תוכן המאמר
א. כוכבים בחוץ כפרי התמודדות דיאלקטית של אלתרמן עם אבני בוהו לשלונסקי.

ב. שירים משני הספרים: השוואות. 1. המסע והדרך; סוגים של הכללה או של מוחשיות: "בסירה" (שלונסקי) ו["עוד חוזר הניגון"] (אלתרמן). 2. "מצבו של האדם", דמות המשורר ויעודה של השירה: "בצל אילן בוער" (שלונסקי) ו"פגישה לאין קץ" (אלתרמן). 3. מאלגורי למטאפורי ומ"שקיפות" ל"עיבוי" בדמות הדו־ערכית של ה"אַתְּ": "שֶׁבִי" (שלונסקי), "פגישה לאין קץ" ו"בהר הדומיות" (אלתרמן).

ג. גיגלולם של צמתים תמאטיים ופואֶתיים מאבני בוהו לכוכבים בחוץ. 1. מ"מטרופוליס" ל"עיר ואם" (מרכיבים של נושא ודרכי עיצובו). 2. ה'דרך' – ממשות ומכלול סמלי. 3. פראדוקס והיפוכו: מ"חַג הַסְּפִינוֹת אֲשֶׁר טָבְעוּ לָעַד" (אבני בוהו) אל "כָּל אֲשֶׁר גָּאָה וַיִּייף לְאֵין מַרְפֵּא" (כוכבים בחוץ). 4. עוד על תפיסת השיר, המשורר והשירה בשני הספרים. 5. רמזים לסוגיות נוספות:הקשרים ספורתיים, מוטיבים, צירופים אוקסימורונים.

ד. כוכבים בחוץ כספר שירים "[ניאו־] רומנטי". 1. נושאים רומנטיים או עיבוד רומנטי של נושאים מודרניסטיים. 2. בין מודרניזם שלונסקי לרומנטיקה ביאליקאית: דרכי סימול ואופני קיום של סמלים בכוכבים בחוץ.