הפורום
הגב לנושא נושא: ליל תמורה
:
נוצר ע"י על 24 ספט 2020 23:36
חלק א בית ג ירח לא יקום למראשות הרכס עד אשמורת עקבה. מלחמת ארץ המישור תתחיל בחושך ובעקבה. אשמורת עקובה – בה יתקוף ראש המזרח את האויב (באסטרטגיה של גישה עקיפה של לידל הארט) לאחר ההסחה של ראש המערב. מקביל לשמשון שמשבט דן הנחש: "הנושך ע ק ב י סוס וייפול רוכבו אחור". תתחיל בחושך ובעקבה – תתחיל מיד עם רדת החשיכה עם תרגיל ההסחה המתוחכם. מקביל למה שעשה יהוא לכוהני הבעל. ספר מלכים ב פרק י "וְיֵהוּא עָשָׂה ב עָ קְ בָּ ה לְמַעַן הַאֲבִיד אֶת עֹבְדֵי הַבָּעַל: מצודות ציון: בעקבה - תרגם יונתן: בחוכמא, וכן (בראשית כז לו): ויעקבני זה פעמים: כללי: מתואר בשיר המבצע המסיים של מלחמת השחרור – "מבצע חורב". אולם, אלתרמן מציין ש "הכול היה שונה מן המסופר בשיר" – כלומר בשיר מתואר המבצע לו היה מצליח בכל חלקיו אילו היה נערך חודש קודם – בסוף חודש חשוון (במקום בסוף חודש כסליו) מבלי לתת לצבא המצרי זמן להתארגן ולהוסיף כוחות. זהו לא עיקר השיר. עיקר השיר הוא "לשיר את המראה... להקימו בכתב כיש מובדל כיש מוחלט, לשיר לא על הדברים כי אם את הדברים, גופי דברים וחיותם. אולי הוא מתכוון לתיאורים שהוא נותן להווי החיילים במבצע שנערך בחורף תחת גשמי זלעפות, לגיבורים שנפלו ורוחם ומסירותם העילאית היא שעברה לחבריהם וקרוביהם ומשפיעה על האחרונים "להיות אמת מידה ואין אחרת", התמורה שהעם עבר באותו קרב של סיום מלחמת העצמאות ממצב גלותי למצב של אומה לוחמת. אבל גם עם התמורה שעבר להיות ככל הגויים – "עת יקום אל מסד העם הזה ושורש יך לו יישמר לו גם בסד (בס"ד) טיבו הזר שאין לו אח". להלן תיאור "מבצע חורב" כפי שהוא מופיע באתר ההנצחה של בית יד לבנים בפתח תקוה. שילבתי בו בתוך סוגריים את מילות השיר "ליל תמורה" בקטעים המקבילים. ממבצעי מלחמת העצמאות ואחד הגדולים שבהם. במהלכו גורש הצבא המצרי מהשטחים שיועדו למדינת ישראל, וצה"ל פלש לחצי-האי סיני. מבצע "חורב" (מלחמת ארץ המישור) החל ב-22 באוקטובר 1948 (חנית ליל "חשון". ליל תש"ט. ירח לא יקום למראשות הרכס עד אשמורת אחרונה) ונמשך עד ה-7 בינואר 1949, עד הפסקת האש (ומחר ניצחון). תכנית המבצע כללה תחילה מהלך הטעייה (כי עצה ודבר-סוד בשדות-קרב וערמה, תתחיל בחושך ובעקבה). אף שהמגמה בשלב ראשון הייתה להשתלט על האגף המזרחי ולתפוש את עוג'ה אל-חפיר (ניצנה), הוחלט לפתוח בפעולת הטעייה באגף המערבי-רצועת עזה (ונפרדה – אל מערב ואל מזרח – לשני ראשים, כי נועד קרב-החוף להיות פח לאויב,- ולכוחו להיות אבן שואבת). בעוד חיל הים מפגיז את עזה וחיל האוויר מפציץ את רפיח, אל עריז, חאן-יונס ופלוג'ה, החלה חטיבת "גולני" לפעול ברצועה (שלושה גדודים פנו אל חוף). היא כבשה את משלט 86 (בעוד הקרב בפאת ים מוטל על כף, והרעם הרך התגלגל מפאת ים). במשך היום עמדה בהתקפות-נגד עזות של שריון מצרי. אחר הצהריים נאלצה לסגת תוך אבידות כבדות (והיו אלה קול הלמותה ונגהה של תקיפת קו החוף בהיותה נהפכת בצווחת פקודותיה לקרב נסיגה מאוים ועקוב אך ערוך כשיר לכת, ונושא את כליו ונופליו כאל טקס ושם רסן בפי התבוסה), אך פעולת ההטעייה הצליחה (כי עצה ודבר סוד בשדות קרב וערמה.. עד חרמה תכה גדוד וזכה תשאר בלי פשע,). היא אפשרה לכוחות שבגזרה המזרחית להתרכז (חיכה במישור הצבא עד יותן אות לקום ודרומה לנוע, ובעוד חיל המוכים אש משיב בלי חשך וטורח בינו לרודפיו לשים רווח, לא נע צבא המישור, עד בא עת וחשך את אישו כי על ככה צווה הוא) ולהכשיר דרך רומאית עתיקה מחלוצה לרוחייבה, דרך ואדי-אביאד. השלב הראשון בגזרה המרכזית החל בחדירת כוח ממונע ועצמאי לעבר משלטי המושרפה שעל דרך באר-שבע-עוג'ה. (עוד נראנה סיום וראש פרק לאומה שחצתה בין גויי ארצות עד בואה אלי זה המישור עם ערב, - שחצתה בין עמים חריפה וכבדה מעצמת הויה, שעטתה אפס כוח לבלי תת אחיזה לכוחם. שידעה כי באם תעשה לה ברזל, הרקע תרקע על סדנם של צרים, שחדה כתולע הייתה, לא כפלדה, שבקוע בקעה תקופותיה כמו הלידה החוזרה ונשנית) כוח זה קיים קשר עם המטה רק באמצעות יוני-דואר. משלטים אלה נתפשו ללא התנגדות, אך המשלטים הצפוניים יותר, היו קשים לפיצוח. חטיבת ה"נגב" תפשה חלק מהם וגדוד הקומנדו הצרפתי לחם בקרבות פנים-אל פנים על משלט הכביש של התמילה. חצי מאנשיו נהרגו ונפצעו לבסוף קיבלו פקודת נסיגה. משלט זה נכבש רק לאחר שהגיע לעזרה גדוד הפשיטה של חטיבת "הנגב". חטיבה 8 התעכבה בדרך הרומאית. כיבוש עוג'ה עוכב ביום, אך כוחות מצריים מרפיח ואבו עגיילה עלו על חסימות. עוג'ה נכבשה רק ב-27 בדצמבר, לאחר ששני הצדדים הפעילו מטוסים כסיוע לכוחותיהם. שבויים מצריים רבים נתפשו מהכוחות שנסוגו, והתפלאו למצוא את צה"ל בעורפם. ב-28 בדצמבר, חצו כוחות צה"ל את הגבול הבין לאומי, במטרה להגיע לאבו עגילה ומשם לאגף את אל-עריש. (לילה קר, ליל תמורה, בו נפרץ ע ג ו ל ה ובחרגה מתוכו כמו פג איזה קסם שנלווה לה עד כה לייחוד וסגולה... ומחר ניצחון) אום-כתף נכבשה בהתקפה רגלית בלילה, ועם בוקר נכבשה אבו-עגילה. בו ביום החלה תנועה לכיוון אל-עריש. נכבשו ביר-לחפן ושדה התעופה המזרחי. כוחות אחרים כבשו את קציימה, ואילו כוחות-פשיטה חדרו עד ביר-חגנה, עברו על פני ג'בל-ליבני ותקפו את שדה התעופה של ביר-חמה. (בליל מצור, בהיות הרי אויב ממול וים מגב, עמד העם וייברא לחיות באור חיי צריו. להעתיק מציר את ציר את גלגלו. בגוף היש להיאחז לעד, במחיר חטא תחת חטא ואש מול אש. לקום כשור וכמבעיר על כלי חורשים וכלי כובש) ב-29 בדצמבר החליטה מועצת הבטחון על נסיגה לעמדות הקודמות. שר הבטחון הורה לכוחות צה"ל לסגת מסיני ולסיים הנסיגה עד ה-1 בינואר בצהריים. מפקד החזית יגאל אלון, יצא לתל-אביב לבטל את רוע הגזרה. הוא נפגש עם משה שרת שר-החוץ ואחר-כך עם דוד בן גוריון ראש הממשלה. הוא לא הצליח לשכנעם כי יש להחזיק בעמדות אלה עד תום המשא ומתן לשביתת נשק. לעומת זאת הסכים בן-גוריון שצה"ל יתקע טריז מדרום רפיח כדי לנתק את הצבא המצרי ברצועת עזה. תקיעת הטריז הייתה החלק השני של המבצע, שהחל בליל 4 בינואר 1949. כוחות "גולני" תפשו חלק ממשלטי המצרים מצפון-מזרח לרפיח. חטיבת "הראל" כבשה את משלטי הצומת מדרום מזרח לרפיח, אך נהדפה למחרת היום. עם זאת, הצליחה להקים חסימה על הכביש מדרום לרפיח. ב-6 בינואר הודיעה מצרים כי היא מוכנה למשא ומתן לשביתת נשק (ומחר ניצחון). ב-7 בינואר בצהריים נכנסה הפסקת-אש לתוקפה.
שם משתמש:
קוד אבטחה:
CAPTCHA image
הכנס את הקוד המוצג למעלה בתיבה למטה
נושא:
RE: ליל תמורה
הודעה:

שלח

בטל

תצוגה מקדימה
סקור נושא
Active Forums 4.1