|
בלשנות ופואטיקה, חוקיות ויצירתיות - עיון בשיר 'הם לבדם' של נתן אלתרמן - תמר סוברן
למאמר זה שתי מטרות: הוא מבקש להציג את התרומה של כלים בלשניים שפותחו בשנים האחרונות להתמודדות עם לשון השירה, ולהצביע על כמה מגבלות של תאוריות אחדות. מטרתו השנייה של המאמר היא להציג מבחר אפיונים של לשונו היצירתית הייחודית של אלתרמן מתוך עיון בשיר אחד שלו ולהצביע על המבחן והאתגר שמציגה שירתו למחקר הבלשני. לשון השירה, ושירתו של אלתרמן בפרט, מציגה את המתח בין הכללים המארגנים את מסירת המסר, הם כללי הלשון שהבלשנים חותרים לנסח, לבין החיפוש של יוצרים אחר המבע הייחודי, החד-פעמי, היצירתי והמפעים. בכך המשוררים מותחים את גבולות ההבעה הלשונית ומציבים לבלשנים שאלות חדשות בדבר היתרי צירוף והרכבה. בעצם מעשה היצירה הלשונית הם מעוררים תהיות על מהותה של הלשון ועל גבולות ההבנה. מתוך ההעמדה הזאת של לשון השיר מול היצירתיות השירית מצטיירות המגבלות של תורות בלשניות שאינן יכולות או שאינן מעוניינות להתמודד עם הקושי העקרוני הזה של חדשנות ויצירתיות. לבלשנים יש גם נטייה מסורתית להפריד את הדיון ביסודות הלשון: יסודות צליליים פונו-פרוזודיים, יסודות מורפולוגיים, דקדוק, תחביר, סמנטיקה ולאחרונה גם פרגמטיקה. הלשון השירית מבקשת מן הבלשנות חקירה אינטגרטיבית שתחשוף את הקשר בין רכיבי הלשון ובין צורות החקר הבלשניות ותדגיש את תרומתם המשותפת להבנת הטקסט השירי ולפיענוחו.
חזור |