שיר הסיום של פרק ב ב'כוכבים בחוץ' מציע מבט נוסף, הפעם מתוך הקשר מובהק של בינו-לבינה, על יסודות מרכזיים המוכרים משירים אחרים בספר: הפגישה לאין קץ, העיגול והמעגל, היאור, העלמה-השירים-והדרך, ההכנה לפרידה מהחיים, ואיך אפשר בלי הירח. במסגרת מבצע הפייסבוק "כפית אלתרמן ביום" למדנו את השיר כולו, על פי הסדר, שורה אחר שורה ובית אחר בית: בכל יום "כפית" – קטע קטן ובעקבותיו דברי פרשנות והתבוננות, ודיון פתוח בין הגולשים. לפניכם רצף הכפיות, המפרש את השיר כולו, ומבחר מן התגובות הפרשניות שעלו בעקבותיהן.