| : |
|
נוצר ע"י על 09 מאי 2021 03:18
לאריה
מסכים אתך שפירושים "כבדים" דוגמת זה של הירשפלד שמייחסים לשיר אליפלט פציפיזם כמו בשיר "אל תתנו להם רובים" – לא מתקבלת על הדעת.
מאד מתקבל על הדעת שמדובר באזכור של מעשה גבורה של חיל פשוט שבפשוטים באחד הקרבות – אתה העלית האפשרות של מלחמת השחרור.
לדעתי, כאשר אלתרמן ב 1959 החליט לכתוב ללהקה צבאית שיר, סביר שייקח קרב משמעותי מאוחר יותר ממלחמת השחרור שהייתה כבר עשר שנים אחורה – קרי – קרב תל מוטילה ב 1951. בקרב הזה שעכשיו בדיוק 70 שנה מאז שקרה, היה כשל פיקודי בדרגות שמעל למ"פ, אבל בדרגות מ"פ ומטה היו הרבה מעשי גבורה. אחד מהם היה ב 6 למאי בו פלוגה א של גדוד 21 של גולני הסתערה בשלוש בלילה על מוצב "הדמות" בו התבצרו חיילים סורים ונתקעה במרחק של 100 מטרים מהסורים כמעט ללא תחמושת. המ"פ סלעי ביקש אז מהתותחנים "אש על מוצבנו" ובמקביל זחלו אל הפרצה בגדרות המוצב מספר חיילים מפלוגה ב שהייתה בעורף על תל מוטילה בפיקודו של המ"פ ברשי והביאו איתם תחמושת ורימוני יד ללוחמים ומימיות מים לפצועים. חיילי גולני אז היו עולים חדשים עם ניסיון מזערי בלוחמה ("אליפלטים"), בכל אופן הם הפגינו גבורה עילאית ובזכותם הוכרע הקרב. (ישנם מקורות סותרים לגבי השאלה האם הספיטפייר שהיה בטיסת אימונים ירה או לא ירה) כל הכוחות או רובם יצאו לקרב מאזור כפר העבודה התימני "זנגריה" שכבר אז קיבל שם עברי "אליפלט". אלתרמן סיפק שלושה רמזים בשיר לכך שהתכוון למעשי הגבורה של העולים החדשים מפלוגה ב': שם השיר – אליפלט על שם המושב אליפלט שהיה מקום הכינוס לקרב, הגופה של החיל אליפלט שנותרה "במשלט על התל" – תל מוטילה, זחילה מול האש בליל קרב לחדש את מלאי התחמושת כפי שעשו העולים החדשים חיילי גולני.
בן גוריון שהיה בארה"ב במהלך כל חודש מאי 1951, ערך סיור בתל מוטילה מיד כשחזר באמצע יוני 1951 וקיבל הסבר מפורט על הקרבות. נראה לי שאלתרמן שמע ממנו על שהתרחש שם.
למיטב ידעתי המ"פ של פלוגה ב' ברשי הוא בן 91 כיום ואולי ניתן להיעזר בו באותו סיפור גבורה של חייליו שזחלו עם תחמושת אל חיילי פלוגה א שהיו לכודים במוצב ה"דמות". תל מוטילה נמצא בשטח המושב אלמגור כיום וישנה מי שאחראית על אתר ההנצחה ל 41 ההרוגים בקרבות. מעניין מה דעתה לגבי האפשרות שהשיר אליפלט של אלתרמן הוא לזכר מעשי הגבורה של החיילים הפשוטים שהשתתפו בקרב.
|
| שם משתמש: |
|
|
|
| קוד אבטחה: |
|
|
|
| נושא: |
|
RE: השיר אליפלט |
|
| הודעה: |
|
|
|
|
|
|
| סקור נושא |  | |
יוסי גלובינסקי
 |
| 23 פבר 2023 00:52 |
|
לא פעם תמהתי מדוע אלתרמן הכניס לשיר אליפלט שלוש פעמים את המילה "יועיל" במובן שלילי: 1. "ואמרו שום דבר לא יועיל" – בפתיחה, 2. "אם נגיד לך מה זה יועיל" - בפזמון הראשון 3. "אם נגיד לך מה זה יועיל" - בפזמון השני (לפעמים הפזמון השני לא מודפס עד סופו אבל הקשיבו לתרצה אתר ביו-טיוב ותראו שהמקהלה חוזרת על הביטוי "מה זה יועיל" בשני הפזמונים).
לדעתי אלתרמן רצה לתת כאן ביטוי לשני הכינויים: "שלימזל" ו"שלומיאל" גם יחד. שני הביטויים מקורם ביידיש גרמנית. הראשון שלימזל = מזל רע = ביש גדא ("כבר היה הוא ביש גדא גדול"). השני שלומיאל = שלא מועיל (שמעו את אבשלום קור באתרו), ואצל אלתרמן – "אם נגיד לך, מה זה יועיל".
|
|
|
|
|
יוסי גלובינסקי
|
| 15 יונ 2022 15:57 |
|
מסתבר שאלתרמן נכח כמעט בהסתר במסיבת ההקמה של היישוב - תל מוטילה, אלמגור, כרורזין. ולא רק זה, אלא שבמהלך מסיבת ההקמה שרה להקת התרנגולים את השיר אליפלט שלפי הפירוש שלי, אלתרמן ידע היטב שהוא נכתב על קרב תל מוטילה. לקרב זה יצאו כוחות גולני מהיישוב אליפלט וכך נבחר שם הגיבור. הנה כתבה מהעתונות דאז:
"אנונימיות מוחלטת"
המשורר נתן אלתרמן הצליח לשמור על אנונימיות מוחלטת כשנכח בליל שבת במסיבה שנערכה בנקודת היישוב החדשה כ ו ר ז י ן. כל הערב ישב נתן אלתרמן מתחת לסככה, האזין, התבונן ו... שתק. עד אשר הופיעו חברי להקת "התרנגולים" בתכניתם בה כלול גם שירו של אלתרמן "אליפלט". אז לא היה מפלט מהצגתו של האורח בפני הנאספים.
עוד באותו לילה חזר תל אביבה, בהתאם לתכנית לאו דווקא מפני הפרת אינקוגניטו.
|
|
|
|
|
אריה גלאון
|
| 27 דצמ 2021 12:44 |
|
אין מילים.
מסמך היסטורי מאלף שראוי לתפוצה נרחבת ולהוות חלק מלימודי הספרות, היסטוריית וגיאוגרפיית א"י של כל החוגים הרלבנטיים.
|
|
|
|
|
יוסי גלובינסקי
|
|
אריה גלאון
|
| 26 מאי 2021 15:45 |
|
מסתבר לי שד"ר גלובינסקי פרסם באתר גם מאמרים מרחיבי דעת בנושא אליפלט תחת הלשונית "מאמרים" -כל המאמרים.
חברים - חובה לעיין
|
|
|
|
|
אריה גלאון
|
| 09 מאי 2021 21:26 |
|
באתר זה התייחס ד״ר גלובינסקי לא פעם לקשר של כתבי אלתרמן למלחמות ישראל (ראה למשל פרשנותו בנושא ליל תמורה). אי לכך הייתי מציע לפו״מ ולבי״ס לקצינים לשלב את אלתרמן במערכת השעורים.
אני משוכנע שד״ר גלובינסקי למרות מרפאתו העמוסה יאות לתרום לנושא.(אל תכעס עלי איש צנוע). |
|
|
|
|
יוסי גלובינסקי
|
| 09 מאי 2021 16:52 |
|
מסכים עם כל מילה שלך אריה. שוחחתי היום עם גברת זהבה פרל אחראית אתר ההנצחה לחללי תל מוטילה שלפני שבוע קיימו אזכרה של 70 שנה לנפילתם בקרב. היא אישרה לי חד משמעית שהיה אירוע במהלך הקרב בו חיילים מפלוגה ב זחלו מול האש מתל מוטילה אל מוצב ה"דמות" עם תחמושת רימונים ומימיות.
יהי זכרם של ה"אליפלטים" מקרב תל מוטילה ברוך |
|
|
|
|
אריה גלאון
|
| 09 מאי 2021 16:21 |
|
שלום ד"ר גלובינסקי.
שמחתי לקרוא שאתה בעל יכולת הניתוח והבקיאות הרבות כ"כ, מאשר הערכתי שהשיר אליפלט נכתב בהשראת סיפורי הח"פשים ולזכרם (אמנם מקרב תל מוטילה ולא ממלחמת השחרור) ואינו מצריך פרשנויות כבדות.
ההיסטוריה הצבאית ממעטת לאזכר את חלקם של הח"פשים במלחמות ישראל ובשיר אליפלט (שהוא בעיני אחד מהשירים החודרים ביותר של יום הזיכרון)השכיל אלתרמן לתרום לתיקון עוול זה. |
|
|
|
|
יוסי גלובינסקי
|
| 09 מאי 2021 03:18 |
|
לאריה
מסכים אתך שפירושים "כבדים" דוגמת זה של הירשפלד שמייחסים לשיר אליפלט פציפיזם כמו בשיר "אל תתנו להם רובים" – לא מתקבלת על הדעת.
מאד מתקבל על הדעת שמדובר באזכור של מעשה גבורה של חיל פשוט שבפשוטים באחד הקרבות – אתה העלית האפשרות של מלחמת השחרור.
לדעתי, כאשר אלתרמן ב 1959 החליט לכתוב ללהקה צבאית שיר, סביר שייקח קרב משמעותי מאוחר יותר ממלחמת השחרור שהייתה כבר עשר שנים אחורה – קרי – קרב תל מוטילה ב 1951. בקרב הזה שעכשיו בדיוק 70 שנה מאז שקרה, היה כשל פיקודי בדרגות שמעל למ"פ, אבל בדרגות מ"פ ומטה היו הרבה מעשי גבורה. אחד מהם היה ב 6 למאי בו פלוגה א של גדוד 21 של גולני הסתערה בשלוש בלילה על מוצב "הדמות" בו התבצרו חיילים סורים ונתקעה במרחק של 100 מטרים מהסורים כמעט ללא תחמושת. המ"פ סלעי ביקש אז מהתותחנים "אש על מוצבנו" ובמקביל זחלו אל הפרצה בגדרות המוצב מספר חיילים מפלוגה ב שהייתה בעורף על תל מוטילה בפיקודו של המ"פ ברשי והביאו איתם תחמושת ורימוני יד ללוחמים ומימיות מים לפצועים. חיילי גולני אז היו עולים חדשים עם ניסיון מזערי בלוחמה ("אליפלטים"), בכל אופן הם הפגינו גבורה עילאית ובזכותם הוכרע הקרב. (ישנם מקורות סותרים לגבי השאלה האם הספיטפייר שהיה בטיסת אימונים ירה או לא ירה) כל הכוחות או רובם יצאו לקרב מאזור כפר העבודה התימני "זנגריה" שכבר אז קיבל שם עברי "אליפלט". אלתרמן סיפק שלושה רמזים בשיר לכך שהתכוון למעשי הגבורה של העולים החדשים מפלוגה ב': שם השיר – אליפלט על שם המושב אליפלט שהיה מקום הכינוס לקרב, הגופה של החיל אליפלט שנותרה "במשלט על התל" – תל מוטילה, זחילה מול האש בליל קרב לחדש את מלאי התחמושת כפי שעשו העולים החדשים חיילי גולני.
בן גוריון שהיה בארה"ב במהלך כל חודש מאי 1951, ערך סיור בתל מוטילה מיד כשחזר באמצע יוני 1951 וקיבל הסבר מפורט על הקרבות. נראה לי שאלתרמן שמע ממנו על שהתרחש שם.
למיטב ידעתי המ"פ של פלוגה ב' ברשי הוא בן 91 כיום ואולי ניתן להיעזר בו באותו סיפור גבורה של חייליו שזחלו עם תחמושת אל חיילי פלוגה א שהיו לכודים במוצב ה"דמות". תל מוטילה נמצא בשטח המושב אלמגור כיום וישנה מי שאחראית על אתר ההנצחה ל 41 ההרוגים בקרבות. מעניין מה דעתה לגבי האפשרות שהשיר אליפלט של אלתרמן הוא לזכר מעשי הגבורה של החיילים הפשוטים שהשתתפו בקרב.
|
|
|
|
|
יוסי גלובינסקי
|
| 07 מאי 2021 18:17 |
|
שלום אריה, מעביר לכאן את מה שכתבתי לאתר ישובי הגליל העליון בערך אליפלט:
שלום לכם
רק כדי "להרוג" לגמרי את הכתוב לעיל:
"מושב אליפלט קרוי על שמו של ניצול שואה, אשר נפל בקרב על תל מוטילה."
בגיליון עיתון "הצופה" מחודש ינואר 1951 - ארבעה חודשים לפני קרב תל מוטילה מופיע ברשימת כפרי העבודה הדתיים: זנגריה- אליפלט. כך שברור שהשם היה קיים עוד לפני הקרב. אגב היה שם קודם ליישוב - "פדהאל" שאף הופיע בשילוט על כביש טבריה ראש פינה לפי עדות עיתונאי מסוף מאי 1951.
אבל פטור בלא כלום אי אפשר - לדעתי, ואכתוב באתר של אלתרמן, הוא בחר לגיבור שירו ה 1959 את השם אליפלט כשם המושב הסמוך ביותר לתל מוטילה באותה תקופה, לזכר גבורתם של העולים החדשים בני פלוגה ב שזחלו לגדרות אל אנשי פלוגה א שנלכדו בתל ללא תחמושת וללא מים לפצועים. באותו קרב היו הרבה פשלות מפקדים ודווקא העולים החדשים (לא היה פיקוד גדודי וחטיבתי בתל מוטילה. הצילו את המצב החיילים העולים החדשים, אלה שהואשמו אחר כך כבעלי רמה נמוכה". (סא"ל אריה טפר)) הם, יחד עם טייס שהפר פקודה והרים באוויר את המפקדה הסורית בתל, הם שניצחו את הקרב. היום, לפני שבעים שנה, הם הובאו כנראה לקבורה לאחר הקרבות בין 2 ל 6 במאי 1951.
יוסי גלובינסקי
מקווה להרחיב ככל שזמני הפנוי המועט יאפשר |
|
|
|
|
אריה גלאון
|
| 21 אפר 2021 11:26 |
|
בימי הזיכרון והעצמאות מושמע השיר אליפלט בתדירות לא מועטה וזה מעורר אצלי את השאלה : האם הפרשנויות ה"כבדות" שניתנו לשיר במשך השנים אכן עלו במוחו של אלתרמן בעת כתיבתו.
לפי המסופר קבלת תרצה ללהקת השריון הותנתה בשיר שיכתוב אביה ללהקה. ואכן האב האוהב כ"כ כתב את השיר במהירות, שלחו להלחנה לסשה ארגוב והלהקה עם תרצה כסולנית שלבו אותו מיד בתכניתם. לדעתי אלתרמן כתב אותו על בסיס דמויות אמיתיות של תואמי אליפלט בהן דובר רבות לאחר מלחמת השחרור אבל הפרשנויות המתלוות לשיר כלל לא עלו במוחו של אלתרמן.
מה דעתכם? |
|
|
|
|
|
|
|
|