בעקבות מאמרו המצוין של אקי להב באתר זה על שגיאת הניקוד במילה שובך בפרט ועל השיר "לבדך" בכלל, ובהיותנו נמצאים בפרשת השבוע "נוח" - אציע כנפיים אחרות לצעדי השיר הנ"ל (ראה שירו של עזרא זוסמן "צעד מכונף" על אלתרמן, על "סוד הפרדס" ו"על פני גגות בתי המדרש שם ידרשו את סתומות שיריך" וראה מאמרו של מירסקי "המדרש, מקום לידתו של הפיוט").
הלילה סחרחר מיונים על השובך (מנוקד בסגול במקום קמץ)
מקביל ל: " ותבוא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה" – הפירוש לפי המדרש: היונה חזרה ("מהסיבוב") דווקא לעת ערב כי הביאה את האורה לתיבה בצורת פרי הזית ממנו עושים שמן למאור. היא עשתה שגיאה מסוימת בכך שהיא עקרה שתיל שלם של זית ולכן העלה היה למעשה טרף (מנוקד בשני סגולים במקום קמצים) וכדברי המדרש – מקביל ל "טרוף טורף יוסף" – לו שבקתיה – לו הייתה משאירה אותו, היה נהיה אילן גדול.
הנה הציטוט: (מדרש רבה שיר השירים פרשה ד פסקה ב, קיים גם במדרש בראשית רבה ואחרים בשינוי קל בנוסח), אימתי הביאה יונה אורה לעולם? בימי נח, כמו שכתוב (בראשית ח') ותבוא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וגו'. מהו טרף בפיה? קטיל, כמה דתימר (שם ל"ז) טרוף טורף יוסף.
לגבי השיר כולו בקיצור דקיצור ובהתבסס על המדרשים והתרגום הירושלמי לארמית של התורה:
נעמה, אשתו של נוח נותרה לבדה (לבדך) מכל זרעו של קין שהושמד במבול. היא הייתה אחותו של אבי לוטשי המתכת – תובל קין. נקראה נעמה מלשון נעימה בהיותה המשוררת הראשונה הן של קינות והן של תהילות (תהלה). שרדה את המבול עקב שלוש תשוקות (שוקיים בלשון המדרש) תשוקתה לאלוהים, תשוקתה לבעלה ותשוקת יצר הרע אליה כאחת מזרעו של קין, ויכולתה לחזור בתשובה כתכונה אופיינית דווקא לזרעו של קין ("גדול עווני מנשא").
הנה הציטוט: (מדרש רבה שיר השירים פרשה ז פסקה יז), "אני לדודי ועלי תשוקתו" ג' שוקין הן. אין שוקן של ישראל אלא באביהם שבשמים שנאמר אני לדודי ועלי תשוקתו, אין שוקה של אשה אלא בבעלה שנא' (בראשית ג') ואל אישך תשוקתך, אין שוקו של יצר הרע אלא בקין וחבורתו שנא' (שם ד') ואליך תשוקתו.
נעמה אשת נוח הייתה האישה היפה ביותר אי פעם בתבל. אליה נמשכו בני האלוהים המלאכים עזא ועזאל אולם היא חמקה מהם בהיותה צדקת. זכתה לכן להיות אשתו של נוח ובהמשך עלתה לשמיים כמו חנוך והפכה לכוכב הלכת נוגה שהוא הכוכב הזוהר ביותר בשמיים (אורך הלבן, מרוץ מהיר סביב השמש, מסתכלים בה שאר כוכבי הלכת וגם הדובה הגדולה והקטנה הסובבים סביב כוכב הציר הצפוני).
אשת חיל מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה – זו אשת נוח. נמשלה לאבן יקרה שמאירה מתוך עצמה ואינה זקוקה לאור חיצוני דוגמת צוהר התיבה, מלשון יצהר, שהייתה אבן ברקת שהאירה בעצמה. ייתכן שהיא "לבנת הספיר" – מרוץ גזרתך – "ספיר גיזרתם". האירה בתיבה עד שהיונה הביאה את היצהר האמתי הוא שמן הזית שהאיר בתיבה. הייתה המרסנת של נוח עד שעלתה לשמיים ואז הוא נטע כרם והשתכר. עצי דובדבן (גודגדן) כשרים לעצי מזבח להבדיל מעצי גפן. היא עלתה בעצם לשמיים כקרבן על עצי מזבח כשהדובדבן הוא העץ שפרחיו לבנים דוגמת אורה הלבן של נעמה אולם פריו אדום כסמל לחטאו של נוח לאחר שנסתלקה השגחתה.
|