בשיר א של "שירים על רעות רוח" שבפרק ב של הספר "עיר היונה" כותב אלתרמן: "נוצת-עט אמולה". הואיל ונראה לי שרבים מהקוראים לא מבינים משמעות המילה, אציע הסבר. המקור בספר יחזקאל שם נאמר "מה אמולה ליבתך". נחלקו המפרשים, חלקם פירשו אמולה – מותשת, חסרת כוח אולי מהשורש אומלל וחלקם פירשו אמולה – גזורה. הפירוש השני נראה לי יותר כי כך אומרים גם "ברית מילה" שמשמעותה "ברית כריתה" וכן בתהילים "בשם השם כי אמילם" כשהכוונה – אכריתם. גם בשירו של אלתרמן, לא נראה שנוצת העט מותשת, שהרי הוא אומר לה בהמשך "רוצי רוץ, הנוצה". לכן נראה לי שנוצת-עט אמולה שבשיר פירושו נוצת-עוף כרותה קטומה – כלומר נוצה שעל ידי שכורתים קוטמים את קצה יוצרים בעצם נוצת-עט או קולמוס לכתיבה. המילה הלא שגרתית משמשת כאן לחריזה עם המילה "המולה" שהיא משמעותית לשיר, בו "החיים דוברים המולה והמתים ברב-שקט".