במשך עשרות שנים הגיב נתן אלתרמן בשירים אקטואליים על מאורעות ועל סוגיות שבחיי היישוב והמדינה. השיר "הקלריקל הקטן" פורסם בעיתון דבר ביום 30.6.1944.

מתברר שאלתרמן כתב את השיר בעקבות אירוע מסוים שסופר עליו בעיתונות בסמוך לפרסום השיר: הוצאת ספר תורה מקיבוץ שער הגולן של השומר הצעיר, והחזרתו לטבריה. ואולם, המשורר אינו מזהה בשיר את האירוע המסוים או את מקום התרחשותו. הוא מסתפק ברמזים לכך שמדובר בקיבוץ: הסבא שבצריף, והחבר או החברים המרקסיסטיים. האירוע של הוצאת ספר התורה מן הקיבוץ אינו מוזכר בשיר כלל. זאת ועוד, הסבא בלבד הוא זה שמוזכר בשיר; מניין המתפללים – שהרי ספר תורה נקרא במניין - אינו מוזכר.

העיון בשיר ללא ידיעת הרקע העובדתי שהיה לנגד עיני המשורר מלמד כי זהו סיפור על שלושה דורות באחד הקיבוצים: ההורים שהם "חָפְשִׁיּיִם", דהיינו, חילוניים; הסב, שהוא שומר מצוות המתגורר בצריף נפרד, שם הוא מתפלל לבדו; ונכדו שנולד "חפשי בדיעות", ומשום מה השתרשה בו עוד בהיותו תינוק "נטיה חזקה קלריקלית". 

הילד הקטן החל לתהות ולשאול את השאלות "הדתיות" הידועות, עד שהעז לשאול: "האם יש אלהים?". אלתרמן מדמה כאן כמובן את "הקרילקל הקטן" לאברהם אבינו, המאמין הראשון, אשר לפי האגדה הידועה "הכיר את בוראו" בהיותו ילד קטן מתוך התבוננות בגרמי השמים.