השיר השישי במסגרת המדור "הטור השביעי" – "כרוז וצימוקו" –  נדפס בעיתון "דבר" ביום 12.3.1943.

 

בשיר  "כְּרוּז  וצימוקו"  כתב אלתרמן על תחושת המיאוס שחש למקרא  כְּרוּז מטעמה של ההנהלה הציונית שפורסם לשֵׁם מכירת "השקל הציוני". הכרוז, שנוסח לדעת אלתרמן בחוסר תבונה ובחוסר טעם, גולל בסגנון מליצי סוחט-דמעות את כל מדוויו של עם-ישראל בכל הדורות ובכל הגָּלויות –  אף הזכיר את המשיחים ומשיחי השקר שקמו לעם בעת שביקש גאולה מסבלותיו –  וכל זאת כדי לסיים  בקריאה: "יהודים, אחים וחברים, רִכשו לכם את השקל". 

 

ודוֹק, הכרוז שכותרתו "אל עם ישראל בציוֹן ובתפוצות" ראה אור בעיתון "דבר" בבוקר יום 10.3.1943, בחתימת גדולי האומה.1 יממה אחת בלבד חלפה ממועד פרסומו של  כרוז זה  ב"דבר", וכבר הונח  שירו הסָטירי של אלתרמן על שולחן המערכת  (כדי שיישלח לעריכה, הגהה והדפסה ויודפס בתאריך היעד). אפשר אם כן לומר ששיר זה חוּבּר "על אתר";  ואכן, כבר בשבועות הראשונים להופעת "הטור השביעי" ניתן להיווכח באיזו מהירות מסוגל היה המשורר-העיתונאי להגיב בשיריו  על האקטואליה – בעיקר על ידיעות מן העיתון שדיווחו  על הנעשה בארץ ובעולם. לא פעם ולא פעמיים הוא הגיב בתוך יום אחד ממועד פרסומה של  ידיעה, שהציתה בו את הניצוץ לכתיבת שירו.