לא רבים הם השירים או הטקסטים בספרות העברית שזכו למעמד קאנוני כזה שזכה לו השיר "מגש הכסף", שאותו חיבר נתן אלתרמן.

 

את "מגש הכסף" חיבר אלתרמן במהלך השלב הראשון של מלחמת העצמאות: השיר פורסם בעיתון דבר ב־19 בדצמבר 1947, במסגרת מדורו הקבוע "הטור השביעי". לא עבר זמן רב ואלתרמן ערך כינוס ראשון של שירי הטור השביעי, ובו כלל את השיר "מגש הכסף". הצירוף "מגש הכסף" אף היה לשם המדור השביעי בספר, שבו נכללו שירים שנכתבו בשלהי המנדט הבריטי ובראשית ימי המדינה.  השיר גם נכלל, אם כי במיקום קצת שונה, במסגרת הכרך הראשון של מהדורת כתביו, שהוציא המשורר ב־1962.  שנים רבות לאחר מכן – לאחר שהמשורר כבר הלך לעולמו – הוציא לאור משרד הביטחון אנתולוגיה של שירי אלתרמן – הן שירת היחיד והן שירת הציבור – שנועדה "להיות מוגשת כתשורה, מטעם משרד הביטחון, למי ששכלו את יקיריהם במלחמות ישראל, החל במלחמת־הקוממיות וכלה במלחמת הכיפורים תשל"ד". לקובץ אף צורפה הקדמה פרי עטו של משה דיין, אז שר הביטחון, והשם שניתן לו היה – שלא מבקרה – "מגש הכסף".

 

השיר "מגש הכסף" הפך להיות אחד הביטויים המובהקים של סיפור התקומה. מאמר זה בוחן את מקומו של השיר בתרבות הישראלית ובשיח הציבורי. הוא מביא גם את הניסיון להסיר את הילת הקדושה מעל השיר, כאשר נעשה בו שימוש לדברי ביקורת על הממסד. המאמר מתאר את השינוי שחל בחברה הישראלית בנוגע דרך בחינת היחס שהשתנה לאורך השנים אל השיר.