בשיר מוסבר מדוע נסמכה פרשת "מצורע" לפרשת "אחרי מות שני בני אהרון".
אהרון הכהן דיבר לשון הרע על אחיו משה עם מרים אחותם ("עם מי עוד הבאר מדברת"). העונש על לשון הרע הוא נגע צרעת ולאחריו הבאת קרבן הנקרא "עולה ויורד" מבחינת חומרתו. מרים אכן נענשה בצרעת ואחרי שבעה ימי הסגר הביאה קרבן ביום השמיני. באהרון – לא פורש מה עונשו.
האפשרויות העולות בחומרתן לגבי קרבן "עולה ויורד" הן כאלה: יש שדובר לשון הרע הוא עני ולכן מביא ביום השמיני לטהרתו רק "יונים" (שני בני יונה או "קן"). יש שהוא עשיר ושבע ("לשבעם") ולכן הוא מביא ביום השמיני לטהרתו "שעיר" ("תיש") וכבש או שני כבשים ("עננים"). כאשר דובר לשון הרע הוא אהרון הכהן העונש שניתן לו ביום השמיני למילואים הוא מות שני בניו נדב ואביהו, "שני בני אהרון" המקבילים ל"שני בני יונה". בני דודיהם נשאו את גופותיהם אל מחוץ למקדש "נושאי הקן".