חמדת החיים מוגשת בשיר זה מתוך דמיוּן של יום המוות, של הפרידה מהחיים. המהלך הגדול של 'כוכבים בחוץ', ובפרט שירי ההתקדשות של ההלך-המשורר, זוכה לסיכום ולמעין היפוך: הדרכים שנפקחו נעצמות, יוני-הזיכרונות מעופפות מעל העיר, וכל ימיו של המשורר שטים ביחד. זאת, דווקא בשיר היחיד בין 68 שירי הספר הכתוב בתבנית פזמונית ומעגלית ההולמת תיבת נגינה שאינה חדלה. במסגרת מבצע "כפית אלתרמן ביום" בפייסבוק (ובטלגרם וברשת מי-ווי) קראנו מדי יום עוד קטע קצרצר מן השיר והתעמקנו בכל ממדיו. לפניכם רצף העיונים שלי בשיר, עם מבחר מהתגובות הפרשניות של הקוראים.