"תשוקות אנוש בה נבראות כמחדש, לא בצלמֵנו, / ויצר לקיחה שבָּן מוחלף ביצר נתינה". כך רואה אלתרמן את המלאכה ואת ליבה, הלוא הוא שמחת המעשה, "השמחה שלא השכר כי אם הַיְגיע יסודה". בכך עוסק שירו של האח השביעי ב"שיר עשרה אחים" מאת אלתרמן. קראנו את השיר, ואת זמר-האחים שבעקבותיו, מדי יום לאורך כחודש וחצי במסגרת 'כפית אלתרמן ביום' בפייסבוק וברשתות נוספות. עיוניי המפורטים בשיר ובזמר, בית אחר בית, על שלל ממדיהם הרעיוניים והאסתטיים, וכן מבחר מהתגובות הפרשניות של הקוראים, מוגשים לכם כאן ברצף אחד.