בשיר 'מכתבו של מנחם מנדל', שהוא אחד מבין אינספור השירים שכתב אלתרמן ב"טור השביעי", אפשר לראות כיצד עוצמתו של השיר נדה מאזורי רלוונטיות מטלטלים של 42' לאזורי רלוונטיות חדשים של 2010. אלתרמן מוצא בשיר הזה את הדרך לקונן על גורלה של היהדות הנכחדת באמצעות הסממן התרבותי המובהק שלה: שלום עליכם. גיבוריו של שלום עליכם - הבדויים, אך החיים כל כך בתשתית הקיום היהודי - קמים כאן לתחייה כדי לספר על מותם. חוכמתו העצומה של השיר אינה רק בבחירה בדמויות המפתח הארכיטיפיות כמעט של היהודי כמו מנחם מנדל, שיינה שיינדל, מוטל בן פייסי, טביה החולב, ועוד - אלתרמן לוקח גם את המנגנון הפנימי שאפיין את כתיבתו של עליכם, שכן המכתב הזה יכול להצטרף בעצם לשרשרת האיגרות ששלח מנחם מנדל לאשתו בתיווכו של שלום עליכם. אפשר כמעט לראות במכתב הזה את המכתב האחרון שכותב מנחם מנדל לאשתו. "מנחם מנדל", ספרו של שלום עליכם, שנכתב במקור כקובץ איגרות של הסוחר היהודי לאשתו בין השנים 1913-1892, זוכה כאן לחתימה הבדויה של אלתרמן כעבור שלושים שנה.