אודה למי שיאיר את עיני
"...איך הלבנה חולצת שד על קיר הבית שמנגד"
אריה

ספק רב אם זה אפשרי (להאיר את עיניך)

מה גם שהמשורר ביקש את ההיפך, לכסות קצת את עיניך
להציג לך משפט סתום לכאורה,
להשתמש בעצמים ומלים סטנדרטיים מהמציאות, אבל בסדר שונה מהרגיל
אולי כדי לעורר אותך למחשבה קצת שונה מהסטנדרט,
שתתחיל לחשוד שמא אפשר לראות במציאות הזאת דברים שלא חשבת עליהם קודם
שתחווה חווייה קצת שונה מקריאת דו"ח רווח והפסד, או כרוניקה עיתונאית
חווייה אמנותית
מה דעתך? הוא הצליח בזה?

תבין, זה משורר, לא רואה חשבון
הוא לא התכוון לכתוב דו"ח לבעלי המניות על משהו, או את דו"ח מבקר המדינה
זה שיר
יצירת אמנות
לא צריך להסביר יותר מדי
רק לקרוא ולנסות לחוות

שלום, אריה!
נדמה לי שהשיר מתאר את מצב רוחו של בן-אדם אשר ערב חייב הולך ומתקרב, לכן בין הערביים הוא עצוב במיוחד. גם הנשים שפעם חיכו לערב שיביא אתו פגישות לאין קץ, עכשיו הן נוגות: ערב, למה באת כל כך מהר?
אתה מרגיש את עצמך "מאוד אחד". גם הנערה התמה הפתיה נעלמה פתאום כאילו לקח אותה יחד עם צחוקה אוטו דוהר (ואתה לא פעם סגתדת אפיים לאישה בצחוקה!)
אלתרמן כל כך מקורי, לא סטנדרטי! כזכור, בשיר "עוד חוזר הניגון" הנזכר לע''ל, הוא הופך את ההשאלה הנדושה "הנדנדות עפות במהירות הברק" למטפורה נדירה "ובטיסת נדנדות יעברו הברקים מעליך". גם כאן, בשיר הזה, במקום מטפורה רווחת בשירה המזרחית "שדיך כשתי לבנות מלאות זוהרות" הוא מדמה את הלבנה לאישה יפהפיה.
ועל האספלט הכחול קראת?
ואם המילים לא משכנעות אותך, תאזין ללחן של י.רכטר. הוא קולע בול.

סליחה, התכוונתי לחייו, לא לחייב! מה לעשות, עברית היא לא שפת אמי.