן לנו עד עתה, ובשל היותו מכיל טופס יחיד של עברית קומית שקספירית, העשויה לשמש מופת. ודאי, "כטוב בעיניכם" ו"הלילה השנים־עשר" במקורם עולים על "נשי וינדזור" לאין ערוך, גם בנוסחיהם העבריים נבדלים המחזות זה מזה הבדל רב – אך בסדר עדיפות מהופך.

המאמר המלא