| : |
|
נוצר ע"י דוד גוטרזון - מנהל האתר על 11 ספט 2014 22:56
יפה שאחד העם מייצג כאן את כל העם :)
אשר קיבל כבר ממני תשובה במייל, אבל עכשיו כל העם יוכל לקרוא את תשובתו של ד"ר דן אלמגור שנשלחה מהקצה השני של העולם:
אלתרמן וזעירא כתבו את השיר בימי מלחמת העולם השניה, בעוד 36,000 מתנדבים מא"י משרתים בצבא הבריטי, אך הממשלה הבריטית סירבה להתיר להם להשתמש בשם א"י או לענוד על שרווליהם סמל כחול-לבן. רק סמוך לסוף מלחמת העולם השניה הכשירו האנגלים את התואר לבריגדה.
השיר הפטריוטי אכן נכתב כמין הערמה חייכנית על האיסור להשתמש בשם המפורש 'ארץ ישראל'; אך כל מי ששמע את השיר - החיילים והאזרחים גם יחד - הבין את הרמז הגנוז בו ונהנה מן ההסוואה.
פרטים על השיר תוכל למצוא באתר 'זמרשת' במייל, המתייחס לכל השירים שנולדו לפני קום המדינה. לחץ שם ברשימת השירים על 'איה', או בין המחברים על אלתרמן או זעירא - ותמצא את כל הפרטים שאתה מחפש. וכן הקלטות.
גם בספר הפזמונים של אלתרמן, 'צריך לצלצל פעמיים', בעריכת גלעד בן-ש"ך ורפי אילן, מופיע השיר, ובסוף הספר נספחים ובהם פרטים המציינים מתי נכתב ואיפה/בידי מי הושר לראשונה.
קוריוז מעניין: בפסח תש"ז, והבריטים עדיין בארץ, חגיגת חטיבת הפלמ"ח את יום הולדתה השביעי. בזמן האנגלים אסור היה לנקוב בשם המפורש פלמ"ח (ארגון מחתרת בעיני האנגלים!) ולכן נדפס השיר (בשער הספר 'מורשת גבורה, למשל, שערך זרובבל גלעד, מחבר המנון הפלמח) כשהשורה האחרונה בשיר היא: "אנו ההולכים בסך".
חיים חפר,מעריץ גדול של אלתרמן, זכר את סיפור השיר "איה" ואימץ אותו תכסיס: השיר לחטיבה בת-השבע נקרא בשם נערה ("בת שבע, בת שבע, הזמר הוא לך"), אך רבים הבינו את הרמז המוצפן. יום-ההולדת של החטיבה הוחג במדורה גדולה, אליה הוזמן, כרגיל, גם אלתרמן, שכתב באותו סוף שבוע ב'דבר' את הטור "מסביב למדורה" (שהולחן אחרי שנים רבות, ביזמתי, ע"י יאיר רוזנבלום והושר ע"י להקת פיקוד המרכז - דורית ראובני).
שיר זה קיבל משמעות היסטורית בתולדות אלתרמן הפזמונאי, שנחשב עד אז ל"מלך הפזמונאים" (ב'מטאטא', 'לי-לה-לו' ועוד). המדורה שבה הושר השיר "בת שבע" לראשונה גרמה לכך שאלתרמן הפסיק למשך שנים רבות לכתוב פזמונים: מסקנה מתבקשת מבית אחד בשירו 'מסביב למדורה':
מה נשיר עליהם? מה נשיר?
הם עושים זאת יפה מאתנו.
בעצמם הם כותבים להם שיר,
ואפילו ספרים כבר נתנו.
זהו טיב הפלמ"ח –
הוא איננו משאיר
שום מלאכה ל''שלא משלנו'".
אלתרמן בן ה-38, יליד ורשה שעלה ארצה בנעוריו, פינה את הכיסא לחיים חפר, יליד פולין, שהגיע ארצה כנער. אך היה בעיני אלתרמן "אחד משלנו".
|
| שם משתמש: |
|
|
|
| קוד אבטחה: |
|
|
|
| נושא: |
|
RE: מקורו של השיר איה |
|
| הודעה: |
|
|
|
|
|
|
| סקור נושא |  | |
שרון שחם
 |
| 23 פבר 2019 22:17 |
|
הסיפור שמסתובב במשפחתי הוא שהשיר איה נכתב בהשראת סבתי, איה (ארץ ישראל העובדת), בת תל מונד. לו היתה בחיים היתה חוגגת 92 במאי הקרוב.
אני לא יודעת לומר אם יש בסיס לסיפור אבל אשמח לשמוע עוד מידע.
לגבי השם, אני שמעתי מאבי שסבתי היתה השניה שנקראה איה ביישוב הישראלי. חודשיים לפניה נולדה ביתו של רופין שנקראה בשם זה והטענה היא שש"י עגנון הוא זה שהציע את השם לרופין.
אשמח לכל מידע.
שרון shaham.sharon@gmail.com |
|
|
|
|
חיים
|
| 05 דצמ 2016 19:48 |
|
אם אינני טועה השיר בת-שבע של חיים חפר נכתב ב-1948.
מה שאני יודע זה שהשיר מסביב למדורה נכתב ב-7/5/48.
חוץ מזה, תודה רבה על כל המידע! |
|
|
|
|
מקפיד בקלה כבחמורה
|
| 22 נוב 2016 11:46 |
|
"לאושש" צ"ל: לְאַשֵּש
דכתיב: סמכוני באשישות וגו' |
|
|
|
|
מתעניין
|
| 18 נוב 2016 17:37 |
|
| בתחקיר קצר שלנו , נאמר לנו כי אכן מדובר במילת קוד לא"י, אך כי מדובר בנערה מסוימת, בשם זה, מושבניקית מגוש תל מונד. תהינו אם מישהו יכול לאושש, או לסתור, השערה זאת. כמו כן ניסינו לברר מתי נכנס השם איה בעידן המודרני כשם של ילדה. עד עתה לא העלינו ממצא חד משמעי. |
|
|
|
|
אחד העם
|
| 16 ספט 2014 20:03 |
|
בראבו
היה כדאי לחכות
והנה עוד א-פרופו:
חיים גורי, עוד מעריץ שהוא "אחד משלנו", מאלה שגם שירים "ואפילו ספרים כבר נתנו", מביא בספרו הנפלא "הספר המשוגע", תיאור יפה של מדורה פלמחאית שבה אורח הכבוד הוא המשורר נתנאל, בן-דמותו של אלתרמן. |
|
|
|
|
דוד גוטרזון - מנהל האתר
|
| 11 ספט 2014 22:56 |
|
יפה שאחד העם מייצג כאן את כל העם :)
אשר קיבל כבר ממני תשובה במייל, אבל עכשיו כל העם יוכל לקרוא את תשובתו של ד"ר דן אלמגור שנשלחה מהקצה השני של העולם:
אלתרמן וזעירא כתבו את השיר בימי מלחמת העולם השניה, בעוד 36,000 מתנדבים מא"י משרתים בצבא הבריטי, אך הממשלה הבריטית סירבה להתיר להם להשתמש בשם א"י או לענוד על שרווליהם סמל כחול-לבן. רק סמוך לסוף מלחמת העולם השניה הכשירו האנגלים את התואר לבריגדה.
השיר הפטריוטי אכן נכתב כמין הערמה חייכנית על האיסור להשתמש בשם המפורש 'ארץ ישראל'; אך כל מי ששמע את השיר - החיילים והאזרחים גם יחד - הבין את הרמז הגנוז בו ונהנה מן ההסוואה.
פרטים על השיר תוכל למצוא באתר 'זמרשת' במייל, המתייחס לכל השירים שנולדו לפני קום המדינה. לחץ שם ברשימת השירים על 'איה', או בין המחברים על אלתרמן או זעירא - ותמצא את כל הפרטים שאתה מחפש. וכן הקלטות.
גם בספר הפזמונים של אלתרמן, 'צריך לצלצל פעמיים', בעריכת גלעד בן-ש"ך ורפי אילן, מופיע השיר, ובסוף הספר נספחים ובהם פרטים המציינים מתי נכתב ואיפה/בידי מי הושר לראשונה.
קוריוז מעניין: בפסח תש"ז, והבריטים עדיין בארץ, חגיגת חטיבת הפלמ"ח את יום הולדתה השביעי. בזמן האנגלים אסור היה לנקוב בשם המפורש פלמ"ח (ארגון מחתרת בעיני האנגלים!) ולכן נדפס השיר (בשער הספר 'מורשת גבורה, למשל, שערך זרובבל גלעד, מחבר המנון הפלמח) כשהשורה האחרונה בשיר היא: "אנו ההולכים בסך".
חיים חפר,מעריץ גדול של אלתרמן, זכר את סיפור השיר "איה" ואימץ אותו תכסיס: השיר לחטיבה בת-השבע נקרא בשם נערה ("בת שבע, בת שבע, הזמר הוא לך"), אך רבים הבינו את הרמז המוצפן. יום-ההולדת של החטיבה הוחג במדורה גדולה, אליה הוזמן, כרגיל, גם אלתרמן, שכתב באותו סוף שבוע ב'דבר' את הטור "מסביב למדורה" (שהולחן אחרי שנים רבות, ביזמתי, ע"י יאיר רוזנבלום והושר ע"י להקת פיקוד המרכז - דורית ראובני).
שיר זה קיבל משמעות היסטורית בתולדות אלתרמן הפזמונאי, שנחשב עד אז ל"מלך הפזמונאים" (ב'מטאטא', 'לי-לה-לו' ועוד). המדורה שבה הושר השיר "בת שבע" לראשונה גרמה לכך שאלתרמן הפסיק למשך שנים רבות לכתוב פזמונים: מסקנה מתבקשת מבית אחד בשירו 'מסביב למדורה':
מה נשיר עליהם? מה נשיר?
הם עושים זאת יפה מאתנו.
בעצמם הם כותבים להם שיר,
ואפילו ספרים כבר נתנו.
זהו טיב הפלמ"ח –
הוא איננו משאיר
שום מלאכה ל''שלא משלנו'".
אלתרמן בן ה-38, יליד ורשה שעלה ארצה בנעוריו, פינה את הכיסא לחיים חפר, יליד פולין, שהגיע ארצה כנער. אך היה בעיני אלתרמן "אחד משלנו".
|
|
|
|
|
אחד העם
|
| 07 ספט 2014 11:13 |
|
מר גוטרזון
העם מחכה |
|
|
|
|
אשר
|
| 01 ספט 2014 16:56 |
|
אנחנו מבצעים מחקר על תקופת היישוב העברי לפני קום המדינה. נתקלנו בשיר "איה" של אלתרמן, אך לא מצאנו היכן הוא פורסם לראשונה. אנחנו יודעים שהוא פורסם בספר שירים בשנת 1960 אך ברור שהוא היה מושר במהלך שנו ה-40 ותהינו מישהו כאן יכול לסייע לנו לאתר את המקור שלו (עד כמה שבדקנו הוא לא מופיע בספריו של אלתרמן) או לספק מידע אחר לגבי האופן בו הופץ השיר ביישוב.
תודה למסייעים |
|
|
|
|
|
|
|
|