רשימת הפרסומים - נתן אלתרמן

רשימת כל הפרסומים של נתן אלתרמן

1931

שירו הראשון פורסם בבמה ספרותית מוכרת: השיר 'בשטף העיר' רואה אור ב'כתובים' - 12.3.1931. שיר עירוני מובהק שנכתב בהשפעת שירי הכרך של המשורר הצרפתי שארל בודלר, אליו התוודע מאז אלתרמן הגיע לפריס.

השיר 'בגן דצמבר' הוא שירו השני של אלתרמן שפורסם ב'כתובים' (16.4.1931) וזהו שיר הלל לסתיו.

השיר "יתד (מסורה ערבית)", פורסם בשני חלקים בגליונות של 'כתובים' (גיליון 21.5.1931 + גיליון 28.5.1931). שיר סיפורי המגולל המבוסס על המסורת הערבית, על נער יתום וללא נכסים המבקש את ידה של בת השיח'. בשל אורכו של השיר (כ-200 שורות).

השיר 'בעת שופר - לאם', פורסם ב'כתובים' ב-6.8.1931. מסה פיוטית על מצבו של האדם, העומד חסר אונים מול הקיום בעולם הזה,

השיר 'גולגולת', פורסם ב'כתובים' ב-8.10.1931 . שבמרכזו גולגולת המתגלה בצמוד לגוויית אדם, המושלכת ליד פסי רכבת, והמעוררת הרהורים על תעתועי החיים ובייחוד על המוות באורב בפתח.

רשימתו הראשונה של אלתרמן – 'טיול' - מתפרסמת בהמשכים ב'הארץ' - 22-23.9.1931 – ובה מתואר ביקור בתערוכה הקולוניאלית הבין-לאומית כטיול שבה הוביל את הקורא בשבילי התערוכה תוך התפעלות ממש שראו עיניו.

רשימה בפרוזה תחת השם 'מוד' פורסמה ב'כתובים' ביום 19.11.1931. הרשימה היא על צעירה המוגבלת בשכלה, שלפי עדותו של אלתרמן למד לחבב אותה כאשר היה דייר בבית הוריה..

הרשימה 'עקירה ועקרות' פורסמה ב'הארץ (13.12.1931) ובה דווח אלתרמן, מעין כתב בשטח, על רשמיו עם יהודי נאנסי.

הרשימה איגרת - הן ולא באספת סטודנטים' הופיעה ב'הארץ' (20.12.1931), על הסטודנטים היהודיים הנפגשים בבתי קפה ודנים ומתווכחים על אירוע זה או אחר בחיי היהודים.

1932

השיר ‘קונצרט לג'ינה’, רווי רמיזות אירוטיות, פורסם בגיליון הראשון של כתב העת החדש ‘גזית’ אותו ערך גבריאל טלפיר והפך להיות סלע המחלוקת בין אלתרמן לבין שלונסקי שלא ראה בעין יפה את השתתפותו של אלתרמן בכתב עת מתחרה. ‘קונצרט לג'ינה’ התקבל בחום ואף זכה לשבחים מפי שאול טשרניחובסקי, בזכות המוזיקליות והארוטיות שבו - ינואר 1932

השיר ‘ציפייה’ פורסם בכתב העת ‘כתובים’ (30.1.1932) ובמרכזו איש זקן ניצב לבדו בחדר אפל ומספר זיכרונות על אישה שהוא חיכה לה אך היא השתהתה. הוא התבודד בציפייתו והתנתק מהסביבה. כאשר הופיעה לבסוף, שילח אותה לדרכה כי הוא 'מחכה למשהו...'.

הרשימה ‘העשירי למנין‘ פורסמה ב’כתובים’ (17.2.1932) ועניינה טיבה ומהותה של אמנות הקולנוע בהשוואה לזו של התיאטרון, כאשר אלתרמן מצביע עלי ייחודה של אמנות חדשה זו שהיא איננה תיאטרון מצולם אלא 'מוזה חדשה'.

השיר ‘ליל קרנבל’ - פורסם ב’כתובים’ בשני חלקים - (3.3.1932 , 16.3.1932). שיר המדמה קרנבל עירוני זוהר ושואן למצבו הנואש של האדם המודרני עם חוויית הריקנות המלווה אותו תמיד. השיר המקורי שכתב אלתרמן היה ארוך אף יותר וקוצר על ידי העורך, כנראה יעקב הורביץ, וגרם לאלתרמן צער ודכדוך– מרץ 1932

‘במעגל (הערות לוויכוח)’ נדפס ב'כתובים' (30.3.1932) - מאמר המתייחס לביקורת על שירו של ביאליק ‘ראיתיכם שוב בקוצר ידכם’ אשר יצא כנגד הרוויזיוניסטים בשל דברי הזלזול במנהיגותו של חיים וייצמן, ובפרט לביקורת של שלונסקי על טיבו של השיר. בפולמוס הזה יצא אלתרמן להגן על שירו של ביאליק.

השיר ‘מזג אוויר’ פורסם ב’גזית’ עוסק בתרמית של מזג האוויר, אשר בחודש מאי שהוא חודש האביב והפרחים, נעשה עכור וגשום, ורומז על התרמית או על העמדת הפנים שההוויה העירונית מושתתת עליהם - אפריל 1932

‘אלפיים השנים הרעות’ – מכתב ששלח אלתרמן מצרפת ופורסם בעיתון ‘הארץ’ (12.4.1932) על רקע אירועים בצרפת שהמחישו כי שנאת היהודים ששוב מרימה ראש, בערים ורשה, פריז, ננסי.

השיר ‘תזמורת’ פורסם ב’כתובים’ (19.5.1932) המתרכז בזמרת בבית קפה, המעוררת הרהורי תאווה, אשר פורטת על גיטרה ושותפים לה פסנתרן וכנר. כלי הנגינה לפי אופיים ‘משוחחים’ ביניהם.

השיר ‘אופליה’ פורסם ב’גזית’ ביוני 1932 (חתום "נתן אלטרמן") והוא עוסק בקשר ההרסני בין אופליה להמלט. בשיר קצר זה מניח אלתרמן שהקורא מכיר את הרקע ואין צורך לחזור עליו. השם אופליה מופיע רק בכותרת השיר ובכך יוצר עבור הקורא את הרקע הדרוש להבנתו.

השיר ‘סנוורים’ פורסם ב’כתובים’ (16.6.1932 עמ' 2) וזהו מונולוג בו פונה הגבר לאישה ובו מצטייר העולם שבינה לבינו שבו יש אלימות ומתח. גם בשיר זה, כמו ב’אופליה’ מתגלית יכולתו החדשה של אלתרמן להעמיד שיר קצר. זהו השיר האחרון שכותב אלתרמן ושולח מננסי.

השיר ‘שני ימים’ שנכתב בסמוך לחזרתו של אלתרמן לארץ, פורסם ב'כתובים'. בשיר מדמה אלתרמן את הים לאם הגדולה רבת העוצמה ואת הנמל לתינוק הרך שהושם בערש שאמו תחמה לו וגם הציבה לו אומנת למשמר - המגדלור – אוגוסט 1932

הרשימה 'המזרקה' פורסמה ב'כתובים' תחת השם "נ. העזתי" ולא תחת שמו, והוא רומז לנתן העזתי מאנשי חוגו של שבתאי צבי. רשימה עוסקת באמנות הספרות: "בלי מלחמת רעיונות אמנותיים [...] אין האמן חי באמנות, וכשאין הוא חי באמנות, אין אמנותו חיה". כאשר בראש הרשימה מובאים דבריו של שארל בודלר משירו 'המזרקה'. - אוגוסט 1932

הרשימה 'פרדוכס בין הגלים' פורסמה ב'כתובים' (25.8.1932) תחת השם "נ. העזתי" ונושאה הוא הטענות כנגד השירה הבלתי מובנת. רשימה שהקדימה ביותר משנה את המאמר המכונן של אלתרמן 'על הבלתי־מובן בשירה'. "הים, אל תהא כה מלוח! השמש, אל תקלפי את הגבות המסכנים. הגלים, אל תצליפו. אל תשתובבו כתינוקות שוטים. הים, השמש, הגלים! היו כלכם אהובים, ברורים, טובים, נבונים. אנו עיפים מעבודת יום, באנו לנוח, להתרענן. התנהגו בנימוס, דברו 'בלשון בני אדם!' "- אוגוסט 1932

השיר 'במבוך' פורסם ב'כתובים' (6.9.1932) כתוב כמעין וידוי של רוצח לפני שופטיו בבית המשפט. השיר עוסק ביחסי אהבה-שנאה והזיקה בין השתיים, אהבה ועל כן שנאה. השיר פותח במילים: " – התדעו? אני אוהב את הירח / אך לכן שנוא שנאתיהו עד מאוד".

גם בשיר 'מות הנפש' שפורסם ב'כתובים' (15.9.1932 עמ' 1) עוסק אלתרמן ביחסים הדו-ערכיים של אהבה-שנאה בין הגבר לאישה אך הפעם הדוברת היא אישה שגבר נוטש אותה. הגבר הנוטש מעניק לה מתנת פרידה חתלתולה. לאחר תקופת געגועים לצער לאיש שנטש, רוצחת האישה את החתולה ומחזירה לאיש את הפגר בתיבת ברזל ☹

הרשימה 'קרקס' פורסמה ב'כתובים' (15.9.1932) תחת השם "נ. העזתי" והיא מבטאת את חיבתו של אלתרמן לקרקס שיופיע בהמשך גם בקובץ 'כוכבים בחוץ' וגם בשירי הילדים. ברשימה עומד אלתרמן על ירידת קרנו של הקרקס בשל הופעת "להטוטי הצלולויד", והוסיף: "ובכל זאת... נדמה לי, כי אין מקום האוצר כל כך הרבה שירת־חיים, הקורע אשנבים כה נפלאים ליוני הדמיון, המעלה את הדמויות והמשעים למדרגת סמל. אין מקום אשר ידמה באלה לזירת הנסורת הצהבהבה". הקרקס מציג לפני הצופה דימוי אשר למרות גבורות האתלטים וזריזות הלוליינים, הוא נעדר עוצמה, סמכות, עליונות, כוחנות. הקהל משתעשע אך גם בז לשעשוע.

בשיר 'אבוס' שפורסם בגיליון ראש השנה של 'הארץ' (30.9.1932), נוטל הדובר חופשה מעמלו כמו גם ובעיקר מעצמו ומתאים גם למצבו של אלתרמן בזמן ימי החופשה שלו בפריז לאחר סיום הלימודים ולפני שובו לארץ. ימים ריקים ופנויים כשהדובר יושב בבית הקפה והכינורות "הרגיעו אדירי אילן" והוא מרגיש כמו הבהמות שהסירו מהן את היצול לעת ערב ונותנים לו אוכל באבוס.

השיר 'ערב חג' פורסם ב'כתובים' (30.9.1932). בשיר מלעיג הדובר על הכזב ועל הנביבות שבשמחת החיים של הכרך ומורגש רישומה של העיר פריז, וכל זאת מתואר עם הריגשה של ערב חג. גם בשיר הזה מתואר המיזוג של ההפכים, שקר ואמת, התרגשות כנה ופיקחון קר, ילדותיות ובגרות. - ספטמבר 1932

בשיר הארוך 'ניחוח אישה' שפורסם ב'גזית' הנוף הוא נוף הכרך ובמרכזו גבר ואישה בשם מרגו (כשמה של הזונה מרגו משירו של פרנסואה ויון שאותו תרגם אלתרמן מאוחר יותר). עלילת השיר מתרחשת בלילה, כאשר התפרצות היצרים ורדיפה אחר האישה החושנית והמסעירה הן לכאורה המפלט היחיד מן הדכדוך ומן הניכור של הכרך. ספטמבר-אוקטובר 1932

סדרת הרשימות "תל אביב: ציורים" נדפסה בהמשכים בעיתון 'הארץ' (23.10.1932, 16.11.1932, 10.1.1933). בפרק הראשון מתוארת תל אביב בימי ראשית הסתיו. בפרקים הבאים מתוארת העיר בימי הקיץ: "כעוגת־חג גדולה תל־אביב על טס החול הצהבהב. תפוחה ורוגעת ומהבלת. חם, והים קורא ומפתה מרחוק ורחוב הרצל הזקן אסף את שני קביו: שדרות רוטשילד – ואמר: אמבטיה, ויהי מה!..." ובהמשך מתוארת צמיחתה של העיר.

הרשימה 'סתיו' נדפסה ב'כתובים' (26.10.1932). "היום רציתי לכתוב על־אודות הסתיו. רציתי לספר, כי ידו קרה ומלטפת, כי רוחב עיניו עופרתי, ואישוני־זהב צפים בהן כשלכת בבריכות הגן... שקומתו זקופה, שריונו – כסף עמום, ראשו גא ועצוב בכובע־אבירים וסוסו עבות־שיער, אמית אבירים, עגול ומסולסל כאברי־ענן עולים באופק. ועוד רציתי לכתוב כי אני וחדרי וכל הנמצא בחדרי, וזו אשר איננה כאן – אוהבים את הסתיו, ובשמענו את צלצל פרסתיו על אבני הרחוב, טוב לנו מאוד.

הרשימה 'קול המון' של אלתרמן נדפסה בעיתון 'הארץ' (4.11.1932), היא רשימת ביקורת על תרגומו של אברהם שלונסקי את הרומן של אלכסנדר נברוב - 'טשקנט עיר הלחם'.

שיר הילדים 'גד גיבור ציד' נדפס במוסף 'דבר לילדים' (11.11.1932) ובזה חנך אלתרמן את דרכו כמשורר הכותב גם לילדים. "גָּד חָשַׁק לָצֵאת לַצַּיִד, / אֵין רוֹבֶה לְגָד. / מַטְאֲטֵא הָיָה בַּבַּיִת, / מַטְאֲטֵא? ... נֶחְמָד! // הוֹ שָׁפָן! יָשָׁר בַּחֹטֶם / גַּד יָרָה – בּוּם בּוּם! / הַשָּׁפָן דִּלֵג כְּקֹדֶם, לֹא הִרְגִּישׁ מְאוּם." -נובמבר 1932

השיר 'סתיו עירוני' (25.11.1932) פורסם ב'כתובים' והוא השיר האחרון שנשלח מצרפת, לפני שובו של אלתרמן לארץ. השיר עוסק בסתיו הפריזאי כאשר הדובר יושב בבר. "בָּר. / חַשְׁמַל – תָּמִיד, תָּמִיד, / בְּתִסְרֹקֶת הַמֶּלְצַר / וּבְגַרְבֵּי הַמֶּלְצָרִית. / וּמִנֶּגֶד – קֶשֶת בַּקְבּוּקִים בּוֹרֶקֶת. / וּמִמּוּל – / סְנוּנִיָּה קְטַנָּה עוֹרֶגֶת / לֶחָתוּל." -נובמבר 1932

השיר 'גן־גיהינום' פורסם ב'גזית' מתרחש בבר הומה אדם, כאשר ברקע צלילי פטפון, היין זורם, וכולם מנסים להידבק באישה הנמצאת במוקד תשומת הלב. הדובר, רוצה למות מרוב עונג ולהיוולד מחדש בגיהינום. "סַלְסְלִי גִזְרָה,/ כּפִּי נָא הִכֹּף - / לְבָבֵךְ כֹּה רַע / וְגוּפֵךְ כֹּה טוֹב!" - נובמבר-דצמבר 1932

את השיר 'מי ימצא את סוף הדרך' תרגם אלתרמן מרוסית על פי השיר של סרגיי פדורצ'נקו. "בַּשָּׁמַיִם / עָב־עָב. / הָבוּ מַיִם / הַב, הָב // רַעַם גָּח לוָ / גַּל־גָּל! / וָדִי נָח לוֹ / דַּל, דָּל". השיר פורסם ב'דבר - מוסף ללילדים' (16.12.1932).

שיר הילדים 'ילדה, כלבלב ופעמון' פורסם ב'כלנוע' בגיליון מיוחד שהוקדש לילדים. "עֶרֶב בָּא וַיִתְקָרֵב / כְּיַלְדֹּנֶת כְּחַלְחַלָּה. / בְּיָדָה הוֹבִילָה־לָה / עָב קָטֹן (מַמָּשׁ כְּלַבְלָב!) / וְיָרֵח מְצִלָּה" - דצמבר 1932

1933

השיר 'מזימה' פורסם בקובץ ספרותי שבו השתתפה גם לאה גולדברג. הדובר בשיר מזמין אישה אהובה, הנשואה לגבר אחר, למסע משותף וארוטי, על גבי גמל, אל הירח. על כך משלמת האישה בחייה ומשאירה את שני הגברים (הבעל והמאהב) הלומי יגון. "זֶה שֶׁלֹּא חָלַם אֶת מַכְאוֹבֵי שְׂפָתֶיהָ; / מִי שֶׁלֹּא כָּאַב אֶת חֲלוֹמוֹת גּוּפָהּ, / אַל יָהִין לַדּוֹת מַבָּט מִתְלַהְלֵהַּ / אֶל אֲגַם עֵינָהּ הָעֲצוּבָה..." - ינואר 1933.

השיר 'חג האילנות' פורסם במוסף לילדים של עיתון 'דבר' ביום 10.2.1933. "רְאוּ שָׁנָה וְגַם שִׁפְטוּהָ – / מִי יָפֶה בָּהּ כָּאָבִיב?! / אִם אֶחָד יִשְׁאַל: - מַדּוּעַ? / מַה נֹּאמַר וּמַה נָּשִׁיב? –

השיר 'הראש הטוב' פורסם ב'הארץ' ביום 10.4.1933 . האוהב בשיר, מדמה את עצמו עורף את ראשו ומעניק אותו לידי אהובתו, אשר מקבלת את הראש הנאה כתכשיט. "כַּאֲשֶׁר יָרְדָה שָׁעָה רַבַּת מַרְגוֹעַ / כְּעַפְעָף יָפֶה, יָרוֹד וְהִתְאָרֵךְ, / הַיָּקָר מִכָּל רֹאשִׁי נָטָה לִנְגֹּעַ / בְּמִפְתַּן חַדְרֵךְ"

הניה זיסלה, שהייתה אהבתו של אלתרמן בתקופה זו, ציינה שהיא זיהתה את עצמה בשיר הזה.

השיר 'התפוח הישן' נדפס במוסף הילדים של 'דבר' ב-10.4.1933, צוין שהוא תרגום אך לא צוין המקור. ראו מאמרה של פרופ' זיוה שמיר באתר זה.

בֵּין עֲנָפִים בְּמִטָּה יְרֻקָּה/ תַּפּוּחַ יָשֵׁן לוֹ שֵׁנָה מְתֻקָּה./ תַּפּוּחַ יָשֵׁן וּלְחָיָיו אֲדֻמּוֹת/ אֵין זֹאת כִּי טוֹב לוֹ, כִּי טוֹב לוֹ מְאֹד.

הרשימה 'קונכיות : ציור על פני החול' נדפסה בעיתון 'הארץ' ב-8.5.1933 והיא רשימה על שפת הים של תל אביב. "מה פולט מתוכו הים בעת סער וגיאות? מה הוא גורף ומסתיר בין החולות, כשודד הטומן במאורתו את הגניבה? הערבים שחורי־הקיבורת יודעים את זה יפה."

הרשימה 'מן הקצה אל הקצה' נדפסה בעיתון 'הארץ 'ב-18.5.1933. היא נכתבה בעקבות שתי מודעות שפורסמו בעיתון 'הארץ' ביום 14.5.1933 (י"ח באייר תרצ"ג - ל"ג בעומר), אודות פתיחת בית-קפה עם תזמורת ג'אז ואודות הנחת אבן הפינה של בנין הישיבה הגדולה "בית יוסף".

את השיר 'מי ניפץ את האגוז?' תרגם אלתרמן מרוסית. השיר נכתב על ידי המשורר סטרמין' והתרגום נדפס במוסף לילדים של 'דבר' ביום 30.5.1933.

"מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה (מִכָּאן לֹא תִּרְאֶנָּה), צִפֳּרִים נוֹדְדוֹת תְּעוּפֶינָה. מִדָּרוֹם צָפוֹנָה תָּעוֹפְנָה, עַל עָבִים וְרוּחַ תַּחְלֹפְנָה, הַמַּנְהִיג – רִאשׁוֹן לַכֹּל, בְּמַקּוֹרוֹ יֵשׁ אֱגוֹז גָּדוֹל.

עָיְפוּ הַצִּפֳּרִים, יָגְעוּ יָגוֹעַ, כַּנְפֵיהֶן הַרְחָבוֹת כָּשְׁלוּ מִנּוֹעַ. תָּקַע הַמַּנְהִיג תְּקִיעַת "חֲזַק!" מִמַּקּוֹרוֹ הָאֱגוֹז חָמַק."

הרשימה 'פרצופים והרהורים בין המפרץ וההר' נכתבה בעקבות המעבר הקצר של אלתרמן לחיפה כדי להשתתף בעריכת 'השער' אותו ייסד העיתונאי א' טריוואקס. היא נדפסה שני חלקים בעיתון 'הארץ' בימים 21.6.1933 ו- 23.6.1933 והיא מספרת על תלאותיו של הדובר המבקש לשכור חדר, ובתוך כך מתלונן על היתושים וסוקר את העיר בחיבה מהולה בבוז.

בשיר ללא כותרת ששורתו הראשנה היא "ארמונות מקשה כתלו שולי רבוע" נדפס ב'טורים' ב-23.6.1933 ניכר שהושפעו עוד מהתקופה שאלתרמן שהה בצרפת, עם תמונת נוף עתירת סמלים ורמזים שבמרכזה ארמון ורסיי.
"אַרְמוֹנוֹת מִקְשֶׁה כָּתְלוּ שׁוּלֵי רִבּוּעַ, / כְּתֵבָה שְׁלוּחָה בְּחֶסֶד מֶלֶךְ רַב. / פַּנָּסֵי פְּנִינָה וְכַרְכֻּבֵּי זָהָב / בַּעֲדָיֵי מַזְכֶּרֶת־אֲהָבִים רִפְּדוּהָ."

הרשימה ' חטוטרת : איך אוהב הגבן את החיים ואיך נעשה לאוהב חיים' נדפסה ב'טורים' ב-23.6.1933. זוהי אלגוריה על המתחים שבין הסבל והאושר, הסטאטיות ןהדינאמיות של החיים. הגיבור הגיבן, נכסף אל אהובה, פוגש אותה, אך כאשר היא מגלה את מומו, הוא בורח ממנה לנדודים ללא תכלית. היחסים בין בני הזוג מייצגים את אפשרות האהבה עם חוסר היכולת לממשה

הרשימה 'ערים בעולם: חיפה' נדפסה ב'טורים' ב-22.6.1933 (המשכה של הרשימה באותו גיליון בקישור הזה)

" חלקת־הים האמהית חלצה שד־מפרץ כחול־ורידים מתוך כתונת־חול צהובה, וחיפה נצמדה אליו כעולל טיפוחים. יונקת ואינה מרפה, יונקת ואינה שׂבעה."

השיר 'תלית חלומות' נדפס ב'טורים' 29.6.1933. זוהי בלדה המבוססת על אגדת טריסטן ואיזולדה, האוהב הקודר נושא את אהובתו הזהובה על זרועותיו ככוהן הנושא קָרבּן מִנחה אל המזבח. ("הַלַּיְלָה אֶשָּׂא בְּיָדַי הַקָּרוֹת / אֶת הוֹד הֲדָרֵךְ שֶׁהָיָה לְבָרוֹת / וְחֶרֶשׁ אֵלָיו אֲחַיֵּךְ"). הוא מודיע לנמענת, אישה צעירה הנחה מולו 'בשמלה אפרורית' כי הוא יספר לה עתה 'אגדה נושנה' שיהיה בה כדי להעסיק את דעתה בשעת השקיעה העגמומית.

השיר 'שיר בחרוזים אדומים' נדפס ב'טורים 29.6.1933 והוא מעלה רגשות קשים. הדובר בשיר מלא כעס ומשום כך חרוזיו 'אדומים' לוהטים. הסיבה לכעס הוא שהדובר יצא ריקם מלפני הגברת N, שבקירבתה הוא רוצה.

עֶרֶב. / עֶרֶב כָּזֶה: / כָּל הַכּוֹכָבִים כָּבוּ. / יָרֵח מִסְכֵּן וְרָזֶה / מְחַכֶּה לְ- rendez-vous
רוני ידידיה + ישראל גוריון (שירה. לחן: רוני ידידיה)

הרשימה ' ויגה-ליוט וויגדיס' נדפסה ב-'טורים' ב- 29.6.1933 חתום:נ.א.

סקירה על ספרה של סיגריד אונדסט הנורבגית בתרגומו של ד' קלעי (הוצאת א"י שטיבל), שהוא סיפור על יחסי אהבה־שנאה בין ויוה ליוט, נודד־חייל־סוחר, לעלמה ויגדיס. אלתרמן מרגיש קירבה אל סיגריד אונדסט (כמו ליוצרים סקנדינביים נוספים) המיטיבה לתאר את קרב המינים בגילוייו האכזריים ביותר.

השיר 'בלדה מאת ויון למרגו השמנה' הוא תרגום שיר של פרנסואה ויון, משורר צרפתי מהמאה ה-15. השיר המתורגם נדפס ב'טורים' ב-21.7.1933. הדובר בשיר הוא הסרסור של מרגו השמנה, והוא אוהב אותה ומוכן לעשות כל דבר למענה עד אשר היא מגיעה למיטתם המשותפת ללא פרוטה.

"אָמְנָם אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָהּ. אֲנִי לָהּ עֶבֶד נֶאֱמָן. / הֲתִקְרָאוּנִי בִּגְלַל זֶה פּוֹשֵׁעַ וְאֱוִיל מִסְכֵּן? / רֹב חֲמוּדוֹת צוֹפֶנֶת הִיא, הַכֹּל בָּה מֶתֶק וּמִשְׁמָן, / עַל כֵּן חָגַרְתִּי לִכְבוֹדָה פִּגְיוֹן־אַבִּיר וְאַף מָגֵן. / בְּבוֹא אוֹרְחִים אֲנִי קוֹפֵץ. אֶת הַקַּנְקַן חִישׁ־קַל חוֹפֵן. / אֶל חָבִיּוֹת הַיַּיִן רָץ־דּוּמָם, בְּלִי רַעַשׁ רַב מִדַּי;"

השיר 'שיר צריך לנגן' נדפס בטורים ב-11.8.1933. בשיר זה מודגש העיקרון פיוטי, המבוסס על האמונה במהוּתה המוסיקאלית של השירה. הדגשת הצמידות בין מוסיקה לשירה תגבר ותלך ביצירותיו המוקדמות האחרות – עד ל"כוכבים בחוץ" ועד בכלל.

"מַה כֹּחֵנוּ כִּי נוֹשִׁיעַ? / מִי אָנוּ כִּי נִתְלוֹנֵן? / שִׁיר צָרִיךְ לֹא לְהַשְׁמִיעַ / שִׁיר צָרִיךְ רַק לְנַגֵּן!"

הרשימה 'לתרגום "יוליוס קיסר" מאת ו. שקספיר' היא סקירה וביקורת על מחזהו של ו' שקספיר בתרגומו של א"א ליסיצקי (הוצאת א"י שטיבל) שנדפסה ב-11.8.1933
"יצירות גדולות, הנקראות קלאסיות מפני הדר השׂיבה ויקר האמנות והערך האנושי־עולמי שלהן, – תרגומן חשוב בחיי עם ועם כגילוי ארץ חדשה. אם הלשון היא אמא, הרי לבה ודאי חרד מאוד למראה גיסות המלים היוצאות חוצץ במשטר ובקצב ובקול תזמורת… ואם הקורא הוא בן תרבות, כי אז מקדיש הוא לתרגום כזה ענין ורטט במידה לא־פחותה מאשר לאיזו התחרות בינלאומית."

הרשימה 'בסחרחורת : תמונות ופרצופים ממרכז מסחרי בת"א' נדפסה בעיתון "הארץ" ב-15.9.1933 והיא אוסף סיפורים מהווי תל-אביב של פשוטי העם, חיי המלאכה הזעירה, המסחר, המלווים בריבית וסרסורי הקרקעות.
"החום והאור עוברים לאט־לאט ברחובות, כמכונת "קמּביין" גדולה; קוצרים תלמי־צל ודשים אותם בלי רחם. כתמי־לקט ופסי־שיכחה נותרים רק מסביב לגזעי העצים ובצדי המדרכות. ּתל־אביב נהפכת לפליאז'ה רחבה, והבתים מוסיפים לשזף בשמש את גבותיהם־גגותיהם האדומים."

שיר הילדים 'בין תרצ"ג ובין תרצ"ד בא גד' נדפס במוסף לילדים של עיתון "דבר" ב- 15.6.1933. יותר מאוחר נדפס במחברות לספרות (1943) בשם 'האפרוח העשירי'. השיר הוא סיפורה של "ביצה שלא נולדה" ושנזקקה לעזרת האב הביולוגי, או לעזרת האב שבשמים, כדי שתצא אל אוויר העולם ואל אורו. גיבורה האנטי הֶרואי הוא אפרוח קט, המקופל בקליפתו, שחש שהוריו שכחוהו והוא מבקש בכל כוחו להעיר ולעורר, לפרוץ החוצה, להיחלץ מן הביצה ולהצטרף אל אחיו ואל בני דודיו האפרוחים המשתתפים בהכנות לקראת ראש השנה.

בַּבֵּיצָה יוֹשֵׁב אֶפְרֹחַ / קְטַן־מַקּוֹר וּצְהָב־נוֹצָה. / הוּא מַכֶּה בְּמַקּוֹרוֹ, אַךְ / אֵין מִפְלָט לוֹ וּמוֹצָא / "רַע לִי, רָע, / הַדִּירָה / אֲפֵלָה הִיא וְצָרָה. / הַךְ בְּעֹז, / הַךְ בְּאוֹן, / יֵש לָצֵאת מִן הַחֶלְבּוֹן!.."

השיר 'הוד אדישותנו' נדפס ב'טורים' ב-18.9.1933. הכותרת האוקסימורונית מרמזת על האירוניה של מצב הדובר בשיר. הוא שרוי בחדרו לעת לילה, מעשן וכותב שירים ואינו מצפה לניקוש עקביה של אהובתו, משום שהוא יודע מראש שהיא לא תבוא.

"אֵפֶר הַלַּיְלָה גָדֵל וְצוֹנֵחַ / סִיגָרַת הַזְמַן מִסְתַּלְסֶלֶת בַּלָּאט. / וְאֵין אָנוּ כְּלָל מְצַפִּים לְאוֹרֵחַ / וְאָנו הָיִינוּ תְמֵהִים אִלּוּ בָּאת."

הרשימה 'אני והיא וכל הדברים' נדפסה ב'טורים' ב-18.9.1933 . ברשימה זו הדובר, השרוי בחדרו המסוגר, מצפה־לא־מצפה להופעתה של אהובתו, משליך את המצוקות שבליבו על החדר ועל 'כל הדברים' המצויים בו. המציאוּת נמדדת דרך מבטה של התקרה המשוכנעת שתחתיה רובצת תהום רבה.

"היא שָׁכבה על בטנהּ, שלשלה את חוט-החשמל למדוד בו את העומק הפעור מתחתהּ ומכֵּיוון שהחוט לא הגיע לשום מקום חשבה את עצמה גבוהה מכולם וראתה את חלל החדר כתהום רבתי, מבלי לדעת כי תהום עמוקה מזו, עמוקה עד קרקעית השמים, רובצת על גבה. אבל אני, ששכבתי אפרקדן על הספה הנמוכה, הרגשתי מעליי את כל גובהי הגובה"

השיר 'אתך בלעדיך' נדפס ב'גזית' ב- 1933. השיר מתאר למעשה את הדרך היחידה שבה יכול היה הגיבור האלתרמני של אותן שנים להיות עם האשה: הרחק ממנה

"עַל עַרְסַל גּוּפֵךְ גּוּפִי מִתְנַעֲנֵעַ, / טוֹב לִי וּמוּזָר לִי בִּלְעָדֵךְ לִהְיוֹת. / הַשָּׁעוֹן גִּמְגֵּם דְּבַר־מָה. אֲנִי יוֹדֵעַ, / הוּא רָצָה לוֹמַר: / - אַחַת אַחַר חֲצוֹת."

התברר שנעשה שינוי בשורה הראשונה, שזכה לפרסום מכיוון שנכלל בשיר שהולחן על ידי נורית הירש ובוצע על ידי יהורם גאון. "עַל עַרְפֶל גּוּפֵךְ גּוּפִי מִתְגַּעְגֵּעַ," על כך במאמריהם של אברהם בלבן ושל זיוה שמיר, יהורם גאון (שירה)

השיר 'וריציה' נדפס ב'גזית' ב- 1933. השיר הוא וריאציה על שירו של יצחק קצנלסון 'יפים הלילות בכנען'. אך במקום יפי הלילות כנען בצינה רעננה ובשמיים טהורים בהירים, יוצר אלתרמן ניגודיות ("יָפִים הַלֵּילוֹת בִּכְנַעַן, / רְעֵבֵי אֲוִיר וַאֲבוּדֵי שָׁמַיִם") והמפגש עם נערת רחוב, שאת שירותיה הוא קונה ("הִנֵּה גַם אַתּ נִגְלֵית לִי עִם הַלַּיְלָה יַחַד, / עַל כֵּן קְנִיתִיךְ בִּזְהַב יָמַי הַמִּצְטַלְצֵל.")

השיר 'מנגד' נדפס ב'גזית' ב-1933 ובו חושש הדובר שהנערה, אותה הוא פוגש בבית קפה, תעזוב לבלי שוב. האווירה מזכירה את הימים של אלתרמן בפריז.

"הַחַשְׁמַל חוֹלֵם בְּעַין צְהֻבָּה / אֶת חֲלוֹם רֹאשָׁהּ הַקַּר וְהַזָּהוּב. / הוּא חוֹשֵׁב כְּאִלּוּ: זוֹהִי מִין בֻּבָּה, / הַבֻּבָּה תֵּלֵךְ וְהִנָּה לאֹ תָּשׁוּב."

הרשימה 'פרשת אמין ("סטיה לירית")' נדפסה ב'הארץ' ב-16.10.1933 והיא מתארת ביקור בבית המשפט לשלום. באותו היום התקיים משפטו של אמין חמדי אלבורדוג׳אני הנאשם כי שלח ידו לקופה, בחנות תמרוקים, בזמן שבעל החנות פתח את הקופה להחזיר לו את העודף. ליבו של השופט נכמר אל מול בכיו של הנאשם, שלא ממש גנב מהקופה, והוא זיכה אותו.

השיר 'לבן וצהוב' נדפס ב'טורים' ב-27.10.1933. הצבע הצהוב מציין את הוויית הלילה של אור החשמל, זהו הלילה של ההפקרות. הצבע הלבן מציין את הבוקר של ההתפכחות והחרטה. האם מובילה את בנה שסרח אל ביתם ואל חדרו.

"הִנֵּה גַם הַבַּיִת. הַדֶּלֶת נִרְתַּעַת. / אֲנִי מִתְקָרֵב לִקְרָאתִי מִן הָרְאִי. / בַּחֶדֶר הָרֵיק דּוּמִיָּה מְרֻבַּעַת /

הרשימה 'הצטלמנו!... (תסביך נחיתות)' נדפסה ב'הארץ' ב-5.11.1933 והיא מתארת את סלילתו מחדש של רחוב אלנבי, אשר חוללה מהומה.

השיר 'היורה' נדפס במוסף הילדים של 'דבר' ב-13.11.1933.

יָפֶה הִרְבִּיץ הַגֶּשֶׁם הָרִאשׁוֹן –/ כָּהֹגֶן! / אִישׁ לֹא חִכָּה, כֻּלָּם שָׁכְבוּ לִישֹׁן – / גְּבָעוֹת, עֵצִים וָאֳנִיוֹת עַל עֹגֶן. / יֶלֶד וְהוֹרָיו, / לֶחֶם וּשְׁמָרָיו, / בַּיִת וּתְרִיסִים, / בֶּגֶד וְכִיסִים, / עֵינַיִם וְלָשׁוֹן –/ כֻּלָּם שָׁכְבוּ לִישֹׁן.

המאמר 'על הבלתי-מובן בשירה' נדפס ב'טורים' ב-24.11.1933. מאמר המגיב למאמרו של אברהם שלונסקי הדן במאבק של "החדש" לבין "הישן" בספרות העברית או בין "צעירים" לבין "זקנים". אלתרמן מתייחס לשירה הבלתי מובנת וטוען שהיא אינה קיימת כלל, כמו שבספרות אין מובן ובלתי-מובן, יש רק אמנות וחוסר-אמנות.

" “נעֵר היטב היטב את הפאראדוֹכּס – אמר מישהו – ונָשר מעליו השקר, ובידך לא תישא אלא באנליוּת”. אם אפשר להתאים אימרה זו לכמה וכמה שירים בלתי⁻מובנים, הרי אפשר גם לשנותה קצת ולהגיד: “נעֵר היטב⁻היטב את השיר המובן, ונשרה מעליו הבּנאליוּת ובידך לא יישאר אלא השקר”. השירים הנ”ל, עם היותם שונים זה מזה תכלית שינוי, שייכים, איפוא, שניהם גם יחד, לסוג הבלתי⁻אמנותי, מורכבים משקר ומבּנאליוּת."

הרשימה 'גלויות מעמק הירדן' נדפסה ב'טורים' ב-8.12.1933. היא נכתבה בעקבות ביקורו של אלתרמן בדגניה א', בתרצ"ג, כאשר אחת הסיבות לביקורו שם היה רצונו להגיע לשם בעקבות אהובתו, עברייה שושני, ולשוטט אתה לאורך הכינרת

"רכס הרים נשען בגבו באופק הצפוני, פשׂק רגליו למזרח ולמערב, הניח בין ברכיו את צלחת הכנרת הכחולה וזלל מתוכה דייסה מתוקה של מים ושמש. רק מתי מספר ומתי סוד באו לראות במחזה הסעודה המלכוּתית.

שתי ה“דגניות” הפורחות, הבכירה והצעירה, ניגשו קרוב־קרוב, ישבו במתינות ובהדגשת ערך עצמי, סידרו את קיפולי שמלתן הפרדסית וחייכו, בשפתי גגותיהן האדומים ובשיני קירותיהן הלבנים, מבעד למניפות הפרושות של שדרות הברושים."

השיר 'נס גדול היה פה' נדפס במוסף לילדים של 'דבר' ב- 15.12.1933.

השיר מספר לילדים את סיפור הגבורה אודות המאבק לעצמאות ישראל תוך שימוש בסיפור ההיסטורי של חנוכה, אותו מחיה אלתרמן באמצעות מגוון כלי בית, על רקע של כיתה ריקה. החפצים הדוממים שבכיתה - כלי מטבח, כלי ניקוי, עציצים וכדומה, מוצאים עצמם באווירה מפחידה ולאחר ריב מילולי מחליטים על קיום "משחק חנוכה".

"זֶה הָיָה בַּחֲנֻכָּה, / הַיְלָדִים שָׁכְבוּ לִישׁוֹן, / הַכִּתָּה הָיְתָה רֵיקָה, / רַק הִבְהֵב עוֹד נֵר רִאשׁוֹן. / שֶׁקֶט, חֹשֶׁךְ, אֵין אָדָם. / כְּלֵי הַבַּיִת לְבַדָּם - / רָעֲדוּ כֻּלָּם בְּיַחַד / קְצָת מִקֹּר וּקְצָת מִפַּחַד..."

השיר 'הלאה' נדפס ב'טורים' ב-22.12.1933 עוסק בהתמודדות עם היעדרותה של האהובה ומנגנון ההגנה של הדובר העומד על הגבול בין הרמייה לאמת ("אוּלַי זוֹ אֶמֶת וְאוּלַי זֶה נִדְמֶה לִי") מדמיין את הבריחה שלו מהכאב ("אֵלֵךְ לִי פֹהּ וּמִכָּל הַמְּקוֹמוֹת [...] כָּל צַעַד שֶׁלִּי יַעֲזֹב אֶת הַכֹּל")

השיר 'ערב אפור' נדפס ב'טורים' ב-22.12.1933 ובו הדובר נמצא הרחק מאהובתו, מנותק מן הקשר עִמה, כואב את הריחוק והניתוק ממנה והוא הוזה את הפגישה המחודשת, אך הוא יודע שגם פגישה זו תסתיים כפי שהסתיימה הפגישה הקודמת.

"אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אַיֵּה וְּבְאֵיזוֹ טָעוּת וַּמַדּוּעַ אֲנַחְנוּ עוֹד פַּעַם נִהְיֶה הַזֶּה וְהַזּוֹ שֶׁהָיוּ אָז"

השיר 'עץ הפלפל' נדפס ב'טורים' 22.12.1933. בניסיון החיזור אחר האישה, הדובר בשיר מציג עצמו כאדם שהוא לא רק פיקח, אלא דם מלא תשוקה וכוח, ("אַתְּ הֵיטֵב יוֹדַעַת שֶׁאֲנִי פִּקֵּחַ, דְּעִי אֵפוֹא גַם זֹאת – אֲנִי חָזָק... וְאֵיךְ?"). אך יש אצלו גם החשש שעובדת היותו משורר תפגע בתדמית שהוא מבקש להציג:

"וְהָבִינִי עוֹד – אֵין רַע וְאֵין עָווֹן אִם / עִצְבוֹנִי נִרְגַּם בְּצֶלְצְלֵי חָרוּז. / לוּ יָדְעוּ כֻּלָּם לִכְתֹב שִׁירִים כָּמוֹנִי / לֹא הָיִית יוֹדַעַת אַתְּ לְמִי לָבוּז"

לחן ושירה: רוני ידידיה

שיר 'הרכבת' נדפס בעיתוננו לילדים קטנים ב-22.12.1933.

"עַל פַּסִּים וְגַלְגַּלִּים / הַקְּרוֹנוֹת מִתְגַּלְגְּלִים / גַּלְּגַּל-גִּיל-גַּלְגַּל !// הָרַכֶּבֶת היא בַּרְזֶל, / לְעוֹלָם לֹא תִּתְקַלְקֵל / קִלְקוּל – קִלְקוּל קַל ! "

ברשימה 'מרלין דיטריך - האחת והכפולה' ("כלנוע", 29.12.1933) טווה אלתרמן את הרהוריו על הקולנוע והתיאטרון."בבתי הקולנוע האפלים יושבים המוני אנשים צפופים, זה ליד זה וזה מאחורי זה, שותקים במשך שתי שעות רצופות ומביטים כולם לנקודה אחת. העולם נתקפל בשבילם על פסת בד מרובע ונתן לכולם בבת אחת לכולם באופן אחד. מכונת הצלום בחרה את המראות, צרפה את הצרופים ועליהם רק להביט."

1934

השיר 'מסכה פנימית' נדפס ב'טורים' ב-12.1.1934. זהו שיר באווירת קרנבל פורימי.

"קַרְנָבָל פָּרוּעַ מִתְפָּרֵץ הָרְחוֹבָה. / לִקְרָאתוֹ, מִפֹּה וְעַד לְמֵרָחוֹק, / תַּרְבּוּשֵׁי גַגּוֹת מִתְעוֹפְפִם לַגֹּבַהּ / וּכְבִישִׁים נוֹפְלִים לְהִתְפַּתֵּל מִצְּחוֹק."

עוד על השיר ראו אצל מנחם דורמן, זיוה שמיר.

אהבה, אהבה, אהבה! תכנית ל"ג של תיאטרון 'המטאטא' – בכורה ביום 16.1.1934

'פזמון השליח' - רַבּוֹתַי, אֲנִי שָׁלִיחַ, / עֲבוֹדָה יֵשׁ עַד צַוָּאר. / אִם אֲנִי בָּחוּר מַצְלִיחַ, / יֵשׁ רַגְלַיִם לַדָּבָר. / הָרַגְלַיִם, יָא חַבִּיבִּי, / זֶה הַכֹּל, זֶה הָעִקָּר, / כָּל הַיּוֹם הוֹלֵם לִבִּי בִּי - / רוּצָה רוּץ, הַזְּמַן יָקָר!
'אוהב ומבטיח' (הוא - אנגלי, היא – ארצישראלית) – "הוא: אַתְּ יָפָה, אַתְּ נֶהְדֶּרֶת, / נִשְׁמָתִי מַמָּשׁ נִגְזֶרֶת / לִגְזָרִים שָׁוִים. / אַךְ כָּל רַע עוֹד לֹא קָרָה לִי, / אָנֹכִי אָדָם נֵיטְרָלִי, / אֵין לִי עֲצָבִּים... / גֶ'נְטֶלְמֶנִים שֶׁכָּמוֹנִי, / בְּנֵי הַגֶּזַע הַסַּכְּסוֹנִי, / כָּכָה אוֹהֲבִים!"

הרשימה 'אזרחים' נדפסה בעיתון 'הארץ' ב- 5.2.1934. אחת מהרשימות הראשונות על העיר תל אביב

" כתלי בית הקפה הסתכלו זה בזה מתוך השתוממות קפואה, מחוסרת כל יסוד הגיוני, ונראו אצילים ותפלים מאוד. הרעש הממולמל והמנוקש בערב־רב של שפתים וכוסות ושאר כלי בטוי וכלי מטבח לא נגע כלל ללבם המטוייח ולא הפריע בעד חלום געגועיהם הקהים ליום גאולה יפה ונאור, ליום שבו יוכלו גם הקירות לחיות כרצונם, לשכב, לרוץ, להתפרקד על דשא רך, או לערוך מסע מסביב לכדור הארץ."

המאמר 'צירופי דברים : לתערוכה של אליהו נוימן' נדפס ב'טורים' ב- 8.2.1934 ובו מעלה אלתרמן שאלות כלליות על אמנות הציור.

" ודרך אגב מותר לשאול את כל המחפשים בזיעת אפיים דרכים וסגנונות מקוריים, את כל המתלבטים הכרוניים בספרות, במוסיקה ובציור מי הטיל עליהם את העבודה המשונה הזו ולמי זה חשוב בעצם? "

הרשימה 'עיר ואם' נדפסה בעיתון 'הארץ' ב- 15.2.1934 והיא מחולקת לחמישה חלקים שבהם מוצגים פניה השונים של העיר.

"סבלים תימנים מריצים לפניהם את עגלותיהם ודומים יחד אתן לקֶנגורוּ הנושאת את ולדותיה באמתחת כרסה." מעליות הביטון מטפסות כקופים זריזים על פיגומי הבתים."

עוד על השיר ראו אצל אברהם בלבן

השיר 'אבא נלחם לחופש' נדפס במוסף הילדים של עיתון 'דבר' ב-9.3.1934 ובו מזדהה אלתרמן עם הסוציאליסטים בעקבות מאבק הדמים הצבא האוסטרי.

"וְאַבָּא אָמַר עוֹד לִפְנֵי אֲשֶׁר מֵת: / סַפְּרוּ לוֹ לְהַנְסִי אֶת כָּל הָאֱמֶת. / אִמְרוּ לוֹ כִּי רַק בִּשְׁבִילוֹ, בֵּן יַקִּיר, / כָּרַעְתִּי לִפֹּל בְּגַבִּי אֶל הַקִּיר."

עוד על השיר ראו אצל חיים גורי (סרטון), עזה צבי

הרשימה 'עדלידע בתל־אביב'. נדפסה ב'כלנוע' ב- 15.3.1934. חתום: אלוף נון. אלתרמן יצא בפורים לסקור את אירועי העדלידע בעיר תל אביב.

"כאשר התחילה מסתובבת הקארוסילה הקטנה שנתלתה על עמוד שבקרן אלנבי-נחלת־בנימין נעשה גם השוטר העומד מתחתה לצעצוע מתנועע של גן ילדים."

השיר 'טיול ידוע'. נדפס ב'טורים' ב- 30.3.1934 והוא עוסק במציאות של המשוטט הבודד, הפוסע במטרה ברורה ברחובות העיר בשעת ערב.

"אֲנִי חָשַׁבְתִּי: / - זֶה לֹא טוֹב... / אוּלַי לִבְרֹחַ מִבֵּיתִי? / וּכְשֶׁיָּצָאתִי אֶל הָרְחוֹב - / הָיָה כְּבָר עֶרֶב פִּיּוּטִי. // אֶפְשָׁר הָיָה לִשְׁמֹעַ אֵיךְ / מַצַּב הָרוּחַ מִתְהַלֵּךְ. / אֶפְשָׁר הָיָה לוֹמַר עַל מַה / תַּחֲלֹם בַּלַּיְלָה כָּל עַלְמָה ./ וְחוּץ מִזֶּה הָיָה אֶפְשָׁר / לִהְיוֹת בְּעֵרֶךְ מְאֻשָׁר."

רוני ידידיה (לחן ושירה), יוסי בנאי (קריאה)

השיר 'יד נוגעת' נדפס ב'טורים' ב- 30.3.1934. השיר מתאר מתאר רוצח ונרצח, כאשר, באופן פרדוקסלי, הנרצח חש תחושה של קרבה אל הרוצח. שניהם בודדים וגלמודים בכרך הגדול אך ומרגישים דומים.

"אֲרֻבּוֹת נִצְּבוּ כְּסַכִּינִים בָּעֹרֶף. / עִיר גְּדוֹלָה שָׁתְקָה וְלֹא רָצְתָה לָמוּת. / שְׁנַיִם נִפְגְּשׁוּ בִּרְחוֹב לָבָן שֶׁל חֹרֶף, / הָאֶחָד בּוֹדֵד וְהַשֵּׁנִי גַלְמוּד. // פַּנָּסֵי הַגָּז דָּמוּ לִפְנֵי מָדוֹנָה. / מִסְּבִיבָם קָרְנוּ זֵרֵי הָעֲרָפֶל. / אָז אֶחָד הָרַג מִבְּלִי לִקְרֹא – הִכּוֹנָה! / וְאֶחָד נָפַל מִבְּלִי לְהִתְפַּלֵּל."

השיר 'כולנו' נדפס ב'טורים' ב- 30.3.1934. הדובר מנסה להגדיר את המשותף לו ול"כולנו". את חווית הצפייה בשמש השוקעת הוא משווה לפגישת אהבים, כאשר השמש מאכזבת את הירח.

"רַכֶּבֶת הַלַּיְלָה לָאֹפֶק הִגִּיעָה. / הָעֶרֶב אֶת מְּזְודֹותָיו כְּבָר הֵכִין. / הַשֶּׁמֶשׁ נִשְּׁקָה אֶת סַנְטֵר הָרָקִיעַ / וְכָל הַסַּנְטֵר נִתְלַכְלֵךְ בְּקַרְמִין."

הרשימה 'ראוה וראי (לצאת ״האוהל״ למסעו בחו״ל)' נדפסה ב'טורים' ב- 30.3.1934. בשנת 1934 יצא "אהל" למסע הופעות באירופה, כולל בפולין של לפני השואה. אלתרמן דן באמנות התיאטרון וכן במשמעות ההופעות בחו"ל בעת הזאת.

"צריף "האהל" (ישנם פַאראדוּכסים מילוליים שהם אקסיומות לבביות) רוצה ודאי להיות כעת רכבת, או אניה, או משהו ־על־גלגלים. לנסוע. בני־אדם היוצאים לדרך רחוקה מתמאגנטים ברגעי הפרידה וכל נסורת האהבות, השנאות וההערכות שנתפזרה מסביבם, מתקבצת אצל קטביהם ונהפכת לגוש אחד, שלם ומלוכד, של הרגשת היש הקיים, הקיים והעתיד להיעתק ממקומו, להיות חסר."

שנים אוחזין! תכנית ל"ד של תיאטרון 'המטאטא' – בכורה ביום 28.4.1934

· דואט אנגלי־ערבי –" אנגלי: הַשָּׁנִים הֵן טוֹבוֹת, / לֹא צָרִיךְ לַעֲבֹד. / מוּסְטָפָה, מוּסְטָפָה, / מְנָת חֶלְקֵנוּ יָפָה! / זֶה נָעִים, אִיט אִיז גּוּד / אֵין פֹּה אַף אֳנִיָּה. / בּוֹא נֵצֵא בְּרִיקּוּד - / פִינִישׁ עֲלִיָּה!"

השיר 'ערב עירוני' נדפס ב'גזית' בחודש מאי 1934, עוסק בטיול ערב של המשוטט העירוני בו בולטת החלוקה הצבעונית של השקיעה המפצלת את המרחב העירוני לרובד הגבוה, אפוף ורדות וסומק, ולרובד הנמוך, הטובל בצבע הכחול של ראשית החשיכה.

שְׁקִיעָה וְרֻדָּה בֵּין הַגַּגּוֹת / אַסְפַלְט כָּחֹל מִלְּמַטָּה / עֵינֵי נָשִׁים נוּגוֹת, נוּגוֹת / אוֹמְרוֹת לָעֶרֶב "לָמָּה בָּאתָ?"

[...]

שְׁקִיעָה וְרֻדָּה עַל סַף הָרְחוֹב / וּרְחוֹב כְּמִנְהָרָה שֶׁל תְּכֵלֶת / מִי שֶׁיַּגִּיעַ עַד הַסּוֹף / יִרְצֶה לִבְכּוֹת מֵרֹב תּוֹחֶלֶת.

עוד על השיר ראו אצל זיוה שמיר, אמיר בן-דוד , יוסי בנאי (שירה. לחן: יוני רכטר) רוני ידידיה (שירה ולחן)

האגדה 'מלך הרמשים' עובדה ע״י נתן אלתרמן (כפי שהוא ציין) ונדפסה ב'כלנוע' ב- 31.5.1934. האגדה מתרכזת סביב דמותו של מאמן קרקס של חרקים ורמשים, המוצג לעיני העוברים ושבים ברחוב.

"המאמן הגדול של חיות הספורט הוא אדם קטן ומטושטש. זקנו דליל, פניו חוורים וכמושים, גופו רעוע, עניבתו פרועה תמיד ובגדיו אינם מצטיינים בנקיון. מכל מהותו העלובה בולטות ונחרתות בזכרון רק העינים. הן קטנות כקטניות וחריפות כפלפל, הן פקוחות ללא מנוח ומיישירות להביט כאילו היו עשויות זכוכית."

השיר 'משהו כחול, מאד כחול' נדפס ב'טורים' ב- 29.6.1934. השיר נכתב בחלקו בלשון נמוכה/רחובותית ובחלקו בלשון גבוהה. ועוסק בדמות המשוטט.

"בַּסִּמְטָה שֶׁלִּי יֶשְׁנֹו מָקוֹם שָׂמֵחַ / וְעָלָיו מֵרִיעַ שֶׁלֶט פַּח צָרוּד: / בְּתָכְנִית הַלַּיְלָה / א / בְּלִי יָרֵחַ / ב / גַּנֵּי שַׁלֶּכֶת / ג / פֶּרֶק – רוּת."

השיר 'ערב' (שיר א) נדפס בתוספת הערב של עיתון 'דבר' ב-20.7.1934 במסגרת המדור 'סקיצות תל־אביביות'. חתום: "אלוף נון". העיר תל אביב המצטיירת בהתחלה כשלווה ו"בנאלית" מתגלה בהמשך כחשופה לסכנות ומאויימת. ראו הרחבה אצל: מרדכי נאור , רוני ידידיה (שירה ולחן)

" הָרְחוֹב כָּחֹל כִּמְעַט מְאֹד. / שְׁקִיעָה בַּנַּלִית כְּמוֹ שֶׁלֶט. / עַל עַמוּדֵי הַמּוֹדָעוֹת -/ "הָאַהֲבָה בַּכֹּל מוֹשֶׁלֶת" // בַּזָּוִיּוֹת חַמְסִין גּוֹסֵס / לְפִי גְזֵרַת חֻקֵּי הַטֶּבַע. / חֲמוֹר נִדְהָם עוֹבֵר בְּנֵס / בֵּין גַּלְגַּלֵּי הַ-6 וְ-7."

השיר 'סרסור' (שיר ב) נדפס בתוספת הערב של עיתון 'דבר' ב-22.7.1934 במסגרת המדור 'סקיצות תל־אביביות'. חתום: "אלוף נון".

"בִּמְרוּצַת עֶדְרֵי הָרְחוֹב, / בְּעָנָן כָּבֵד נִגְלָה לִי / רֹאשׁ פּוֹזֵל, כָּחֹל־צָהֹב, / כְּשֶׁדֶּבְר מַרְק שַׁגַּאלִי. // כּוֹבָעוֹ שָׁמוט לִשְׁמֹאל / וּזְקָנוֹ פּוֹרֵץ יָמִינָה, / זוּג רַגְלַיִם כְּמָחוֹל / וְיָדַיִם כְּטֻרְבִּינָה..."

הרשימה 'צבעי מים' נדפסה בעיתון 'הארץ' ב-24.7.1934

"מכסה השמים הכחול כפןי על העיר הנקראת עברית וראשונה, סוגר עליה היטב, ללא פרצה או סדק, והיא, העיר, רותחת, קוצפת, מפרפרת ומגרגרת, מתפקעה מרתיחה ומקצף, כדוד גדול ומלא על גדותיו מרק ירקות, מעורבבים ומבולבלים בתכלית הבלבול והערבוביה."

השיר 'התנגשות' (שיר ג) נדפס בתוספת הערב של עיתון 'דבר' ב-25.7.1934 במסגרת המדור 'סקיצות תל־אביביות'. חתום: "אלוף נון".

"פִּתְאֹם הַלַּיְלָה מִתְאַיֵּם, / הָרְחוֹב פּוֹלֵט שְׁרִיקָה חַדָּה / וְהַבָּתִּים עַל רָאשֵׁיהֶם / חוֹבְשִׁים כּוֹבְעֵי־פְּלָדָה."

השיר 'אל תתנו להם רובים' נדפס ב'טורים' ב-27.7.1934

"בּוֹאִי נָא אָחוֹת וּשְׁבִי לָךְ כָּאן מִנֶּגֶד, / פֶּן אֶחְדַּל לִנְשֹׁם וְאַתְּ גַּם לֹא תֵּדְעִי. / פֹּה, בְּבַיִת זֶה, מֵתִים כָּל־כָּךְ בְּשֶׁקֶט... / קַר לִי לְבַדִּי."

עוד על השיר ראו אצל חיים גורי (סרטון), זיוה שמיר, דן לאור (הרצאה) אלישע פורת , מרדכי נאור

השיר 'מיותר' (שיר ד) נדפס בתוספת הערב של עיתון 'דבר' ב-29.7.1934 במסגרת המדור 'סקיצות תל־אביביות'. חתום: "אלוף נון".

"קִיר אַחֲרוֹן מִתְנוֹעֵעַ. / הַחֶבֶל מָתוּחַ, מוֹשֵׁךְ, נֶהְדָּק. / בַּיִת גּוֹוֵעַ. בַּיִת גּוֹוֵעַ / בִּקְטֹרֶת אַשְׁפָּה וְאָבָק."

השיר ‘קשה להיות ים' (שיר ה) נדפס בתוספת הערב של עיתון 'דבר' ב-31.7.1934 במסגרת המדור 'סקיצות תל־אביביות'. חתום: "אלוף נון".

"עוֹנַת הָרְחִיצָה בְּתָקְפָּה וְהוֹדָהּ. / בָּאִים וּבָאִים וּבָאִים... / הַיָם מִתְפַּקֵּעַ מֵרָב עֲבוֹדָה, / מֵטִיחַ רֹאשׁוֹ בַּסְּלָעִים!"
השיר הולחן ע"י גרי אקשטיין ובביצועו.

השיר 'קולנוע' (שיר ו) נדפס בתוספת הערב של עיתון 'דבר' ב-2.8.1934 במסגרת המדור 'סקיצות תל־אביביות'. חתום: "אלוף נון".

"חֹשֶׁךְ. הַיּוֹמָן מַתְחִיל – / הַשּׂוְּלָטן רוֹכֵב עַל פִּיל. / צֶ'מְפִּיוֹן אַנְגְּלִי קוֹפֵץ. / בֵּית־חֲרֹשֶׁת מִתְפּוֹצֵץ. / מַקְדוֹנַלְד לַחֶבֶר טָס. / שְׁנֵי סוּסִים זוֹכִים בִּפְרָס. / בְּשִׁיקַאגוֹ יֹבֶשׁ לַח. / יַפַּן מְנַסָּה תוֹתָח. / גְּבֶרֶת קַלִּילָה כִּדְרוֹר / מִפָּנִים וּמֵאָחוֹר. / אוֹר."

השיר באתר זמרשת, רוני ידידיה (שירה ולחן)

הטור 'מבלי להפריע' (שיר ז) נדפס בתוספת הערב של עיתון 'דבר' ב-5.8.1934 במסגרת המדור 'סקיצות תל־אביביות'. חתום: "אלוף נון".

"הָעִיר מְזַמֶּרֶת בַּפַּעַם הָאֶלֶף. / עֵינֵי הַיָּרֵחַ נוּגוֹת. / אֶל חֵיק הָאַסְפַלְט מִתְיַפֵּחַ גּוּר כֶּלֶב. / הַסַּבְתָּא מוֹכֶרֶת עוּגוֹת."

עוד על השיר ראו אצל זיוה שמיר ביצוע השיר אריק איינשטיין

השיר 'טלגרמות' (שיר ח) נדפס בתוספת הערב של עיתון 'דבר' ב-7.8.1934 במסגרת המדור 'סקיצות תל־אביביות'. חתום: "אלוף נון".

"הַקָּפֶה הָיָה צָהֹב, לֵילִי וְרֵיק, / הָרְאִי חָשַׁב: - מַדּוּעַ כָּל דָּבָר עָקוּם בִּי? / זְבוּב נִדָּח יָשַׁב בְּשֶׁקֶט וּפִהֵק. / הַשִּׁעֲמוּם הִשְׁתַּעֲמֵם בְּפֻמְבִּי."

השיר 'שוק' (שיר ט) נדפס בתוספת הערב של עיתון 'דבר' ב-9.8.1934 במסגרת המדור 'סקיצות תל־אביביות'. חתום: "אלוף נון".

"רֵיחוֹת דָּגִים דְּבוּקִים מְדַגְדְּגִים בַּחֹטֶם. / פִּגְרֵי פֵּרוֹת פּוֹרְחִים בִּשְׁלוּלִיּוֹת הַבִּיב. / בָּרֶפֶשׁ וָּבאוֹר, בַּיֶּרֶק וּבָאֹדֶם, / שׁוֹצְפִים, קוֹצְפִים, קוֹפְצִים שְׁוָקַיִךְ תֵּל־אָבִיב."

השיר 'לזאת היה לא טוב' (שיר י) נדפס בתוספת הערב של עיתון 'דבר' ב-10.8.1934 במסגרת המדור 'סקיצות תל־אביביות'. חתום: "אלוף נון".

"הָיָה הַלַּיְלָה שׁחֹור־זָהָב. / הָיוּ רוּחוֹת גְּדוֹלוֹת־כָּנָף. / הָיָה רָקִיעַ עַז וְחַם. / הָיְתָה גְוִיָּה עַל שְׂפַת הַיָם"

השיר 'אורח' (שיר יא) נדפס בתוספת הערב של עיתון 'דבר' ב-13.8.1934 במסגרת המדור 'סקיצות תל־אביביות'. חתום: "אלוף נון".

"עֵת אֹפֶק הַיָם אֶת הָעֶרֶב גּוֹמֵעַ, / עֵת אִמָּא יוֹצֵאת עִם עֶגְלַת תְּאוֹמֶיהָ, / עֵת כָּל תֵּל־אָבִיב מִתְפָּרֶצֶת לָרְחוֹב, / אֶל גַּן פַּנָּסֵי הַחַשְׁמַל הַפּוֹרֵחַ, / לָנוּחַ, לִבְכּוֹת, לְזַמֵּר, לֶאֱהֹב... / אָז בָּא, אָז מוֹפִיעַ גַּם הוִא, הָאוֹרֵחַ."

השיר ‘התקהלות חוקית' (שיר יב) נדפס ב-15.8.1934 נדפס בתוספת הערב של עיתון 'דבר' ב-15.8.1934 במסגרת המדור 'סקיצות תל־אביביות'. חתום: "אלוף נון".

"כָּאן לֹא מִשְׁמֶרֶת פַּרְדֵּסִית, / לֹא הַפְגָּנָה וְלֹא מֵסִית. / לֹא מִשְׁאַל־עַם וּלֹא כִּנּוּס... / כָּאן מְחַכִּים לְאוֹטוֹבּוּס."

השיר 'מחנה הקיץ' נדפס בעיתון דבר (מוסף לילדים) ב- 17.8.1934

""בַּמִּזְרָח זוֹרֵחַ וֶרֶד / מְטַרְטֶרֶת חֲצוֹצֶרֶת / כָּל הַקֶּרֶת מִתְעוֹרֶרֶת - / אוֹר, אוֹר!"

השיר 'ותיק' (שיר יג) נדפס בתוספת הערב של עיתון 'דבר' ב-17.8.1934 במסגרת המדור 'סקיצות תל־אביביות'. חתום: "אלוף נון".

"לֹא כָּל צִפֹּרֶת הִיא זָמִיר / וְלֹא כָּל יוֹם הוּא יוֹם כְּלוּלוֹת. / אוֹתוֹ הַיוֹם הָיָה... בָּהִיר. / בּוֹ נִפְגְּשׁוּ אָדָם וְעִיר / וְלֹא הִכִּירוּ זֶה אֶת זֹאת"

השיר 'קדימה... השבת' ' (שיר יד) נדפס בתוספת הערב של עיתון 'דבר' ב-20.8.1934 במסגרת המדור 'סקיצות תל־אביביות'. חתום: "אלוף נון".

"סַבְתָּא שַׁבָּת, עֲמוּסָה מִּשָּׁנִים, / עֲלוַּפת צְעִיפִים וּמוּאֶרֶת נֵרוֹת, / חֲרִישִׁית כְּדַפֵּי סִדּוּרִים נוֹשָׁנִים / וּתְמִימָה כְּעֵינַיִם כְּשֵׁרוֹת."

השיר 'סמוקינג' (שיר טו) נדפס בתוספת הערב של עיתון 'דבר' ב-22.8.1934 במסגרת המדור 'סקיצות תל־אביביות'. חתום: "אלוף נון".

"מוֹדָעוֹת אוֹמִרוֹת: - "הַצָּגַת בְּכוֹרָה". / כַּמָּה חֲלוֹמוֹת מַבְטִיחָה הָרַאמְפָּה! / כָּל נֶפֶשׁ נִדַּחַת יוֹצֵאת מֵחוֹרָהּ. / עֶרֶב נִשָּׂא וְרָם בָּא!"

השיר 'אזרחים לפי צלסיוס' (שיר טז) נדפס בתוספת הערב של עיתון 'דבר' ב-26.8.1934 במסגרת המדור 'סקיצות תל־אביביות'. חתום: "אלוף נון".

"הַשֶּׁמֶשׁ אֶל הָעִיר גּוֹלֵשׁ / בְּפַּרָשּׁוּט. / בָּתִּים סוֹפְגִים אַמְבַּטְיוֹת אֵשׁ / עַד הִתְעַלְּפוּת. / מִכֹּבֶד גַּלְגַּלֵי מַכְבֵּשׁ / הַכְּבִישׁ גֹּועֶה וּמִתְפַּלֵּשׁ – / כְּפָר שָׁחוּט."

השיר 'השוטר ג'וני' (שיר יז) נדפס בתוספת הערב של עיתון 'דבר' ב-27.8.1934 במסגרת המדור 'סקיצות תל־אביביות'. חתום: "אלוף נון".

" בְּעֵרֵב קַיִץ מִתְקַטֵּר / בְּרוּחַ וְעָנָן וְיָם, / יוֹצֵא לוֹ ג'וֹנִי הַשּׁוֹטֵר / לְטַיֵּל כְּכָל אָדָם"

פרוספריטי תכנית ל"ה של תיאטרון 'המטאטא' – בכורה ביום 28.8.1934

'פרוספריטי' – "יֵשׁ אוֹמְרִים – הַכֹּל אָבוּד, כָּל הָעוֹלָם קַפּוּט, / הַמֶּשְׁבֵּר אֵינֶנּוּ צַעֲצוּעַ. / רַבּוֹתַי, אֶפְשָׁר פָּשׁוּט לָמוּת מֵרֹב פִּטְפּוּט, / מָה, מַדּוּעַ? מַדּוּעֶ? מַדּוּעַ?"
'אה, ציונה – סרנדה מפלגתית' - "ציונה: אַתְּ מוֹלֶדֶת מְקֻדֶּשֶת, / כָּמָּה לָךְ בָּכִיתִי... / וְסוֹף־סוֹף מִבַּעַד לָרֶשֶׁת / לִרְאוֹתֵךְ זָכִיתִי!"
'ג'וני אבא! ג'וני אמא!' - "חלוץ: אֵיזֶה אֹפֶל, אֵיזֶה לַיְלָה. / מַה לִּי פֹּה וּמִי לִי? / ג'וני: טְרָלָלַיְלָה, טְרָלָלַיְלָה, / טְרִילִילִילִילִילִי."
'אסקימו' – "מִי כָּמוֹנִי עוֹד יוֹדֵעַ / מָה מָתַי לְמִי דָּרוּשׁ. / בְּמוֹחֵנוּ יֵשׁ אִידֵאָה: / אֶסְקִימוֹ בְּרֶבַע גְּרוּשׁ. / כִּי אַרְצֵנוּ הִיא בּוֹעֶרֶת / וְהָאֶסְקִימוֹ קָרִיר / אַל תִּשְׁאַל מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת, / זֹאת יוֹדַעַת כָּל הָעִיר..."

השיר 'ברלין - כרכור' (שיר יח) נדפס בתוספת הערב של עיתון 'דבר' ב-29.8.1934 במסגרת המדור 'סקיצות תל־אביביות'. חתום: "אלוף נון".

"מְטַיֵל לוֹ צֶמֶד רַךְ. / הִיא עוֹלָה וְהוּא אֶזְרַח. / הִיא בַּת דּוָד וְהוּא בֶּן דּוֹד. / לִשְׁנֵיהֶם לָא טוֹב מְאוֹד."

השיר 'היינו כחולמים' (שיר יט) נדפס בתוספת הערב של עיתון 'דבר' ב-1.9.1934 במסגרת המדור 'סקיצות תל־אביביות'. חתום: "אלוף נון".

"אֳנִיָּה כְּבוּיַת אוֹרוֹת / מוּל פְּנֵי הָעִיר. / רָקִיעַ זָר. סִירוֹת שְׁחֹרוֹת. / מַשַּׁק מָשׁוֹט זָהִיר." ראו הרחבה אצל: מרדכי נאור

השיר 'מחר הפתעות' (שיר כ) נדפס בתוספת הערב של עיתון 'דבר' ב-4.9.1934 במסגרת המדור 'סקיצות תל־אביביות'. חתום: "אלוף נון".

"תֵּל־אָבִיב נוֹטָה לִשְׁקֹעַ. / עֶרֶב מִילְיוֹנֶר אֶת כָּל זְהָבוֹ הֵרִיק. / עִיר שְׁלֵמָה רָתְחָה בְּחֹם בְּקוֹל, בְּנוֹעַ, / וְעַכְשָׁו נִדְמֶה – הַכֹּל הָיָה לָרִיק"

השיר 'שיר הגיליוטינה' נדפס ב'טורים' ב-5.9.1934

"אֲנִי גְּבוֹהָה, רָזָה וּמִתְבּוֹדֶדֶת. / הַיּוֹם עוֹד נֶפֶשׁ לְפָנַי אֶת גֻּלְגָּלְתָּהּ הִרְכִּינָה. / הַיּוֹם עוֹד אֵם לְמַעֲנִי אֶת בְּנָהּ בְּכוֹרָהּ יוֹלֶדֶת. / אֲנִי הַגִּילְיוֹטִינָה."

השיר 'הבונים' נדפס בעלון 'היהודי הפשוט', מבטא חד-פעמי של התאחדות הארגונים בענפי המלאכה, התעשיה הזעירה והמקצועות החפשיים בארץ-ישראל, ראש השנה תרצ"ה 10.9.1934

"רַק הַבָּתִים שְׁקֵטִים עֲדַיִין. / רַק הֵם אֵינָם רָצִים בָּרְחוֹב. / רַק הֵם יוֹדְעִים, שֶׁהַשָּׁמַיִם / גְּדוֹלִים עַד אֵין רֵאשִׁית וָסוֹף."

השיר 'מלכֹּדת' נדפס ב'גזית' חוברת ה-ו'

"אֲרֻכָּה הַדֶּרֶךְ עַד חוֹמוֹת הַבֹּקֶר: / עֲגָלָה עָמְדָה בְּלֵב שָׂדֶה אָפֵל. / קוֹל אוֹמֵר בַּלָּאט: / - הַתֵּר וְהַב מִסְפּוֹא. / - כֵּן . / שֶׁלֶג הַדְּמָמוֹת נוֹפֵל. נוֹפֵל. נוֹפֵל."

השיר 'חתימה טובה' (שיר כא) נדפס בתוספת הערב של עיתון 'דבר' ב-13.9.1934 במסגרת המדור 'סקיצות תל־אביביות'. חתום: "אלוף נון".

המוטו לשיר : "הקולנוע מוגרבי הפך והיה בית־תפילה לימים נוראים / מן העיתון"

"בֶּן־אָדָם פּוֹשֵׁעַ, מִדְּרָכֶיךָ שׁוּב נָא, / כָּל הָעִיר חוֹזֶרֶת בִּתְשׁוּבָה כָּעֵת. / מוּגְרַבִּי אַף הוּא שָׁכַח אֶת אוֹרְדוֹנוּבְנָה... / עַל חָזֵהוּ הַבֶּטּוֹנִי אֶגְרוֹפָיו מַכִּים "עַל חֵטְא"." ראו הרחבה אצל: מרדכי נאור

השיר 'מותר לומר' (שיר כב) נדפס בתוספת הערב של עיתון 'דבר' ב-20.9.1934 במסגרת המדור 'סקיצות תל־אביביות'. חתום: "אלוף נון".

"הַיּוֹם דּוֹעֵךְ, / שְׁקִיעָה נִדְלֶקֶת. / אֲנִי הוֹלֵךְ / מְאֹד בְּשֶׁקֶט."

השיר 'סֻכָּתֵנוּ' נדפס ב'עתוננו לילדים קטנים', ב-23.9.1934

"קֶרֶשׁ, מוֹט, קֶרֶשׁ, מוֹט, / סֻכָּתֵנוּ בַּל תִּמּוֹט! / וָו אֶל וָו, קִיר אֶל קִיר, / מִי כָּאן בַּנַּאי מָהִיר? / שָׁמָּה רוּץ, הֵנָּה פְּנֵה – / סֻכָּתֵנוּ מַהֵר בְּנֵה!

עוד על השיר, ראו אצל זיוה שמיר

השיר 'שיר ערש' נדפס בתוספת הערב של עיתון 'דבר' ב-29.9.1934. חתום: "אלוף נון".

"עֲצוּמוֹת עֵינָיו שֶׁל דָּנִי. / יוֹם גָּדוֹל הָלַךְ וְאֵין. / לַיְלָה, כְּעוֹלֶה חוֹרָנִי, / בָּא מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן."

השיר ‘בין זמנים' נדפס בתוספת הערב של עיתון 'דבר' ב-6.10.1934. חתום: "אלוף נון".

"בַּלַּיְלָה הָרוּחוֹת קְרִירוֹת. / אִישׁ תֵּל־אָבִיב מֵכִין אֶת שְׁמִיכוֹתָיו. / בִּירוּשָׁלַיִם תַּמּוּ הַבְּחִירוֹת. / שֶׁקֶט. / סְתָו."

השיר ‘המלחמה' נדפס בתוספת הערב של עיתון 'דבר' ב-20.10.1934. חתום: "אלוף נון".

"זֶה כְּבָר הִיא אוֹתָנוּ חוֹנֶקֶת / כְּסַעַר תָּלוּי בָּאֲוִיר. / הַשֶּׁמֶשׁ עוֹדֶנָּה דוֹלֶקֶת, / הָאֹפֶק מַשְׁחִיר וּמַשְׁחִיר."

המחזה 'סוף המסע' מאת ר"צ שריף תורגם על ידי אלתרמן מאנגלית וההצגה הוצגה ב"תיאטרון חדש" . הבכורה התקיימה באולם מוגרבי ביום 25.10.1934. על ההצגה ראו באתר זה.

השיר ‘שלום' נדפס בעיתון "הארץ" ב-2.11.1934 חתום:אגב

"פַּנָּסִים נָעִים בָּרוּחַ. / סְתָו נוֹהֵם זְמִירוֹת חַבַּ"ד. / בַּכִּכָּר תּוֹסֵס וִכּוּחַ / בֵּין הַנֶּגֶד וְהַבְּעַד."

השיר 'רחובות ושלטים' נדפס בעיתון 'הארץ' במסגרת השיר ‘נקודות השקפה', חתום:אגב ב-7.11.1934

המחזה 'מקרים' מאת קורט גץ תורגם על ידי אלתרמן מגרמנית וההצגה הוצגה ב"תיאטרון חדש" . הבכורה התקיימה באולם מוגרבי ביום 7.11.1934. על ההצגה ראו באתר זה.

השיר 'אידיליה שקטה' נדפס בעיתון 'הארץ' במסגרת הטור 'נקודות השקפה', חתום: אגב ב-9.11.1934

השיר 'לילות כנען' נדפס בעיתון 'הארץ' במסגרת הטור 'נקודות השקפה', חתום:אגב ב-13.11.193

השיר 'גשם' נדפס בעיתון 'הארץ' במסגרת הטור 'נקודות השקפה', חתום:אגב ב-15.11.1934

לחן ושירה: רוני ידידיה

השיר 'רוכל' נדפס בעיתון 'הארץ' במסגרת הטור 'נקודות השקפה', חתום:אגב ב-22.11.1934

הרשימה 'פרוזדורים : פולמוס בלוית זמר' נדפסה בעיתון 'הארץ' ב- 22.11.1934. ראו הרחבה אצל: מרדכי נאור

השיר 'ימימה והמהפכה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב-27.11.1934 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'ערב סתו' נדפס בעיתון 'הארץ' ב-30.11.1934 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'חייו של יוחאי' נדפס בעיתון 'הארץ' ב-3.12.1934 במדור 'רגעים'. חתום:אגב
עוד על השיר ראו אצל זיוה שמיר, ביצוע של אריק איינשטיין (לחן יצחק קלפטר)

השיר 'נשפי חנוכה בתכנית לאומית' נדפס בעיתון 'הארץ' במסגרת המדור 'נקודות השקפה', חתום:אגב ב-7.12.1934

השיר 'דור דור וחורשיו' נדפס בעיתון 'הארץ' ב-11.12.1934 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'מחוץ לתיבת הרדיו' נדפס בעיתון 'הארץ' ב-14.12.1934 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'דצמבר' נדפס בעיתון 'הארץ' ב-17.12.1934 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

ראו הרחבה אצל: זיוה שמיר

"הכל בסדר" תכנית ל"ו של תיאטרון 'המטאטא' – בכורה ביום 18.12.1934

'פתיחה'
'שיר התימניות'
'שיר התוכחה'
'מחלקה טכנית'
'עורכי־דין'
'להיות או לא להיות'
'ילדי הפקר' על השיר ראו אצל זיוה שמיר, יוסי גלובינסקי
'בית־המשפט'
'הכל בסדר'

השיר 'ימימה בקולנוע' נדפס בעיתון 'הארץ' ב-21.12.1934 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'סערה, או, מלחמה של מעלה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב-25.12.1934 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר ' שלג לבנון' נדפס בעיתון 'הארץ' ב-28.12.1934 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'הפכים' הוא שירו של שארל בודלר אותו תרגם אלתרמן במועד לא ידוע.

"רַבַּת הַמָּשׂוֹשׂ, הֲיָדַעַתְּ אֶתַ הּפַּחַד, / הָרִיק וְהַיְלֵל, הַבּוּשָׁה וְהַדְּוַי, / וּמְגוֹר הָרָזִין בְּבַלְהוֹת לֵילוֹתַי / אֲשֶׁר יִסְחֲטוּ אֶת הַלֵּב כְּמִטְפַּחַת?.. / רַבַּת הַמָּשׂוֹשׂ, הֲיָדַעַתְּ אֶת הַפַּחַד?"

השיר 'הנפילה' הוא שירו של שארל בודלר אותו תרגם אלתרמן במועד לא ידוע.

"עֵת בְּרִיאָה פּוֹרַת־אוֹן, בְּאַוַּת הָעֲתֶרֶת, / הִמְלִיטָה יוֹם יוֹם אַדִּירֵי תִּינֹוקֹות, / כְּחָתוּל מִתְעַדֵּן אֵצֶל רֶגֶל הַגְּבֶרֶת / עִם בַּת נְפִילִים נִתְאַוֵּיתִי לִחְיוֹת."

1935

השיר '1 בינואר' , נדפס בעיתון 'הארץ', ב 1.1.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.

השיר 'לילה חדש' , נדפס בעיתון 'הארץ', ב 4.1.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.

השיר 'מלחמת התפוחים' , נדפס בעיתון 'הארץ', ב 8.1.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.

השיר 'דיאגנוזה' , נדפס בעיתון 'הארץ', ב 11.1.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב. רוני ידידיה (לחן ושירה)

השיר 'אוז עירוני' , נדפס בעיתון 'הארץ', ב 15.1.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.

השיר 'בינתים' , נדפס בעיתון 'הארץ', ב 18.1.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.

השיר 'לאור הערב' , נדפס בעיתון 'הארץ', ב 22.1.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.

השיר 'גבור דורנו' , נדפס בעיתון 'הארץ', ב 27.1.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.

השיר 'עולה חדש' , נדפס בעיתון 'הארץ', ב 30.1.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.

השיר 'בלדה', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 01.02.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.

השיר 'הדר הטבע', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 05.02.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.

השיר 'חדרה מנותקת', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 08.02.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.

השיר 'וכוח', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 12.02.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.

השיר 'ספר התלונות', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 15.02.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.

השיר 'לילה שקט', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 19.02.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב. רוני ידידיה וארקדי דוכין (שירה. לחן: רוני ידידיה. כותרת השיר 'אולי יתרחש פה דבר' )

השיר 'זאת היא העיר', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 26.02.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.

השיר 'רגע לירי', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 01.03.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.

השיר 'הכל בסדר', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 05.03.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.

השיר 'סרנאדה תל-אביבית', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 08.03.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.

השיר 'בסמטא ירושלמית', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 12.03.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.

השיר 'על סף הפורים', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 15.03.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.

השיר 'שבויה', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 27.03.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.

השיר 'רוחות אביב', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 31.03.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב. המוטו לשיר : לדעת חברי הממשלה האוסטרית יש הכרח בשירות־חובה בצבא. טלגרמה.

השיר 'רגעים', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 02.04.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.

השיר 'אהבת צ'מפיונים', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 07.04.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.

השיר 'חנניה, מישאל ועזריה', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 10.04.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.

השיר 'הוספות', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 15.04.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.
רוני ידידיה וישראל גוריון (שירה. לחן: רוני ידידיה)

השיר 'מעשה חד-גדיה', נדפס בעיתון 'דבר', ב 17.04.1935 במוסף לילדים. חתום: אגב

השיר 'לקול התוף השקט', נדפס בעיתון 'טורים', ב 17.04.1935 במדור. חתום: אגב

השיר גנים כבויים', נדפס בעיתון 'טורים', ב 17.04.1935 במדור. חתום: אגב

השיר 'דונה קלארה', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 21.04.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב. המוטו לשיר : עם סיום חגיגות הרמב"ם בקורדובה נערכה שם מלחמת שווקים. עתונות

השיר 'דבוק נכנס בכלה', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 26.04.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב. המוטו לשיר : דגניה א' מודיעה כי אין בכוחה לשאת את טרדת האורחים המרובים. עיתונות

השיר 'פיראטים', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 02.05.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.

השיר 'דצמבר', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 03.05.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.

השיר 'טומי והמלך והסוויטהארט', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 06.05.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.

השיר 'הדרך להיסטוריה', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 10.05.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.

השיר 'פליאז'ה', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 15.05.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.

השיר 'עובדה', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 17.05.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.

השיר 'לאבל חוזר', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 21.05.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.

השיר 'רגע לילי', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 26.05.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.

"חגלידע" תכנית ל"ז של תיאטרון 'המטאטא' – בכורה ביום 25.5.1935

הפזמונים של נתן אלתרמן בתכנית זו:

· 'פתיחה'

· 'שיר הכרטיסים'

· 'רומנס על הספסל' ('רינה'), להרחבה ראו אצל זיוה שמיר, ביצוע השיר ע"י יוסי בנאי ויונה עטרי

· 'מטאטא רחובות'

ראו על תכנית ל"ז: אליעזר לובראני

השיר 'תסביך', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 28.05.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.

השיר 'אורח עזוב', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 31.05.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.

השיר 'ראיון', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 03.06.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב. המוטו לשיר: "נורמנדיה", הגדולה באוניות העולם, הפליגה בפעם הראשונה מהאבר. עיתונות

השיר 'מן המרתף', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 06.06.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.

השיר 'דרך', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 11.06.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.

השיר 'עץ', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 14.06.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.

השיר 'שירת הצפור', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 19.06.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.

השיר 'אני יודע מה שלומך', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 21.06.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.

השיר 'קולריה רוסטיקנה', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 26.06.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.

אלתרמן תרגם את המחזה 'ליליאום' של הסופר היהודי-הונגרי פרנץ מולנר. הבמאי היהודי-וינאי הנודע, פרידריך לובה, הוזמן על ידי האהל לביים את ההצגה והוא גם שעיבד אותה. הגרסה העברית שהכין אלתרמן התבססה על עיבוד זה. הצגת הבכורה התקיימה ב-26.6.1935. ראו על ההצגה באתר אלתרמן.

השיר 'שירה אמתית', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 30.06.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.

השיר 'מסע בוקר', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 02.07.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.

הקרנת הבכורה של הסרט 'לחיים חדשים' התקיימה בניו-יורק ב-4.7.1935. בסרט נכללו ארבעה פזמונים של אלתרמן:

'שיר העמק' ראו הרחבה אצל: זיוה שמיר, מרדכי נאור, דוד אבידן, אורי הייטנר, ביצוע השיר (שירה לחן וליווי: דניאל סמבורסקי) צולם בקיבוץ גבעת ברנר ונכלל בסרט (למעט הבית שצונזר), אריק איינשטיין (שירה. לחן: דניאל סמבוסקי)

'שיר בוקר' ראו הרחבה אצל: זיוה שמיר, מרדכי נאור, מקהלה + תזמורת צה"ל (שירה: לחן: דניאל סמבורסקי)
'שיר הכביש' ראו הרחבה אצל: מרדכי נאור, שמעון ישראלי (שירה, לחן:דניאל סמבורסקי)
'תל אביב' , ראו הרחבה אצל: זיוה שמיר, ביצוע השיר כפי שנכלל בסרט 'לחיים חדשים'. עריכת הסרטון: יעקב גרוס

השיר 'סיטרואן', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 05.07.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב. המוטו לשיר : סיטרואן, מי שהיה מלך האוטומובילים בצרפת. מת. עיתונות

השיר 'האבטומט', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 09.07.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.

השיר 'החתול והעור', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 12.07.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.

השיר 'טיול', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 16.07.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.

השיר 'כ' בתמוז', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 21.07.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.

השיר 'ירושלים', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 23.07.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.

השיר 'סוף', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 28.07.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.

השיר 'מקום היסטורי', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 31.07.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'גלוית צלום', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 05.08.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'שעה לבנה', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 09.08.1935 .

השיר 'גלויה כאילו מג'נבה', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 24.09.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'הסתו החולה', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 27.09.1935 במדור. חתום: נ. אלתרמן.

השיר 'מאין באות הבהלות', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 02.10.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'היום', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 08.10.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'מתי סוף?', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 11.10.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'חג קולומבוס', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 15.10.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב. מהמוטו לשיר : בחג קולומבוס, בניו־יורק, נפלו תיגרות בין פאשיסטים ויריביהם, מסביב לפסל קולומבוס. מן העיתון

השיר 'החפירות בהעי', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 18.10.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'הולדת הכרוז', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 23.10.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'השביתה', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 28.10.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'על הגנבות', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 31.10.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'סערה', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 05.11.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'שחרית', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 14.11.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב. רוני ידידיה + קובי אוז (שירה. לחן: רוני ידידיה. כותרת השיר: 'חמש לפנות בוקר')

השיר 'פקודה גרמנית', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 20.11.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב. המוטו לשיר : לדרישת המיניסטר לתעמולה גבלס, אסרו על המכון היהודי בגרמניה להשתמש בלוח־השנה האזרחי. מתוך העיתון

אלתרמן תרגם מיידיש את מחזהו המוסיקלי של אברהם גולדפדן 'מכשפה' שכלל גם תרגום הפזמונים. הצגת הבכורה התקיימה ב-20.11.1935 באולם 'ישה חפץ'. ראו על ההצגה באתר אלתרמן.

השיר 'אחרי השעור', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 22.11.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב. המוטו לשיר : פרצו מהומות אנטישמיות בפקולטה הפילוסופית... מן הידיעות

השיר 'אכזוטיקה', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 28.11.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'מעשה בתרנגולת', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 04.12.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב. המוטו לשיר : הם זרקו מאות פצצות על הגיבור והרגו תרנגולת. מידיעות החבשים

השיר 'מערכה ראשונה', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 22. 08.12.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'אספת בחירות', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 22. 10.12.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'נוף', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 22. 12.12.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'עצבים', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 22. 20.12.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב. המוטו לשיר : בשמעו את קול הרעם אתמול בבוקר נבהל ה' א. ברחוב שינקין ונפל מכסאו. רגלו נקעה. כרוניקה

"שמע קולנו (עיתון ערב חדש)" תכנית ל"ז של תיאטרון 'המטאטא' – בכורה ביום 21.12.1935

הפזמונים של נתן אלתרמן בתכנית זו:

· 'מטעם המערכת'

· 'טלגרמות! טלגרמות!'

הרשימה 'זכרונות מן העתיד הקרוב', נדפסה בעיתון 'הארץ', ב 27.12.1935 . חתום: נ. אלתרמן.

השיר 'תערוכת האפנה', נדפס בעיתון 'הארץ', ב 30.12.1935 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

1936

השיר 'מול מודעת היריד' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 3.1.1936 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'חג הפרסים' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 6.1.1936 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'מאה שנים' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 12.1.1936 במדור 'רגעים'. חתום: אגב. בתחתית הכותרת כתב אלתרמן: "לַזָּקֵן אַלְחָסוֹב, בְּמוֹשַב־זְקֵנִים שֶׁל תִּל אָבִיב מָלְאוּ מֵאָה שָׁנִים"

השיר 'בלדה על חנא' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 17.1.1936 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'הרכבת התחתית' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 21.1.1936 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'מאה ימים ליריד' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 24.1.1936 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'לחיים חדשים' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 31.1.1936 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'עוד פסז'יר' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 5.2.1936 במדור 'רגעים'. חתום: אגב. מהמוטו לשיר : "ברכבת ההולכת לחיפה נולד ילד" מן העיתון.

השיר 'הים הסוער' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 10.2.1936 במדור 'רגעים'. חתום: אגב.

השיר 'פרעה והרפורטר' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 16.2.1936 במדור 'רגעים'. חתום: אגב. המוטו לשיר : "בלוקסור נמצאו קברות חדשים" מן העיתון.

השיר 'שיר ערש לעדלידע' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 20.2.1936 במדור 'רגעים'. חתום: אגב. בשל המצב החמור באירופה, ובשל שיקולי תקציב, החליטה עיריית תל אביב שלא לקיים חגיגות פורים מפוארות ולהסתפק בחגיגה צנועה לילדים.

השיר 'התחרות של כדורגל' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 24.2.1936 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'שיר עם סימנים' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 27.2.1936 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

אושיק לוי (שירה. לחן: נפתלי אלטר)

השיר 'שני ימי חמסין' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 3.3.1936 במדור 'רגעים'. חתום: אגב. בתחתית הכותרת כתב אלתרמן: "שמעון ולוי אחים"...

השיר 'טרגדיה בבגד ים' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 10.3.1936 במדור 'רגעים'. חתום: אגב. בתחתית הכותרת כתב אלתרמן: "גנבה על הפליאז'ה" מן העיתון

השיר 'קיוסק' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 17.3.1936 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'מוכר הירקות' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 24.3.1936 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'בין ההפכים' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 31.3.1936 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'מקרה בודד' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 3.4.1936 במדור 'רגעים'. חתום:אגב. בתחתית הכותרת כתב אלתרמן: "כמה עולים מפולין יצאו משער הנמל. בדרך נפתו למראה ערבים זוכים בכסף מאת קוביוסטוסים ערבים. העולים ניגשו גם הם לשחק...". מן העיתון

השיר 'דניאל פרסקי' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 6.4.1936 חתום:אגב

השיר 'הקופה ממרחביה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 15.4.1936 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'הלשון והשלט' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 20.4.1936 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'מה דורשת עיר' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 29.4.1936 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'זוית של פרוור' נדפס ב'גזית' באפריל 1936.

להרחבה ראו אצל: רות קרטון בלום, צור ארליך, יוסי בנאי (קורא את השיר), רוני ידידיה (הלחין ושר)

השיר 'האם השלישית' נדפס ב'גזית' באפריל 1936.

להרחבה ראו אצל: רות קרטון בלום, צור ארליך, שלמה ארצי (ביצוע השיר המולחן) להקת גייסות השריון (ביצוע השיר המולחן)

השיר 'חיוך ראשון' נדפס ב'גזית' באפריל 1936.

להרחבה ראו אצל: רות קרטון בלום, דן מירון, צור ארליך, נחום היימן (לחן ושירה)

השיר 'שני שירים: א. הורגי השדות; ב. ברית בין הבתרים' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 8.5.1936

השיר 'היום תהלוכת בעלי-החיים' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 13.5.1936 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'מקדש לרכבת' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 19.5.1936 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'יום הים בתערוכה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 13.5.1936 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'מסמר העונה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 2.6.1936 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'הקטר והעיר' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 9.6.1936 במדור 'רגעים'. חתום: אגב. בתחתית הכותרת כתב אלתרמן:"תחנת רמלה בוטלה" מן העיתון

השיר 'תפילת הטלפון' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 14.6.1936 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'הרחוב הגדול' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 17.6.1936 במדור 'רגעים'. חתום: אגב לחן ושירה: רוני ידידיה

השיר 'למלחמת הקמץ והצירה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 21.6.1936 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

חלום ליל כנען תכנית מ' של תיאטרון 'המטאטא' – בכורה ביום 24.6.1936

פתיחה
פזמון האסירים
כמה טוב
פליטים
סיום

השיר 'רגע שקט' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 28.6.1936 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

לחן ושירה: רוני ידידיה

השיר 'במחנה הפליטים' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 5.7.1936 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'הרע מכל' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 19.7.1936 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'מחוסרי עבודה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 17.7.1936 במדור 'רגעים'. חתום: אגב. בתחתית הכותרת כתב אלתרמן: ("מחובת המו"לים לדאוג למחוסרי עבודה שלהם... "באסיפת הסופרים)

השיר 'עלילות גלגמש' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 2.8.1936 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'לאור המציאות' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 5.8.1936 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'שיחה דיפלומטית' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 9.8.1936 במדור 'רגעים'. חתום: אגב. בתחתית הכותרת כתב אלתרמן: (ראש ישיבת "עץ חיים" נתקבל לראיון על ידי ליטבינוב, הקומיסר הסוביטי לענייני חוץ. – מן העיתון)

השיר 'גדי משורין' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 4.10.1936 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר ' "חג הנצחון" ' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 14.10.1936 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'קסמי אורינט' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 20.10.1936 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'לילה בנמל' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 27.10.1936 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר '"לשוננו לעם"' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 9.11.1936 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'הועדה מסיירת' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 16.11.1936 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'לסכסוכים בנמל' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 2.12.1936 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'שלום, שלום' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 20.12.1936 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'שאלה פרנציפיונית' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 17.12.1936 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

1937

השיר 'לפני החלק השני בועדה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 10.1.1937 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'מהרו אל מניות הנמל' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 25.1.1937 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'היכל המשפט בתל-אביב' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 1.3.1937 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'נשף ספרותי-אמנותי (דין וחשבון יבש)' נדפס 'בתשע בערב' ב- 11.3.1937

השיר 'על חטא שיסוי והסתה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 16.3.1937 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

ראו הרחבה אצל: מרדכי נאור

השיר 'אורות מאופל' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 23.3.1937 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'חול המועד' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 30.3.1937 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'ברכה לפתח-תקוה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 12.4.1937 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'שעה היסטורית' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 7.7.1937 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'ימי הענבים (בעקבות הכרוז של הועד החקלאי)' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 12.7.1937 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'אמני המכחול' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 23.7.1937 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'המיל הששי' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 1.8.1937 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'ציריך והנאצים' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 17.8.1937 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'עשירית השקל לגולגולת' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 25.8.1937 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'עונת המכתבים והנסיונות' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 28.9.1937 במדור 'רגעים'. חתום: אגב. המוטו לשיר: ("נסיון לשוד על קבר ר' מאיר בעל הנס") מן העיתונות.

השיר 'סיכויי מזג האויר' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 14.10.1937 במדור 'רגעים'. חתום: אגב. המוטו לשיר : ("איזור לחץ נמוף מכסה את הים התיכון ומשׂתרע גם לעבר עירק" הודעה מיטיאורולוגית).

המחזה 'הבית על הגבול' נכתב על ידי המחזאי הגרמני קארל שנייהר ואלתרמן תרגם אותו מגרמנית. הצגת הבכורה נערכה באולם "ישה חפץ" ב- 19.10.1937

השיר 'רגע פולני' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 21.10.1937 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'סוגיות' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 2.11.1937 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'מגדל החנוכיה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 29.11.1937 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

"היינו כחולמים" תכנית מ"ד של תיאטרון 'המטאטא' – בכורה ביום 30.11.1937

· 'פתיחה'

· 'הן - לאו'

· 'פזמונו של האנגלי'

· 'פזמון הזקן'

השיר 'תהלוכת הצבא בתל־אביב' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 3.12.1937 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'רוסיה בוחרת' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 14.12.1937 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'בלילה שכזה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 29.12.1937 במדור 'רגעים'. חתום:אגב. המוטו לשיר: "אומרים שממשלת יאפאן החליטה לשדר תכנית בערבית" – מן העתונות.

1938

השיר 'עוד חוזר הניגון' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 7.1.1938 . מצוין כי שלושת השירים שנדפסו יחד הם מתוך ספר שנמסר לדפוס בהוצאת "יחדיו". לא צוין שזה הספר "כוכבים בחוץ".

- להרחבה ראו אצל דן מירון, דן לאור (הרצאה), צור ארליך, יוסי בנאי (קורא) ביצועי השיר באתר אלתרמן

השיר 'הרוח עם כל אחיותיה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 7.1.1938

להרחבה ראו אצל: זיוה שמיר, צור ארליך, זהרירה חריפאי (קריאה)

השיר 'שיר בפונדק היער' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 7.1.1938

הידיעה הראשונה על הופעת הספר 'כוכבים בחוץ' הופיעה ב'דבר' ב-18.2.1938.

הספר 'כוכבים בחוץ'

הספר מחולק לארבע חטיבות (פרקים):

חטיבה א׳

עוד חוזר הניגון - להרחבה ראו אצל דן מירון, דן לאור (הרצאה), דרור אידר, צור ארליך, יוסי בנאי (קורא) ביצועי השיר באתר אלתרמן
פגישה לאין קץ – להרחבה ראו אצל: דן מירון, צור ארליך, דרור אידר, יוסי בנאי (קורא), חוה אלברשטיין (שירה. לחן – נעמי שמר). ביצועים נוספים של השיר באתר אלתרמן.
הרוח עם כל אחיותיה - להרחבה ראו אצל: זיוה שמיר, צור ארליך, זהרירה חריפאי (קריאה)
ערב בפונדק־השירים הנושן וזמר לחיי הפונדקית - להרחבה ראו אצל: דן מירון, צור ארליך, יוסי בנאי (קורא)
כפה אדומה - להרחבה ראו אצל: צור ארליך, רוני ידידיה (לחן ושירה)
יום פתאומי - להרחבה ראו אצל: צור ארליך
אל הפילים - להרחבה ראו אצל: דן מירון, צור ארליך, יוסי גלובינסקי (הרצאה)
מזכרת לדרכים - להרחבה ראו אצל: דן מירון, צור ארליך
הדלקה - להרחבה ראו אצל: עוזי שביט, צור ארליך
הנאום - להרחבה ראו אצל: עוזי שביט, צור ארליך
הלילה הזה - להרחבה ראו אצל: צור ארליך
שיר על דבר פניך - להרחבה ראו אצל: צור ארליך
מעבר למנגינה - להרחבה ראו אצל: צור ארליך
ירח - להרחבה ראו אצל: נתן זך, (ביקורת), הערות של נתן זך על גבי השיר, צור ארליך, יוסי גלובינסקי, מגזין הספרנים, יוסי בנאי (קורא), עדנה גורן (שירה. לחן: נחום היימן)
סתו עתיק - להרחבה ראו אצל: צור ארליך
כנור הברזל - להרחבה ראו אצל: צור ארליך, צילה דגן (שירה. לחן - נחום היימן)
השיר הזר - להרחבה ראו אצל: צור ארליך, אקי להב, יוסי בנאי (קורא), יעקב הולנדר (לחן ושירה), דודו זכאי (שירה. לחן: אורי קריב)
שדרות בגשם - להרחבה ראו אצל: צור ארליך, אקי להב, יזהר כהן (שירה. לחן – נחום היימן)
בית ישן ויונים - להרחבה ראו אצל: צור ארליך, יוסי גלובינסקי
עד הלילה - להרחבה ראו אצל: צור ארליך, עמית פוזננסקי (לחן ושירה)
חיוך ראשון - להרחבה ראו אצל: דן מירון, רות קרטון בלום, צור ארליך
עוד אבוא אל ספך - להרחבה ראו אצל: צור ארליך, ניצה קרייתי (שירה, לחן – עידית חכמוביץ')
ליל קיץ - להרחבה ראו אצל: זיוה שמיר, צור ארליך, אורי הייטנר, יוסי בנאי (קורא), נתנאלה (שירה. לחן: מתי כספי) אורה זייטנר (שירה)
קול - להרחבה ראו אצל: צור ארליך
הסער עבר פה לפנות בקר - להרחבה ראו אצל: צור ארליך
רועת האוזים - להרחבה ראו אצל: צור ארליך
איגרת - להרחבה ראו אצל: צור ארליך, יוסף אורן, זיוה שמיר , יוסי בנאי (קורא)

חטיבה ב׳

אז חוורון גדול האיר - להרחבה ראו אצל: צור ארליך, עדנה גורן (שירה. לחן: נחום היימן), אביבה שחף (שירה. לחן: חיים ברקני), נורית גלרון וסנדרה ג'ונסון (שירה)
בהר הדומיות. להרחבה ראו אצל: דן מירון, זיוה שמיר, צור ארליך,
לבדך –צור ארליך, יוסי בנאי (קורא)
על קביים אליך שירי מדדים – להרחבה ראו אצל: דן מירון, צור ארליך, יוסי בנאי (קורא)
יין של סתו – להרחבה ראו אצל: צור ארליך
את הלילה שלך – להרחבה ראו אצל: צור ארליך יוסי בנאי (קורא), אורה זיטנר (שירה. לחן: עודד לרר)
תמצית הערב – להרחבה ראו אצל: צור ארליך
גשם שני וזכרון – להרחבה ראו אצל: צור ארליך
היאור – להרחבה ראו אצל: צור ארליך, זהרירה חריפאי (קריאה)
תחנת שדות – להרחבה ראו אצל: צור ארליך
סער על הסף – להרחבה ראו אצל: צור ארליך
אולי היד – להרחבה ראו אצל: צור ארליך, דני גרנות (שירה. לחן: יעל גרמן)

חטיבה ג׳

האור – להרחבה ראו אצל: צור ארליך
יום השוק – להרחבה ראו אצל: צור ארליך, סנדרה ג'ונסון (שירה)
יום הרחוב – להרחבה ראו אצל: צור ארליך
ליל שרב – להרחבה ראו אצל: צור ארליך
מראות אביב גאות – להרחבה ראו אצל: צור ארליך
תמוז – להרחבה ראו אצל: צור ארליך
הרים – להרחבה ראו אצל: צור ארליך
עץ הזית – להרחבה ראו אצל: צור ארליך
מערומי האש – להרחבה ראו אצל: צור ארליך
הולדת הרחוב – להרחבה ראו אצל: צור ארליך

חטיבה ד׳

הנה העצים – להרחבה ראו אצל: צור ארליך, יוסי בנאי (קורא)
בדרך הגדולה - להרחבה ראו אצל: דן מירון, דן מירון, צור ארליך, מיכה שטרית (לחן ושירה), נורית גלרון (שירה)
תבת הזמרה נפרדת - להרחבה ראו אצל: צור ארליך, חוה אלברשטיין (שירה. לחן: נחום היימן ) נורית גלרון (שירה)
שערים לרווחה - להרחבה ראו אצל: צור ארליך
נשבעתי, עיני – להרחבה ראו אצל: צור ארליך, יוסי בנאי (קורא), חיים יבין (קריאה)
שיר שלושה אחים – להרחבה ראו אצל: צור ארליך,
זמרה – להרחבה ראו אצל: צור ארליך,
האם השלישית –– להרחבה ראו אצל: רות קרטון בלום, צור ארליך, יוסי בנאי (קורא), שלמה ארצי (שירה. לחן: נעמי שמר)
אל החורשה – להרחבה ראו אצל: צור ארליך,
השוק בשמש – להרחבה ראו אצל: צור ארליך,
זוית של פרוור – להרחבה ראו אצל: רות קרטון בלום, צור ארליך, יוסי בנאי (קורא)
אביב למזכרת – להרחבה ראו אצל: צור ארליך,
קרקס – להרחבה ראו אצל: צור ארליך,
בוקר בהיר – להרחבה ראו אצל: צור ארליך,
בשם העיר הזאת – להרחבה ראו אצל: צור ארליך,
בת המוזג – להרחבה ראו אצל: צור ארליך,
שיר בפונדק היער - להרחבה ראו אצל: צור ארליך רחל מרכוס (קריאה)
הם לבדם – להרחבה ראו אצל: צור ארליך, סנדרה ג'ונסון (שירה), צור ארליך (סרטון)

לקריאה נוספת על הספר 'כוכבים בחוץ' ראו: חיים גורי (ריאיון) אברהם בלבן (כל פרקי הספר 'הכוכבים שנשארו בחוץ'), דן מירון (מאמר), דן מירון (ראיון), זיוה שמיר, , מאמרים נוספים על הספר 'כוכבים בחוץ' באתר אלתרמן, "כוכבים בחוץ" ערב שירה ושירים של נתן אלתרמן

השיר 'רדיו וינאי' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 16.3.1938 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'מראה בנין' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 24.3.1938 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'הרגל רע' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 6.4.1938 במדור 'רגעים'. חתום: אגב. המוטו לשיר: (יאפאנים בשנחאי תקפו ונשכו שני נתינים בריטים". מן העתונות)

הרשימה 'לגמל' נדפסה ב'טורים' ב- 15.4.193

השיר 'בעולם המופשט' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 6.5.1938 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

הרשימה 'בתים ומבטים "בית העם" ו"גן-רנה" ' נדפסה ב"תשע בערב" ב- 19.5.1938

הרשימה 'הנמל ועירו' נדפסה ב'טורים' ב- 25.5.1938

השיר 'זכרונותיו של קאוקאג'י' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 10.6.1938 במדור 'רגעים'. חתום: אגב. המוטו לשיר : "קאוקאג'י, מי שהיה ראש חבורות הלסטים בארץ, מכין ספר זכרונות". מן העתונות.

הרשימה 'לב העיתון' נדפסה בעיתון 'הארץ' ב- 28.6.1938

השיר 'שאלת הפליטים באוויאן' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 7.7.1938 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'איטליה מציגה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 4.8.1938 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'טיסת המיניסטר' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 11.8.1938 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

"חוזרים בתשובה" תכנית מ"ו של תיאטרון 'המטאטא' – בכורה ביום 3.9.1938

· 'פתיחה'

· 'תוצרת הארץ' - ויקיפדיה, אריק אינשטיין (לחן: שם טוב לוי)

· 'תיירים'

· 'ליבי במערב'

· 'קרוסלה'

· משאל־עם'

השיר 'לילה אירופי' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 20.9.1938 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'ימים היסטוריים' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 4.10.1938 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

הרשימה 'סוד המרכאות הכפולות' נדפסה ב'טורים' ב- 19.10.1938

השיר 'ברלין דורשת מושבות' נדפס בעיתון 'הארץ' ב-2.11.1938. במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'סתו בז'נבה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 7.11.1938 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'הפרווה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 20.11.1938 במדור 'רגעים'. חתום: אגב. המוטו לשיר : "אין בכך כלום אם אשה גרמניה לקחה פרווה בחנות יהודית לבתה לחג הלידה". (גאֶבּאֶלס על פרעות ברלין)

"קר וחם" תכנית מ"ו של תיאטרון 'המטאטא' – בכורה ביום 16.11.1938

· 'קר וחם'

· 'אולטימטום'

השיר 'אמנות הבימוי' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 24.11.1938 במדור 'רגעים'. חתום:אגב. המוטו לשיר: (באיטליה מכינים את הסרט האנטישמי הראשון. הבמאי – בנו של מוסוליני – ויטוריו) – מן העיתונות.

השיר 'אגדה על ילדים ביער' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 29.11.1938 במדור 'רגעים'. חתום: אג

הרשימה 'למקוטעין' נדפסה ב'טורים' ב- 30.11.1938. חתום: בן-נון

השיר 'עונת הביקורים' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 4.12.1938 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

הרשימה 'אנשי הרוח וחופש הרוח' נדפסה ב'טורים' ב- 7.12.1938 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'הזקנים' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 9.12.1938 במדור 'רגעים'. חתום: אגב. המוטו לשיר : (שמונים זקנים, מבני שבעים ומעלה, עלו בנמל תל אביב. מהם השתטחו על הארץ וישקו את עפרה) מן העתון.

השיר 'נאום הלורד' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 14.12.1938 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'ליל חנוכה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 22.12.1938 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

השיר 'מן המרתף' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 28.12.1938 במדור 'רגעים'. חתום: אגב

1939

השיר 'הבאר' נכתב על מפית נייר בשנת 1939 הביא לדפוס: ישראל זמורה ב'משא' ('למרחב') ב-5.8.1960 לרגל ציון יובל לנתן אלתרמן.להרחבה ראו אצל: מרדכי נאור (אלתרמן ואורלנד "מותחים" את זמורה), צילום השיר שנכתב על המפית

השיר 'עונת האגוזים' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 4.1.1939 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'לפני השולחן העגול' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 8.1.1939 במדור 'רגעים'. חתום:אגב. מעל לכותרת נכתב: ("מוסרים כי בריטניה הגדולה וצרפת הסכימו לכך שהמנהיגים הערביים מארץ ישראך יבקרו בלבנון, כדי להתראות עם המופתי". – רויטר)

השיר 'ארצות סקנדינביות' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 13.1.1939 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'באופן לבבי' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 17.1.1939 במדור 'רגעים'. חתום:אגב. המוטו לשיר: ("השיחות בין צקמברלין ומוסוליני היו לבביות ביותר" מן ההודעה הרשמית.

השיר 'לפני הנאום מברלין' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 29.1.1939 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

"מֻפִּים וחוטים" תכנית מ"ח של תיאטרון 'המטאטא' – בכורה ביום 7.2.1939

· 'הכל סורגים'

· 'שיר ערש'

· 'זה לא היה עוד מקודם'

· 'האהבה היא נס מן השמים'

השיר 'שתי התחייבויות' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 15.3.1939 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

הרשימה 'עולם והיפוכו' נדפסה ב'טורים' ב-30.3.1939 חתום: נ. אלתרמן

השיר 'השלום התמידי הוא קטסטרופה לתרבות' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 30.3.1939 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'הכתר האלבני' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 18.4.1939 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'בריטניה ו"אסימי" ' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 26.4.1939 במדור 'רגעים'. חתום:אגב. ראו הרחבה אצל: מרדכי נאור

השיר 'הספר הלבן ועם הספר' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 14.5.1939 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

"חיים וסעדיה הולכים העירה" תכנית מ"ט של תיאטרון 'המטאטא' – בכורה ביום 16.5.1939

· 'מלחמה או שלום'

· 'שיר הגזלנים'

· 'פניקה'

· 'החיל טום'

השיר 'שלושת גלגוליה של יכולת הקליטה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 4.6.1939 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'פגישות לילה עם ג'נטלמנים' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 8.6.1939 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'מקדונלד בועדת המנדטים' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 21.6.1939 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'יפן והאנגלים או ערך הכבוד' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 2.7.1939 במדור 'רגעים'. חתום:אגב. המוטו לשיר: "משמרות יפן בטינטסין פגעו בכבודם של נתינים בריטיים והפשיטום עירומים לשם חיפוש". מן הפרלמנט

השיר 'שיחות לונדון-מוסקבה-פאריס' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 18.7.1939 במדור 'רגעים'. חתום:אגב. ראו: אריק איינשטיין (שירה. לחן: מיקי גבריאלוב)

"מהודו ועד כוש" תכנית נ' של תיאטרון 'המטאטא' – בכורה ביום 1.8.1939

· 'כולנו נבונים'

· 'שיר המזכיר'

· 'התנך אשם'

· 'העולם חורק ברוח'

· 'שיר סיום'

השיר 'אלפניזם' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 18.8.1939 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

הרשימה 'מכתב על אותו נושא' נדפסה בעלון 'השומר הצעיר' ב-22.9.1938 בו הוא מגיב על רשימתה של לאה גולדברג 'על אותו נושא עצמו'

השיר 'שלום גרמני' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 17.10.1939 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'פינלנד' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 24.10.1939 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'תפילתו של גרמני' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 14.11.1939 במדור 'רגעים'. חתום:אגב. המוטו לשיר: "בגרמניה נערכו הפגנות בסיסמה: האל והמשטרה החשאית שומרים על היטלר".

השיר 'לובלין' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 27.11.1939 במדור 'רגעים'. חתום:אגב. ראו הרחבה אצל: מרדכי נאור

השיר 'שיר לכת' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 10.12.1939 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'הווזוב התחיל גועש' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 19.121939 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'נומה בן' נכתב עבור הצגת הילדים "הדובון והזאב השודד" שהוצגה כנראה ב- 1939.
[אליהו הכהן, חוקר הזמר העברי, מסר לאתר אלתרמן כי היה בלבול בתאריכים ומקור הבלבול הוא משה וילנסקי עצמו. פעם אמר שההצגה היתה בשנת 1939 ופעם 1940 ופעם אפילו 1941]. ביצוע השיר: חוה אלברשטיין (שירה וליווי בגיטרה. לחן: משה וילנסקי). ביצוע מ-1955 נורה משולם (שירה), רוני ידידיה + יעל לוי (שירה. לחן: רוני ידידיה)

1940

השיר '1940' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 2.1.1940 במדור 'רגעים'. חתום:אגב. ראו הרחבה אצל: מרדכי נאור

השיר 'ספר העונה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 10.1.1940 במדור 'רגעים'. חתום:אגב. המוטו לשיר: (הפינים זרקו ספרי תנ"ך על פני לנינגרד)

השיר 'שבוע הלשון העברית' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 25.1.1940 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

הרשימה 'סער ופרץ' נדפסה במחברות לספרות בינואר 1940

השיר 'נחשול הקור באירופה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 7.2.1940 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

"לאורך כל החזית" תכנית נ"ב של תיאטרון 'המטאטא' – בכורה ביום 20.2.1940

· 'מיסים ונפלאות'

· 'ומי שלא טעם אינו יודע הטעם'

· 'כי מי שלא טעם...'

· 'תקופות והתקפות'

השיר 'שיר של ניטרלי' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 18.4.1940 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

"אוסטרלים בעיר" תכנית נ"ג של תיאטרון 'המטאטא' – בכורה ביום 28.5.1940

· 'אוסטרלים בעיר'

· 'אחרתי את האוטובוס'

· 'מסידני לכרם־התימנים'

השיר 'העצה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 30.6.1940 במדור 'רגעים'. חתום:אגב. המוטו לשיר: (ציר ארה"ב יעץ לאמריקאים לצאת מאנגליה)

השיר 'וישי' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 10.7.1940 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'מסתרי הבלקן' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 7.8.1940 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'העולם הגדול' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 13.8.1940 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'הפלישה בים' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 20.8.1940 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

המחזה 'בני המיניסטר' נכתב ע"י אנדריי ביראבו ותורגם מצרפתית על ידי נתן אלתרמן. הבכורה עלתה ב- 26.8.1940 והיא הוצגה 60 פעם. ראו להרחבה: ביקורות על ההצגה

השיר 'דו־שיח של תותחים' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 5.9.1940 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'הבזק' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 2.10.1940 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

"הגייס העליז" תכנית נ"ה של תיאטרון 'המטאטא' – בכורה ביום 12.11.1940

· 'שיר הבוכהלטר'

· 'אל השולחן הנה אני יושבת'

· 'שיר הרופאים'

· 'שיר על הילד ניסים' אריק איינשטיין (שירה. לחן: יוני רכטר), חבורת שוהם (שירה. לחן: מרק לבלרי), רוחמה רז (שירה. לחן: יוני רכטר)

השיר 'פעילות דיפלומטית מוגברת' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 6.12.1940 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

1941

השיר 'מדיניות של הקפה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 24.1.1941 במדור 'רגעים'. חתום:אגב. המוטו לשיר: יפן טוענת שאמריקה ובריטניה נוהגות לגביה במדיניות של הקפה

השיר 'וילקי בלונדון' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 31.1.1941 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'ביערות חבש' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 7.2.1941 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

"אי־שם אצלנו" תכנית נ"ו של תיאטרון 'המטאטא' – בכורה ביום 11.2.1941

· 'תפוחי־זהב'

השיר 'עצי חדרה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 14.2.1941 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'מן הבלקן: .א. תיירים מגרמניה; ב. מי נמצא בבולגריה?' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 21.2.1941 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'מלחמת עצבים' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 28.2.1941 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'החידה הרוסית' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 7.3.1941 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'התקפת־האביב' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 21.3.1941 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'סוף חתימת יגוסלביה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 28.3.1941 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

הספר 'שמחת עניים'

הספר יצא לאור לקראת סוף חודש מרץ 1941

פתיחה

· [דפקה על הדלת שמחת עניים] ראו הרחבה אצל: משה שמיר, ברוך קורצווייל, עוזי שביט, צור ארליך

פרק א'

· א. שיר לאשת־נעורים – להרחבה ראו אצל: משה שמיר, ברוך קורצווייל, עוזי שביט, צור ארליך, שפרה צח, אריק לביא (שירה, לחן: נחום היימן), יוסי בנאי (קריאה), חיים יבין (קריאה)

· ב. גֵּר בא לעיר – להרחבה ראו אצל: עוזי שביט, צור ארליך

· ג. הבכי – להרחבה ראו אצל: צור ארליך, אושיק לוי (שירה. לחן: נפתלי אלטר), יוסי בנאי (קריאה) אפרים פודוקסיק (קריאה)

· ד. הברק – להרחבה ראו אצל: צור ארליך

· ה. הזר מקנא לחן רעיתו – להרחבה ראו אצל: ברוך קורצווייל, צור ארליך, אריק לביא (שירה. לחן: אילו מוכיח), אבי גרייניק (שירה. לחן: אורי לשמן), יוסי בנאי (קריאה)

· ו. החולד – להרחבה ראו אצל: דן מירון, ברוך קורצווייל, עוזי שביט, חמוטל בר־יוסף, אידה צורית, צור ארליך, עינת יקיר

· ז. המשתה – להרחבה ראו אצל: ברוך קורצווייל, צור ארליך, אריק איינשטיין (שירה. לחן: לאה שבת)

· ח. בקשת מחילה – להרחבה ראו אצל: צור ארליך

פרק ב'

· א. שיר השקר – להרחבה ראו אצל: עוזי שביט, זיוה שמיר, צור ארליך, יוסי בנאי (קריאה)

· ב. שיר שמחת־עיניים – להרחבה ראו אצל: צור ארליך

· ג. שיר של אור – להרחבה ראו אצל: צור ארליך

· ד. שיר מחול – להרחבה ראו אצל: ברוך קורצווייל, עוזי שביט, צור ארליך

פרק ג'

· א. הטנבור – להרחבה ראו אצל: צור ארליך

· ב. הזר זוכר את רעיו – להרחבה ראו אצל: עוזי שביט, צור ארליך

· ג. הטיול ברוח – להרחבה ראו אצל: צור ארליך

פרק ד'

· א. מקרה הכסיל והחכם – להרחבה ראו אצל: זיוה שמיר, צור ארליך

· ב. לאן נוליך את החרפה – להרחבה ראו אצל: צור ארליך

· ג. הבוגד – להרחבה ראו אצל: עוזי שביט, צור ארליך

פרק ה'

· א. שיר של מנוחות – להרחבה ראו אצל: צור ארליך, נירה גל (שירה. לחן: מיקי גבריאלוב), מיקי גבריאלוב (שירה ולחן)

· ב. כאשר הרואות תחשכנה – להרחבה ראו אצל: עוזי שביט, צור ארליך

· ג. תפילת נקם – להרחבה ראו אצל: דוד כנעני, צור ארליך

· ד. השבעה – להרחבה ראו אצל: חיים גורי (סרטון), צור ארליך

· ה. המחתרת – להרחבה ראו אצל: עוזי שביט, צור ארליך

פרק ו'

· א. שיר של אותות – להרחבה ראו אצל: צור ארליך

· ב. קץ האב – להרחבה ראו אצל: עוזי שביט, זיוה שמיר, יעל גורי (בטקס האשכבה לחיים גורי) אידה צורית, נפרדנו כך - בלוג עונ"ש ("עונג שבת" – בלוג של דוד אסף), צור ארליך, חיים יבין (קריאה), צבי סלטון (קריאה)

· ג. על ארץ אבנים – להרחבה ראו אצל: צור ארליך

פרק ז

· א. ליל המצור – להרחבה ראו אצל: צור ארליך

· ב. שחר – להרחבה ראו אצל: צור ארליך

· ג. נופלת העיר – להרחבה ראו אצל: צור ארליך

· ד. סיום – להרחבה ראו אצל: צור ארליך, יוסי בנאי (קריאה)

להרחבה על הספר 'שמחת עניים' ראו: משה שמיר, דוד כנעני, מרדכי שלו, דן מירון, דן מירון, בועז ערפלי, עוזי שביט, ברוך קורצווייל, אברהם רז, ראובן צור, חמוטל בר יוסף, אידה צורית, רות קלדרון עם עלי אלון וחנן חבר (סרטון)

השיר 'פרופגנדה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 4.4.1941 במדור 'רגעים'. חתום:אגב. המוטו לשיר: "ברלין התחילה מכה בתופי התעמולה הגדולים"

השיר 'להגדה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 11.4.1941 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

"הנשק הסודי" תכנית נ"ז של תיאטרון 'המטאטא' – בכורה ביום 15.4.1941

· 'מכונה שכזאת'

· 'שיר העסקנים'

· 'אין למעלה מזה'

· 'ג'ז האמריקאי'

· 'הצחוק'

השיר 'זריזות יתרה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 17.4.1941 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'ספרד על הפרק' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 25.4.1941 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'בקשה יחידה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 2.5.1941 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'ועדים וועדות' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 9.5.1941 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'מעשיה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 16.5.1941 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'בובות' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 23.5.1941 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'דמיון ומציאות' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 30.5.1941 במדור 'רגעים'. חתום:אגב. המוטו לשיר : "המציאות עולה על כל דמיון". מן העיתונים

השיר 'כפפות המשי' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 6.6.1941 במדור 'רגעים'. חתום:אגב. המוטו לשיר : ("הגיעה השעה לפשוט את כפפות-המשי לגבי ווישי" – "רויטר"). ("יד ענגה היתה לה, / איש לא העז געת בה" – שניאור)

השיר 'מקומות היסטוריים' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 13.6.1941 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'על נושא ירושלמי' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 20.6.1941 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'הדרך הקלאסית' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 27.6.1941 במדור 'רגעים'. חתום:אגב. להרחבה ראו אצל: מרדכי נאור

השיר 'אירופה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 4.7.1941 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'מלחמת פרו־אקוודור' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 11.7.1941 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'המשחק היאפאני או שחמטסואוקה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 18.7.1941 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'V' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 25.7.1941 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'התעלה האטלנטית' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 1.8.1941 במדור 'רגעים'. חתום:אגב. המוטו לשיר: ("האוקינוס האטלנטי שבינינו אינו אלא תעלה שגשר ברזל נטוי עליה" – נאום הרי הופקינס)

"עולם הפוך" תכנית נ"ח של תיאטרון 'המטאטא' – בכורה ביום 5.8.1941

· 'יצאת ומצאת אל תאמין!'

· 'הסַפָּר פישלה'

· 'רחמים, רחמים!'

· 'גמילות־חסד'

· 'עולם הפוך'

השיר 'בבלוץ הבליץ' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 8.8.1941 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'מעשה בארכימדס' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 15.8.1941 במדור 'רגעים'. חתום:אגב. המוטו לשיר : (אווירוני הצי הבריטי מרעישים את נמל סירקוז, עירו של ארכימדס – מן העיתון.)

השיר 'דייגי הספינה "פוטומק" ' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 22.8.1941 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'דרנג נאך אוסטן' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 29.8.1941 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'קצת פרהיסטוריה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 5.9.1941 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'ג'וני על פני לנינגרד' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 12.9.1941 במדור 'רגעים'. חתום:אגב. המוטו לשיר : (טייסים בריטיים משתתפים בהגנה על לנינגרד).

השיר 'אמריקה על הסף' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 21.9.1941 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'גנרל חורף' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 26.9.1941 במדור 'רגעים'. חתום:אגב. המוטו לשיר: ("אין אנו סומכים על החורף בלבד. גנרל חורף ירד בימינו לדרגת מיור". – מאיסקי בלונדון).

המחזה 'מיליון צרות צרורות' של המחזאי ולנטיין קאטאייב, תורגם מרוסית על נתן אלתרמן, זהו התרגום הראשון שלו של מחזה באורך מלא עבור 'המטאטא'. הצגת הבכורה התקיימה ב-14.10.1941. ראו הרחבה באתר אלתרמן

השיר ' "מחול הספסרות" ' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 31.10.1941 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'הרדיו הגרמני על נפוליאון' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 7.11.1941 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'האוקינוס השקט' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 14.11.1941 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'פרשת הדוויזיה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 21.11.1941 במדור 'רגעים'. חתום:אגב . המוטו לשיר: "טחנות אלוהים טוחנות לאט אבל לבטח". להרחבה ראו אצל: מרדכי נאור

השיר 'האחים קנינגהם ושות' ' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 28.11.1941 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'סידי־רזג' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 5.12.1941 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'מלחמות עולם' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 12.12.1941 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'מכרים ישנים או, האפלה בהוליבוד' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 19.12.1941 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

"אוצר אַיֶּךָ" תכנית נ"ט של תיאטרון 'המטאטא' – בכורה ביום 23.12.1941

· 'האוצר'

· 'מוזאום'

· 'הסתכל הקנקן'

· 'תל־אביב, תל־אביב'

· 'מכתב מאמא' להרחבה ראו אצל: גלגולו של מכתב - בלוג עונ"ש (א) ("עונג שבת" – בלוג של דוד אסף), גלגולו של מכתב - בלוג עונ"ש (ב), חוה אלברשטיין (שירה, שמואל פרשקו)

השיר ' "שרות העזר הטריטורילי" ' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 26.12.1941 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

1942

השיר 'היהודים ורוכבי־האופנים' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 2.1.1942 במדור 'רגעים'. חתום:אגב. המוטו לשיר: "גם היפנים טוענים כי היהודים סיבכו אותם במלחמה".

השיר 'ה"לבנסראום" של רבונו של עולם' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 9.1.1942 במדור 'רגעים'. חתום:אגב. המוטו לשיר: "העולם הוא צר מדי שיהיה בו מקום גם היטלר וגם לאלוהים" (רוזבלט)

השיר 'שני מכתבים בענין חזית חדשה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 16.1.1942 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'השוטר' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 23.1.1942 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'רחמו על הפסימיסטים' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 30.1.1942 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'קונצרט בפלצו ונציה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 6.2.1942 במדור 'רגעים'. חתום:אגב. המוטו לשיר: (לכבוד ביקורו של גרינג ברומא)

השיר 'צלו של פוש' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 13.2.1942 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'עזו של גנדי' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 20.2.1942 במדור 'רגעים'. חתום:אגב. המוטו לשיר: (לפגישת גנדי וצ'אנג-קאי-שק)

השיר 'גניבת הרדיו' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 27.2.1942 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'קפה תורכי' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 13.3.1942 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'התקפת הקופים או כוחו של חקוי' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 20.3.1942 במדור 'רגעים'. חתום:אגב. המוטו לשיר: (אלפי קופים התקיפו פלוגות סיניות בבורמה)

"אשת חיל" תכנית ס' של תיאטרון 'המטאטא' – בכורה ביום 24.3.1942

· 'חיל וחיילת'

· 'אסור לומר את מה שרוצים'

השיר 'שוק האביב' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 27.3.1942 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'השפעה יפנית' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 3.4.1942 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'מסכת לוב' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 10.4.1942 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'מול חזית המערב' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 17.4.1942 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'יום הולדת' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 24.4.1942 במדור 'רגעים'. חתום:אגב. המוטו לשיר: (הפירר בן 53). ראו הרחבה אצל:
עופר אדרת

השיר 'המרחץ' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 1.5.1942 במדור 'רגעים'. חתום:אגב. המוטו לשיר: "היטלר מכין מרחץ-דמים חדש בגרמניה"

השיר 'נקמת השטריימל' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 8.5.1942 במדור 'רגעים'. חתום:אגב. המוטו לשיר: ("הנאצים מחרימים את השטריימליך לצרכי צבא"). ראו הרחבה אצל: מרדכי נאור, אתר אלתרמן בפייסבוק.

השיר 'האופנסיבה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 14.5.1942 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'שני גנרלים בחזית חרקוב' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 21.5.1942 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'באו מים עד נפש' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 29.5.1942 במדור 'רגעים'. חתום:אגב. המוטו לשיר: (הפסוק העברי בתוך השידור של יהודי רוסיה)

השיר 'חיוך הג'וקונדה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 5.6.1942 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'תשובת הגנרל קניג' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 12.1942 במדור 'רגעים'. חתום:אגב . המוטו לשיר: ("לדרישת-הכניעה השיב גנרל קניג, מפקד הצרפתים החופשים בלוב, תשובה נמרצת, שאינה ראויה לדפוס"). ראו הרחבה אצל: מרדכי נאור, הידיעה בעיתון על תשובת קניג

השיר 'השאלה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 19.6.1942 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'מערכת לוב' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 26.6.1942 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'המרש הגרמני' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 3.7.1942 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'גלגולן של שמועות' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 10.7.1942 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'לורלי' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 17.7.1942 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'המכה ה-11' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 24.7.1942 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'מצב מיוחד במינו' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 31.7.1942 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'צו גיוס' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 28.8.1942 במדור 'רגעים'. חתום:אגב . המוטו לשיר: "רווקים ונשואים שאין להם ילדים חייבים גיוס לצבא" -

השיר 'מגבית ההתגייסות' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 4.9.1942 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'רוח נובמבר' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 11.9.1942 במדור 'רגעים'. חתום:אגב . המוטו לשיר: ("היטלר חושש מפני אוח נובמבר 1918 בגרמניה")

השיר 'וישי הלוחמת' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 18.9.1942 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'היטלר ומוסוליני יפגשו' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 25.9.1942 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'הבליץ בסטלינגרד' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 2.10.1942 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'מעשה שהיה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 9.10.1942 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'אבא־כ'ץ ובני בחזית סטלינגרד' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 16.10.1942 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'שני מצרכים ללא פיקוח' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 23.10.1942 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

"חזית שניה" תכנית ס' של תיאטרון 'המטאטא' – בכורה ביום 27.10.1942

· 'תחליפים'

· 'מוטקה מתגייס'

· 'אריה מן הגדוד העברי'

השיר 'בין החורבות' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 30.10.1942 במדור 'רגעים'. חתום:אגב . המוטו לשיר: ("בין חורבות סטלינגרד תולות עדיין הנשים את כביסתן וילדים משחקים שם"). ראו הרחבה אצל: אתר אלתרמן בפייסבוק,

השיר 'המלט אינו יכול לגמור את המונולוג' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 6.11.1942 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'פרשת רומל, או, מסעות בנימין הרביעי' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 13.11.1942 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'הדיקטטורים הקטנים' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 20.11.1942 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'מכל העמים' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 27.11.1942 במדור 'רגעים'. חתום:אגב. ראו הרחבה אצל: זיוה שמיר, מרדכי נאור, רחל מרכוס (קריאה)

המחזה "כוכב השחר" הוא מחזה מלחמה שנכתב באנגליה ב -1941 על ידי אמלין ויליאמס ואלתרמן תרגם אותו לעברית. הצגת הבכורה התקיימה ב"הבימה" בתאריך 28.11.1942 .ראו הרחבה באתר אלתרמן

השיר 'בתהלוכה' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 4.12.1942 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'הצב החדש' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 11.12.1942 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'ביום ההוא' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 18.12.1942 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'מערכה לוב, פרק ב' ' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 25.12.1942 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

1943

השיר 'עוברות השנים - 1943' נדפס בעיתון 'הארץ' ב- 1.1.1943 במדור 'רגעים'. חתום:אגב

השיר 'נקודת ארכימדס' נדפס בעיתון 'דבר' ב-5.2.1943 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן. להרחבה ראו אצל: זיוה שמיר

השיר 'הגנרלים בשבי' נדפס בעיתון 'דבר' ב-12.2.1943 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. להרחבה ראו אצל: זיוה שמיר

השיר 'מעשה בצ'רטר האטלנטי' נדפס בעיתון 'דבר' ב-19.2.1943 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. להרחבה ראו אצל: זיוה שמיר

השיר 'אמונות תפלות' נדפס בעיתון 'דבר' ב-26.2.1943 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. להרחבה ראו אצל: זיוה שמיר

"והילד ישנו" תכנית ס"ב של תיאטרון 'המטאטא' – בכורה ביום 2.3.1943

· 'שיר געגועים' דודו זכאי (שירה. לחן: שמואל פרשקו)

· 'אי־הבנה'

השיר 'מקרה לא טהור' נדפס בעיתון 'דבר' ב-5.3.1943 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. להרחבה ראו אצל: זיוה שמיר

השיר 'כרוז וצימוקו' נדפס בעיתון 'דבר' ב-12.3.1943 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. להרחבה ראו אצל: זיוה שמיר

השיר 'אל"ף בי"ת' נדפס בעיתון 'דבר' ב-19.3.1943 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. להרחבה ראו אצל: זיוה שמיר

השיר 'בעית הפליטים' נדפס בעיתון 'דבר' ב-26.3.1943 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת הכינוס לספר שינה אלתרמן את כותרת השיר להיות 'ליל מלחמה' וביצע שינויים בשיר. להרחבה ראו אצל: מרדכי נאור, זיוה שמיר

השיר 'תכנית הרקונסטרוקציה' נדפס בעיתון 'דבר' ב-2.4.1943 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. המוטו לשיר: ("אנו באנו ארצה לבנות ולהבות בה" – שיר ממשלתי)

השיר 'מוסוליני פותח את ישיבת הקבינט' נדפס בעיתון 'דבר' ב-9.4.1943 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת הכינוס לספר שינה אלתרמן מעט את כותרת השיר להיות 'מוסוליני פותח את ישיבת הקבינט האחרונה' וביצע שינויים מעטים בשיר.

השיר 'אילוף ילדים' נדפס בעיתון 'דבר' ב-16.4.1943 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לשיר זה התפרסמה תגובה של מנחם גרסון מהקיבוץ הארצי. אלתרמן ענה לגרסון במכתב למערכת ב"השומר הצעיר". להרחבה ראו אצל: מרדכי נאור (על תגובת נתן קליין, לימים נתן יונתן)

השיר 'פסח של גלויות' נדפס בעיתון 'דבר' ב-19.4.1943 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. להרחבה ראו אצל: מרדכי נאור, צור ארליך

השיר 'איי הברמודים' נדפס בעיתון 'דבר' ב-23.4.1943 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'אביב' נדפס בעיתון 'דבר' ב-30.4.1943 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'עונת הסיוד' נדפס בעיתון 'דבר' ב-7.5.1943 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'דרנג נאך וסטן' נדפס בעיתון 'דבר' ב-14.5.1943 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'איתני הטבע' נדפס בעיתון 'דבר' ב-21.5.1943 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

"מיסטר קיבוץ" תכנית ס"ב של תיאטרון 'המטאטא' - היא קומדיה מוזיקלית סאטירית מאת המחזאי מרטין רוסט אותה תרגם נתן אלתרמן – בכורה ביום 25.5.1943 . להרחבה ראו באתר אלתרמן

· 'איני יודע מה זה'

· 'שיר עבודה' מקבלת רינת (שירה. לחן: נחום נרדי)

השיר 'הים והעיר' נדפס בעיתון 'דבר' ב-28.5.1943 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'נערה עבריה' נדפס בעיתון 'דבר' ב-4.6.1943 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. המוטו לשיר: "צביה גרה בשכנות המידית עם המות, טוסיה נמצאת אצל צביה". להרחבה, ראו אצל: מרדכי נאור, יוסי שריד

השיר 'התנאי העיקרי' נדפס בעיתון 'דבר' ב-11.6.1943 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'למפדוזה כהן' נדפס בעיתון 'דבר' ב-18.6.1943 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. המוטו לשיר: "האי למפדוזה נכבש על ידי סרג'נט כהן".

השיר 'דטרויט, או, אהל הדוד תום' נדפס בעיתון 'דבר' ב-25.6.1943 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לכינוס השיר לספר שינה אלתרמן את הכותרת ל'אהל הדוד סם' והוסיף לו מוטו : "תוך כדי הטפה לאחוות לאומים וגזעים, בימי מלחמת האומות־המאוחדות באויב המשותף, ניתכה חמת הלבנים על הכושים בדטרויט ופרצו בה מהומות שאין שיא בתולדות המדינה".

השיר 'הזמנה למסיבה' נדפס בעיתון 'דבר' ב-2.7.1943 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'פרק ניוֶלט' נדפס בעיתון 'דבר' ב-9.7.1943 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. המוטו לשיר: הטרור הפשיסטי משתולל. אידיש על מוקד המשיזם" – מודעה בעיר

השיר 'מוסוליני' נדפס בעיתון 'דבר' ב-16.7.1943 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'הפגישה החמישית' נדפס בעיתון 'דבר' ב-23.7.1943 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. המוטו לשיר: היטלר ומוסוליני נפגשו בפעם החמישית. והרי השיר של מוסוליני.

השיר 'נאומו האחרון' נדפס בעיתון 'דבר' ב-30.7.1943 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. המוטו לשיר: ידיעה שלא נתאשרה אומרת, כי מוסוליני אחוז התקפות של צחוק היסטרי. הטור השביעי, המובא בזה, מאשר את הידיעה הנ"ל ומוסר את נאומו האחרון של הדוצ'ה.

השיר 'שתי סמלות' נדפס בעיתון 'דבר' ב-6.8.1943 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. המוטו לשיר: לחנה ליבוביץ' לאנגארף. שתי הסמלות הראשונות מארץ-ישראל בשרות חיל התעופה.

השיר 'בקנדה נעשית היסטוריה' נדפס בעיתון 'דבר' ב-13.8.1943 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'הטלגרמה של חב"ד' נדפס בעיתון 'דבר' ב-20.8.1943 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. המוטו לשיר: חב"ד שברוסיה הריץ. כידוע, טלגרמה לתל־אביב בדבר משלוח אתרוגים ולולבים. בדרכה הגיעה הטלגרמה לידי הצנזורה הצבאית הרוסית, ושם:

השיר 'קוי־פרו־קויבק' נדפס בעיתון 'דבר' ב-27.8.1943 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'ארץ־ישראל באסמבלי' נדפס בעיתון 'דבר' ב-3.9.1943 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. המוטו לשיר: "גדליהו בובליק וברוך צוקרמן תבעו שהועידה תקבל החלטה בעד קהיליה. השופט פרוסקאואר התנגד לקהיליה. ד"ר גולדמן טען לטובת קהיליה. מובטח רוב לציונים. רוב עצום הוא בעד קהיליה.". כאשר כונס השיר לספר שונה המוטו: "בועידת יהודי אמריקה עלתה שאלת התביעה המדינית. גדליהו בובליק וברוך צוקרמן תבעו שהאסיפה תנקוט עמדה חיובית. מובטח רוב לציונים. מן העתונות, 1943"

השיר 'איטליה ושלושת הגדולים' נדפס בעיתון 'דבר' ב-10.9.1943 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'עברית כהלכה' נדפס בעיתון 'דבר' ב-17.9.1943 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'מונחים אסטרטגיים' נדפס בעיתון 'דבר' ב-24.9.1943 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'הלשון השוודית' נדפס בעיתון 'דבר' ב-8.10.1943 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. להרחבה ראו אצל: נפרדנו כך - בשבחי הלשון השוודית - בלוג עונ"ש ("עונג שבת" – בלוג של דוד אסף), דף הפייסבוק של אלתרמן

השיר 'תחרות לנסיון' נדפס בעיתון 'דבר' ב-15.10.1943 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. להרחבה ראו אצל: זיוה שמיר, דף הפייסבוק של אלתרמן

השיר 'משפטי פנוי, או, מאגדות אנדרסן' נדפס בעיתון 'דבר' ב-22.10.1943 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. המוטו לשיר: (בית המשפט בתל־אביב עסק בתביעה לםינוי לול מדייריו).

השיר 'ניאפוליטופול' נדפס בעיתון 'דבר' ב-29.10.1943 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'לקח יסודי' נדפס בעיתון 'דבר' ב-5.11.1943 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'בחזיתות המלחמה' נדפס בעיתון 'דבר' ב-12.11.1943 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'שלושת הגדולים' נדפס בעיתון 'דבר' ב-3.12.1943 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'בסופת האישים' נדפס בעיתון 'דבר' ב-10.12.1943 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'סיכויים' נדפס בעיתון 'דבר' ב-17.12.1943 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. כאשר השיר כונס לספר נוסף לו המוטו: "גובר והולך הביטחון כי מאמצי השלום הנעשים כעת יצליחו למנוע התלקחות עולמית חדשה" סוכנויות הטלגרף.

השיר 'השיר המפוטר' נדפס בעיתון 'דבר' ב-24.12.1943 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'קופי גיברלטר' נדפס בעיתון 'דבר' ב-31.12.1943 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. המוטו לשיר: "מסורת קדומה אומרת כי קופי גיברלטר הם השומרים על הסלע. בזמן האחרון נתמעטו הקופים ונתברר כי סוכנים נאצים ניסו לסלקם" (רויטר)

לקראת סוף שנת 1934 פרסם אלתרמן חוברת קטנה עם שיר ילדים ארוך 'האפרוח העשירי'. להרחבה ראו אצל: זיוה שמיר

1944

השיר 'ביצת קולומבוס, או, חידושים בפילוסופיה' נדפס בעיתון 'דבר' ב-7.1.1944 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'אורינטציות' נדפס בעיתון 'דבר' ב-14.1.1944 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

"עליה פנימית" תכנית ס"ד של תיאטרון 'המטאטא' – בכורה ביום 18.1.1944

· 'שיר המלאכים'

· 'התור'

· 'הפשרה'

· 'עליה פנימית'

השיר 'אלף לילה ולילה' נדפס בעיתון 'דבר' ב-21.1.1944 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'החזית השניה' נדפס בעיתון 'דבר' ב-28.1.1944 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

הספר 'שירי מכות מצרים'

הספר יצא לאור לקראת סוף חודש פברואר 1944

בדרך נא-אמון

· בדרך נא-אמון - להרחבה ראו אצל: עוזי שביט, צור ארליך

שירי מכות מצרים

· א. דם - להרחבה ראו אצל: עוזי שביט, צור ארליך

· ב. צפרדע - להרחבה ראו אצל: עוזי שביט, צור ארליך

· ג. כינים - להרחבה ראו אצל: צור ארליך

· ד. ערוב - להרחבה ראו אצל: צור ארליך

· ה. דבר - להרחבה ראו אצל: עוזי שביט, צור ארליך

· ו. שחין - להרחבה ראו אצל: עוזי שביט, צור ארליך

· ז. ברד - להרחבה ראו אצל: עוזי שביט, צור ארליך

· ח. ארבה - להרחבה ראו אצל: צור ארליך

· ט. חושך - להרחבה ראו אצל: עוזי שביט, צור ארליך

· י. מכת בכורות - להרחבה ראו אצל: עוזי שביט, צור ארליך

איילת

· איילת - להרחבה ראו אצל: עוזי שביט, צור ארליך

להרחבה על הספר 'שירי מכות מצרים' ראו אצל: עוזי שביט, דוד כנעני, דן מירון (סרטון), אליעזר שביד, זיוה שמיר, ה לל ברזל, חנה יעוז, אלישע פורת,

השיר 'עגלת ילדים' נדפס בעיתון 'דבר' ב-4.2.1944 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. המוטו לשיר: (על גג המכונית הראשונה שהובילה את עולי "ניאסה" מן הנמל הייתה מונחת עגלת־ילדים – "הארץ"). לקראת כינוס השיר לספר שונה מעט המוטו: "על גג המכונית הראשונה מן המכוניות שהסיעו את עולי "ניסה" מנמל חיפה, בשנת 1944, הייתה מונחת עגלת־ילדים". ראו הרחבה אצל: אתר יד ושם, אתר ההעפלה והרכש (על האניה "ניאסה")

השיר 'עם השידור מן העמק' נדפס בעיתון 'דבר' ב-11.2.1944 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת כינוס השיר לספר הוסיף אלתרמן את המוטו: "במלאת חמש־עשרה שנה לחורשת משמר־העמק נערך משם שידור ברדיו־ירושלים"

השיר 'משטר של עליה' נדפס בעיתון 'דבר' ב-18.2.1944 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'מסביב לנפט' נדפס בעיתון 'דבר' ב-25.2.1944 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'מזלה של מחאה' נדפס בעיתון 'דבר' ב-3.3.1944 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת כינוס השיר לספר הוסיף אלתרמן את המוטו: שהוגשה על ידי מְתַכְּנֵי "הליגה", בעת התהוותה, נגד הפעולה הציונית.

השיר 'הקומה החמישית' נדפס בעיתון 'דבר' ב-10.3.1944 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. המוטו לשיר: "אנחנו בקומה החמישית של הפירוד". לקראת כינוס השיר לספר הוסיף אלתרמן למוטו בסופו: בן־גוריון, 1944

השיר 'גן־מאיר' נדפס בעיתון 'דבר' ב-17.3.1944 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת כינוס השיר לספר הרחיב אלתרמן את כותרת השיר 'גן־מאיר בתל־אביב'. ראו הרחבה אצל: זיוה שמיר, חנן יובל (שירה ולחן)

השיר 'משמעות הפלישה' נדפס בעיתון 'דבר' ב-24.3.1944 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת כינוס השיר לספר שינה אלתרמן את כותרת השיר: 'ועוד על הילדים ביערות, או, משמעות הפלישה הגרמנית להונגריה'

השיר 'הגדי מן ההגדה' נדפס בעיתון 'דבר' ב-7.4.1944 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. להרחבה ראו אצל: זיוה שמיר, נעמי שמר (לחן ושירה)

השיר 'מלחמת הציטטות' נדפס בעיתון 'דבר' ב-13.4.1944 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. המוטו לשיר: "ימים חולפים, שנה עוברת, רק הציטטה לעולם נשארת"

השיר 'לקראת עולם חדש' נדפס בעיתון 'דבר' ב-12.5.1944 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'אינצידנט בעל ותק' נדפס בעיתון 'דבר' ב-19.5.1944 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. המוטו לשיר: במסדר יום הים ארע אינצידנט. בשעה שקבוצות נוער פתחו בשירת תחזקנה" וכו' וכו'

השיר 'להכרזתה של קובה' נדפס בעיתון 'דבר' ב-26.5.1944 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. המוטו לשיר: "היהודים הם בעלי־בריתנו במלחמה הזאת". לקראת כינוס השיר לספר הרחיה אלתרמן את המוטו: "היהודים הם בעלי־ברית במלחמה הזאת" – כך הכריזה בימי מלחמת־העולם דווקא מדינת קובה. ובעצם היא היחידה שאמרה זאת."

השיר 'ריאליזם' נדפס בעיתון 'דבר' ב-2.6.1944 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת כינוס השיר לספר שינה אלתרמן את כותרת השיר: מדיניות ריאליסטית".

השיר 'בזרוח הירח' נדפס בעיתון 'דבר' ב-9.6.1944 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. המוטו לשיר: "צ'רצ'יל רצה לעבור את התעלה עם צבאות הנחיתה ורק אחרי שידולים רבים ויתר על כך". לקראת כינוס השיר לספר שינה מעט אלתרמן את המוטו: "צ'רצ'יל רצה לעבור את התעלה עם צבאות הנחיתה, בפלישתם ליבשת, ורק אחרי שידולים ויתר על כך". להרחבה ראו אצל: זיוה שמיר, מרדכי נאור

השיר 'הבית הנאומי' נדפס בעיתון 'דבר' ב-16.6.1944 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת כינוס השיר לספר הוסיף אלתרמן את המוטו: "בימי הסער והבולמוס של מלחמת המפלגות הכללית, 1944" ראו הרחבה אצל: דף הפייסבוק של אלתרמן.

השיר 'פובליסיטי' נדפס בעיתון 'דבר' ב-23.6.1944 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'הקלריקל הקטן' נדפס בעיתון 'דבר' ב-30.6.1944 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. להרחבה ראו אצל: מנחם פינקלשטיין, זיוה שמיר

השיר 'גנרל המן' נדפס בעיתון 'דבר' ב-7.7.1944 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. המוטו לשיר: "בבוברויסק נכנע הגנרל הגרמני המן, אחד הגרועים בפושעי המלחמה הנאציים". לקראת כינוס השיר לספר קיצר אלתרמן את המוטו: "בבוברויסק נכנע הגנרל הגרמני המן".

השיר 'הרצל והילדים' נדפס בעיתון 'דבר' ב-14.7.1944 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. להרחבה ראו אצל: מרדכי נאור

השיר 'פרוסיה שומעת את קול התותחים' נדפס בעיתון 'דבר' ב-21.7.1944 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

"ויתרוצצו" תכנית ס"ה של תיאטרון 'המטאטא' – בכורה ביום 25.7.1944

· 'במקום'

· 'טוביה, טוביה' – יהורם גאון (שירה. לחן: משה וילנסקי)

· 'סיום'

השיר 'חיי הפלקט, או, יחס סימפטי לסגנון פלקטי' נדפס בעיתון 'דבר' ב-28.7.1944 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'שמחתה של ורשה' נדפס בעיתון 'דבר' ב-4.8.1944 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'סוכנות המודיעין היהודית' נדפס בעיתון 'דבר' ב-11.8.1944 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'על מות' נדפס בעיתון 'דבר' ב-18.8.1944 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת כינוס השיר לספר הוסיף אלתרמן את המוטו: "לזכר ברל כצנלסון"

השיר 'הפרדוקס מדבר' נדפס בעיתון 'דבר' ב-1.9.1944 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. המוטו לשיר: מעשה שהיה בדמברטון־אוקס, ארצות הברית, מקום שנציגיהן של המעצמות הגדולות נתכנסו לערוך תכניות של שלום בן־קיימא. לקראת כינוס השיר לספר שינה אלתרמן את כותרת השיר: 'הערה פרדוקסלית'

השיר 'תחמושת ישנה' נדפס בעיתון 'דבר' ב-8.9.1944 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'על איפול השכל' נדפס בעיתון 'דבר' ב-15.9.1944 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'לורלי' נדפס בעיתון 'דבר' ב-22.9.1944 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת כינוס השיר לספר שינה אלתרמן את כותרת השיר: 'שיחרורה של לורלי'

השיר 'תמונה מאופרטה' נדפס בעיתון 'דבר' ב-29.9.1944 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. המוטו לשיר: פושעי־המלחמה יושבים בפונדק על גבול שוייץ. השוער, שוייצי זקן, נכנס ומודיע

השיר 'אנו דורשים דירות בשרונה...' נדפס בעיתון 'דבר' ב-6.10.1944 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'בנקט מדיני, או, הגדולים במשתה' נדפס בעיתון 'דבר' ב-13.10.1944 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'סם וג'ון משוחחים על הכרזת רוזוולט' נדפס בעיתון 'דבר' ב-20.10.1944 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

המערכון "שלום בית" מאת ג'ורג' קורטליין, היה אחד מארבעה מערכונים שהוצגו בערב מערכונים שנקרא "מאז ועד היום", אותו יזם ועליו ניצח יוסף פסובסקי (לימים יוסי מילוא). את המערכון תרגם מצרפתית נתן אלתרמן. הצגת הבכורה התקיימה באולם 'בית הפועל' ב-24.10.1944. ראו הרחבה על המחזה באתר אלתרמן

השיר 'מטמורפוזות' נדפס בעיתון 'דבר' ב-27.10.1944 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. המוטו לשיר: "אחרי כיבוש המדינה בידי הברית שוקלת הנהלת גן החיות של עיר הבירה מה לעשות בקוף שגרורי ה'ציר' למדוהו להצדיע לפי נוסח שלהם". (מן העיתון). לקראת כינוס השיר לספר שינה אלתרמן את המוטו: "עם כניסת צבאות בעלי־הברית שוקלת הנהלת גן־החיות בעיר הגדולה, שהייתה גרורת ה'ציר', מה לעשות בקוף, אשר בשעתו למדוהו להצדיע לפי הנוסח הפשיסטי" מן העיתון. ראו הרחבה אצל: דף הפייסבוק של נתן אלתרמן

השיר 'המחר' נדפס בעיתון 'דבר' ב-3.11.1944 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'פוליטיקה של פיסטולטים' נדפס בעיתון 'דבר' ב-10.11.1944 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'המורה העברי' נדפס בעיתון 'דבר' ב-17.11.1944 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת כינוס השיר לספר הוסיף אלתרמן את המוטו: "לרגל את השביתות, כמובן"

השיר 'עצי תפוח' נדפס בעיתון 'דבר' ב-24.11.1944 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. המוטו לשיר: "250 ישובים מפתחים את ענף הפירות הנשירים – התפוח האגס והשזיף". לקראת כינוס השיר לספר שינה אלתרמן את המוטו: "הולך ורב מספר הישובים המפתחים את ענף הפירות הנשירים: התפוח, האגס והשזיף". – מתוך דין־וחשבון על מטעי הפרי הנשיר בשיטה אינטנסיבית.

השיר 'הכימאי והכינור' נדפס בעיתון 'דבר' ב-1.12.1944 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'מאורעות ביוון, או, עקב אכילס' נדפס בעיתון 'דבר' ב-8.12.1944 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'סופת חורף' נדפס בעיתון 'דבר' ב-15.12.1944 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'התקפת הנגד הגרמנית' נדפס בעיתון 'דבר' ב-22.12.1944 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת כינוס השיר לספר הרחיב אלתרמן את כותרת השיר: 'התקפת הנגד הגרמנית בסוף 1944'

השיר 'אלתר' נדפס בעיתון 'דבר' ב-29.12.1944 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת כינוס השיר לספר שינה אלתרמן את כותרת השיר: ' "מדינה לאלתר או לא", 1944'

1945

השיר 'זיוף הבחירות, או, לא נורא' נדפס בעיתון 'דבר' ב-5.1.1945 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת כינוס השיר לספר קיצר אלתרמן את הכותרת: 'לא נורא' וכן הוסיף את המוטו : עם זיופי הקלפיות בליל בחירות בירושלים, 1945.

השיר 'סר קוהלת' נדפס בעיתון 'דבר' ב-12.1.1945 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. המוטו לשיר: "היו שאמרו כי בכוח האהבה מתנועע העולם על צירו. כיום המניע הוא הנפט" סר אדוארד ספירס. לקראת כינוס השיר לספר שינה אלתרמן את המוטו במקום סר אדוארד ספירס נרשם תגלית של מדינאי בריטי

'ראיון ב"לי־לה־לו" ' תכנית מספר 2 של תיאטרון ' לי־לה־לו' – בכורה ביום 18.1.1945

· 'גמליאל'

· 'פפטצ'ה'

· 'כלניות' להרחבה ראו אצל: זיוה שמיר, הספרנים (מגזין הספריה הלאומית), שושנה דמארי (שירה, לחן: משה וילנסקי)

השיר 'גנרל חסיד' נדפס בעיתון 'דבר' ב-19.1.1945 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. המוטו לשיר: "גנרל חסיד צויין לשבח בפקודת־היוםעל ההתקפה הארטילרית שהכשירה את פריצת קוי האויב". להרחבה ראו אצל: מרדכי נאור

השיר 'המרחץ בבית, או, "אמא־פרלמנט" ' נדפס בעיתון 'דבר' ב-2.3.1945 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'מכתב של מנחם־מנדל' נדפס בעיתון 'דבר' ב-9.3.1945 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. להרחבה ראו אצל: זיוה שמיר, מרדכי נאור

השיר 'מפלאי הטבע' נדפס בעיתון 'דבר' ב-16.3.1945 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת כינוס השיר לספר הרחיב אלתרמן את הכותרת: 'תהליך הפילוגים, או, מפלאי הטבע'

השיר 'מכת מדינה' נדפס בעיתון 'דבר' ב-23.3.1945 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'הסרטיפיקט האחרון' נדפס בעיתון 'דבר' ב-30.3.1945 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. להרחבה ראו אצל: מרדכי נאור

השיר 'תחינת קומוניסט יהודי בסופיה' נדפס בעיתון 'דבר' ב-6.4.1945 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'ציוני אול-רייט' נדפס בעיתון 'דבר' ב-13.4.1945 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת כינוס השיר לספר הרחיב מעט אלתרמן את הכותרת: 'ציוני אול-רייט, 1945'

השיר 'בטחון קולקטיבי' נדפס בעיתון 'דבר' ב-20.4.1945 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'חסד אחרון נדפס בעיתון 'דבר' ב-27.4.1945 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת כינוס השיר לספר הוסיף אלתרמן מוטו: של אזרחים גרמנים שנצטוו על ידי שלטונות הברית לקבור את חללי מחנות המוות

את המחזה 'פדרה' של זן רסין תרגם אלתרמן מן המקור הצרפתי והסתייע בתרגום רוסי. הצגת הבכורה התקיימה ב'הבימה' ב- 28.4.1945. בשנת 1946 זכה אלתרמן בפרס שאול טשרניחובסקי לתרגומי מופת על התרגום של 'פדרה' ושל 'נשי וינדזור העליזות' מאת ויליאם שקספיר. ראו הרחבה על המחזה באתר אלתרמן בקישור הזה.

השיר 'הכותרת' נדפס בעיתון 'דבר' ב-4.5.1945 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'ואם יהיה צורך - לבדנו!' נדפס בעיתון 'דבר' ב-11.5.1945 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'תשובה לתוהים בעניין חנינה' נכתב בחודש מאי 1945 עבור המדור 'הטור השביעי' אך לא נדפס בעיתון, כנראה מחמת צנזורה. המוטו לשיר שכונס לספר: שהוכרזה בארץ־ישארל לכבוד חג הניצחון והשאירה בבתי הכלא את מי שלא היה ראוי בעיניה.

השיר 'מעשה בציר מטורף' נדפס בעיתון 'דבר' ב-17.5.1945 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'ממנהגי ההיסטוריה' נדפס בעיתון 'דבר' ב-25.5.1945 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת כינוס השיר לספר אלתרמן שינה מעט את הכותרת: 'על מנהגי ההיסטוריה' והוסיף מוטו: ועל יחסה לצ'רצ'יל בזמן שהתעקש והחליט להמשיך בעסקי מדינה גם אחרי הנצחון.

'צחוק ללא תנאי' תכנית מספר 3 של תיאטרון ' לי־לה־לו' – בכורה ביום 29.5.1945

'בחדר הבובות'
'יש לי טבע כזה'
'אני מצפת' להרחבה ראו אצל: זיוה שמיר, הספרנים (מגזין הספריה הלאומית), שושנה דמארי (שירה, לחן: משה וילנסקי)

השיר 'גיליון של יום חול' נדפס בעיתון 'דבר' ב-1.6.1945 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'חייל סנגלי' נדפס בעיתון 'דבר' ב-8.6.1945 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת כינוס השיר לספר שינה מעט אלתרמן את הכותרת: 'על חייל סנגלי' והוסיף את המוטו: שגוייס למלחמת העולם ואחרי הניצחון שלחוהו למערבולת המהומות והתנגשות האינטרסים הבריטיים־צרפתיים בלבנט.

את המחזה 'עיר המחר' של ג'ון בויטון פריסטלי, תרגם אלתרמן מאנגלית והוא הוצג בתיאטרון האהל'. הצגת הבכורה התקיימה ב-28.6.1945. ראו הרחבה על המחזה באתר אלתרמן בקישור הזה.

השיר 'עליה־ולנסיה' נדפס בעיתון 'דבר' ב-22.6.1945 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. המוטו לשיר: באוניה "פלוס־אולטרה" מולנסיה, שהביאה עולים לחיפה, נולדה התינוקת ונקרא שמה "עליה ולנסיה"

השיר 'לא יתכן...' נדפס בעיתון 'דבר' ב-29.6.1945 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'אינטרסים' נדפס בעיתון 'דבר' ב-6.7.1945 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. המוטו לשיר: (מן המיתולוגיה של הזמן החדש)

השיר 'מגילות־יסוד' נדפס בעיתון 'דבר' ב-13.7.1945 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'הסנסציות מפוטסדם' נדפס בעיתון 'דבר' ב-20.7.1945 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת כינוס השיר לספר שינה אלתרמן את הכותרת: "סנסציות עצומות מועידת פוטסדם"

השיר 'תחי הדמוקרטיה' נדפס בעיתון 'דבר' ב-27.7.1945 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'נאום שנאת־היהודים' נדפס בעיתון 'דבר' ב-3.8.1945 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת כינוס השיר לספר הרחיב אלתרמן את הכותרת 'נאום שנאת־היהודים באירופה של 1945'

השיר 'פכחון מדיני' נדפס בעיתון 'דבר' ב-10.8.1945 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'מקרה פעוט' נדפס בעיתון 'דבר' ב-17.8.1945 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. להרחבה ראו: מרדכי נאור (וכן איזה דפני) (סרטון)

השיר 'הרון אל רשיד ועוני עבדול הדי' נדפס בעיתון 'דבר' ב-24.8.1945 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'הטון האינטימי' נדפס בעיתון 'דבר' ב-7.9.1945 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

'נא להציץ' תכנית מספר 4 של תיאטרון ' לי־לה־לו' – בכורה ביום 9.9.1945

אני רוצה רק להציץ' להרחבה ראו: דף הפייסבוק של אתר נתן אלתרמן אילי גורליצקי (שירה, לחן: משה וילנסקי)
'דחלילים'
'זה יעבור (רומנס)' ראו: שושנה דמארי (שירה, לחן: משה וילנסקי)

השיר 'קו תל־אביב גת' נדפס בעיתון 'דבר' ב-14.9.1945 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. המוטו לשיר: נחנך שרות אבטובוסים סדיר בין תל־אביב לגת. לקראת כינוס השיר לספר הרחיב מעט אלתרמן את המוטו: " נחנך שרות אבטובוסים סדיר בין תל־אביב לגת". מן העיתון

השיר 'שְׁוַינְהוּנְד' (=כלב חזיר) נדפס בעיתון 'דבר' ב-21.9.1945 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. המוטו לשיר: סוכנויות הטלגרף ציינו: כשהוליכו את יוזף קרמר מבית הדין קרא אליו גרמני ישיש מתוך הקהל: שויהונד! שוינהונד!

השיר 'לפני ההכרזה הבריטית' נדפס בעיתון 'דבר' ב-28.9.1945 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת כינוס השיר לספר שינה אלתרמן את הכותרת: ,על סף החלטה' והוסיף מוטו: מלים־מספר לפני ההכרזה הבריטית על הקו המדיני בשאל ארץ־ישראל, עם עלות ממשלת הפועלים לשלטון.

השיר 'אינטרמצו בינלאומי, או, מעשה שהיה' נדפס בעיתון 'דבר' ב-5.10.1945 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'נאום בריטניה הקטנה' נדפס בעיתון 'דבר' ב-12.10.1945 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. המוטו לשיר: תמצית ממאמרי "טיימס", "אקונומיסט", "ספקטיטור"

השיר 'אמא, כבר מותר לבכות?"' נדפס בעיתון 'דבר' ב-19.10.1945 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת כינוס השיר לספר הוסיף אלתרמן מוטו: שאלה הילדה אחרי צאתה מן המחבוא, עם השחרור. אבא קובנר. להרחבה ראו: דף הפייסבוק של אתר אלתרמן

השיר 'קצת אומץ־לב' נדפס בעיתון 'דבר' ב-26.10.1945 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת כינוס השיר לספר הוסיף אלתרמן מוטו: מידה שחסרונה קבי, כדעת רבים, את מדיניותה של בריטניה וראש ממשלתה הסוציאליסטי באוסרם את העליה היהודית לארץ־ישראל אחרי המלחמה, מפחד מחאותיה של הליגה הערבית.

השיר 'שלונסקי באקדמיה' נדפס בעיתון 'דבר' ב-2.11.1945 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. המוטו לשיר: עם כניסתו לועד הלשון

השיר 'יום פלשטינה, או, ההפגנה הציונית' נדפס בעיתון 'דבר' ב-9.11.1945 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת כינוס השיר לספר הרחיב אלתרמן את הכותרת: 'התהלוכה של יום־פלשתינה בארצות ערב, או, ההפגנה הציונית'

השיר 'מלחמת העם' נדפס בעיתון 'דבר' ב-16.11.1945 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'הקוקיה' נדפס בעיתון 'דבר' ב-23.11.1945 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. המוטו לשיר: היהודים הם כאותה קוקיה המטילה ביצים בקני זרים" מתוך גילוי דעת

השיר 'אבדות הבריטים' נדפס בעיתון 'דבר' ב-2.12.1945 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

'זהירות, צבע טרי' תכנית מספר 5 של תיאטרון ' לי־לה־לו' – בכורה ביום 6.12.1945

'מים וסבון'
'האשה היא לא מלאך'
'מנואטים והוטנטוטים'
'בכרמי תימן' להרחבה ראן אצל: זיוה שמיר, שושנה דמארי (שירה, לחן: משה וילנסקי)
'זהירות, צבי טרי!'

השיר 'הרופא על פרשת דרכים' נדפס בעיתון 'דבר' ב-7.12.1945 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת כינוס השיר לספר הוסיף אלתרמן מוטו: "המומחים למחלות־נפש קבעו בשעתם כי רודולף הס לקה במחלת השיכחה. במשפט נירנברג הצהיר הס כי הוא הערים על הרופאים ומחלתו לא הייתה אלא העמדת פנים"

השיר 'יהודים וציונים' נדפס בעיתון 'דבר' ב-14.12.1945 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת כינוס השיר לספר הרחיב אלתרמן מעט את הכותרת: 'יהודים וציונים 1945'

השיר 'פגישת הגדולים, או, הרהורים על ליקוי הלבנה שהיה בליל ד'' נדפס בעיתון 'דבר' ב-21.12.1945 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת כינוס השיר לספר צמצם אלתרמן את הכותרת: 'הרהורים על ליקוי הלבנה'

השיר 'מעשה בחבית' נדפס בעיתון 'דבר' ב-28.12.1945 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. המוטו לשיר: "חבית אבק השריפה של המזרח התיכון עלולה להתפוצץ עם כל החלטה על עליה יהודית" סוכנות רויטר

1946

השיר '1500' נדפס בעיתון 'דבר' ב-11.1.1946 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'נאום תשובה לרב-חובלים איטלקי' נדפס בעיתון 'דבר' ב-15.1.1946 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת כינוס השיר לספר הרחיב אלתרמן את הכותרת: 'נאום תשובה לרב-חובלים איטלקי אחרי ליל־הורדה'. להרחבה ראו אצל: מרדכי נאור, מרדכי נאור (סרטון), אתר הפלמ"ח, להקת הנח"ל (שירה. לחן: יאיר רוזנבלום), עופר כלף (שירה. לחן: נחום היימן)

השיר 'קולומבוס בועידת לונדון' נדפס בעיתון 'דבר' ב-25.1.1946 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת כינוס השיר לספר שינה אלתרמן את הכותרת: 'קולומבוס בועידת מיניסטרים'

את המחזה 'נשי וינדזור העליזות' של שקספיר תרגם נתן אלתרמן. תרגומו זה של אלתרמן, שהוא התרגום הראשון משל שקספיר, זיכה אותו בפרס טשרניחובסקי. הצגת הבכורה התקיימה בתיאטרון 'האהל' ב-26.1.1946. הרחבה על המחזה ראו: דן מירון, וכן באתר אלתרמן

השיר 'חוקת־המשחק' נדפס בעיתון 'דבר' ב-1.2.1946 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת כינוס השיר לספר הוסיף אלתרמן מוטו: שפורסמה על ידי השלטונות הבריטים בארץ־ישראל בשנת 1946, בצורת תקנות לשעת חרום.

השיר 'מעשה בעצמאות, או, הכלה המכורה' נדפס בעיתון 'דבר' ב-8.2.1946 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת כינוס השיר לספר שינה אלתרמן את סדר הכותרת: 'הכלה המכורה, או, מעשה בעצמאות' והוסיף מוטו: שממשלת הפועלים הבריטית מצאה לנכון לזכות בה, בראש־ובראשונה, ארץ מסוימת שבעבר הירדן

השיר 'על הסיפון' נדפס בעיתון 'דבר' ב-15.2.1946 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'ורמכט לארץ' נדפס בעיתון 'דבר' ב-22.2.1946 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'יום עבודה של ממשלת הליבור' נדפס בעיתון 'דבר' ב-1.3.1946 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'המשפט הולך' נדפס בעיתון 'דבר' ב-8.3.1946 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'מזכירי נשכחות' נדפס בעיתון 'דבר' ב-15.3.1946 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

'כך כתוב בלקסיקון' תכנית מספר 6 של תיאטרון ' לי־לה־לו' – בכורה ביום 16.3.1946

'מסכות'
'כך כתוב בלקסיקון'
'שולמית' – שושנה דמארי (שירה: לחן: משה וילנסקי), אריק איינשטיין (שירה. לחן: שם טוב לוי)
'זאת אומרת' - שושנה דמארי (שירה, לחן: משה וילנסקי)
'כבר מאוחר מדי' זהרירה חריפאי (שירה. לחן: משה וילנסקי)

השיר 'אדמת בירייה' נדפס בספר השנה של העיתונאים תש"ז תחת הכותרת 'שני פרקי תש"ו'. השיר כונס לספר ואלתרמן הוסיף לו מוטו: שלוש פעמים עקר הצבא את גדרות בירייה. והו נתקעו מחדש. אנשי המקום והמאות שנהרו ובאו לעזרתם השתטחו על האדמה והחיילים עמלו לטלטלם ולעוקרם בכוח מאדמת הר־כנען

השיר 'דרך בים' נדפס בספר השנה של העיתונאים תש"ז תחת הכותרת 'שני פרקי תש"ו'.

השיר 'ספציאליסטים' נדפס בעיתון 'דבר' ב-19.4.1946 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'על הילד אברם' נדפס בעיתון 'דבר' ב-26.4.1946 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. המוטו לשיר: הישן על מדרגות ביתו בפולין מפחד לשכב במיטתו. לקראת כינוס השיר לספר שינה אלתרמן מעט את המוטו: בהיותו ישן על מדרגות ביתו בפולין, כתום המלחמה, מפחד לשכב במיטתו. ראו הרחבה אצל: חנה יעוז, מרדכי נאור, חנן פורת, דף הפייסבוק של אתר נתן אלתרמן,

השיר 'אמצעי בדוק' נדפס בעיתון 'דבר' ב-3.5.1946 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת כינוס השיר לספר הרחיב אלתרמן את הכותרת: 'אמצעי בדוק: 1946'

השיר 'הפה והטלפיים' נדפס בעיתון 'דבר' ב-10.5.1946 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת כינוס השיר לספר הרחיב אלתרמן את הכותרת: 'מחלת הפה והטלפיים'

השיר 'הולדת הנמל' נדפס בעיתון 'דבר' ב-24.5.1946 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. המוטו לשיר: (עשר שנים למזח בתל־אביב). לקראת כינוס השיר לספר הרחיב אלתרמן את המוטו: זכרון לילותיו הראשונים של נמל תל־אביב למלאת לו 10 שנים

השיר 'דרושה מטפלת' נדפס בעיתון 'דבר' ב-31.5.1946 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'שלבי השגעון' נדפס בעיתון 'דבר' ב-14.6.1946 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. המוטו לשיר: מכתב ראשון של בריטניה לאמריקה. לקראת כינוס השיר לספר הרחיב אלתרמן את המוטו: מכתב ראשון של בריטניה לאמריקה בעניין עליית מאה אלף:

'מכירה כללית' תכנית מספר 7 של תיאטרון ' לי־לה־לו' – בכורה ביום 25.6.1946

'אין לי פנאי'
'מסך, בבקשה'

השיר 'ישן אבל נכון' נדפס בעיתון 'דבר' ב-28.6.1946 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. המוטו לשיר: "אל תפציצו את טומי, הוא אינו אשם בעסק הזה". בווין

השיר 'המכשפה' נדפס בעיתון 'דבר' ב-5.7.1946 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. המוטו לשיר: (ממשלת הלייבור על הבמה, עושה נפלאות לעיני הקהל). לקראת כינוס השיר לספר הרחיב אלתרמן את הכותרת: 'מדיניות של הוקוס פוקוס, או, המכשפה' ושינה את המוטו: ממשלת הלייבור מראה נפלאות של מדיניות לעיני הקהל בעת מסע־החיפושים בארץ.

השיר 'על צבא פרטי אחד' נדפס בעיתון 'דבר' ב-12.7.1946 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'צל הגדרות' נדפס בעיתון 'דבר' ב-19.7.1946 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת כינוס השיר לספר שינה אלתרמן את הכותרת: 'על הגדרות והכבלים'

השיר 'יום ירושלים' נדפס בעיתון 'דבר' ב-26.7.1946 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת כינוס השיר לספר שינה אלתרמן את הכותרת: 'אחרי "מלון המלך" '

השיר 'הארמדה האחרונה' נדפס בעיתון 'דבר' ב-9.8.1946 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת כינוס השיר לספר שינה אלתרמן את הכותרת: 'הארמדה שמחוץ לחוק'

השיר 'הודעת האדמיניסטרציה עם דוגמה אנגלית לשם אילוסטרציה' נדפס בעיתון 'דבר' ב-16.8.1946 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת כינוס השיר לספר שינה אלתרמן את הכותרת: 'על כנופית־המסיתים היהודית, או, הודעה ממשלתית מסוימת עם דוגמה אנגלית לשם אילוסטרציה'

השיר 'דו־שיח בין נחשון וגונן' נדפס בעיתון 'דבר' ב-23.8.1946 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. המוטו לשיר: שני מעפילים בני־יומם במחנה עתלית. לקראת כינוס השיר לספר שינה אלתרמן את המוטו: והם שני מעפילים בני יומם שנולדו באניה והובאו למחנה עתלית, וישבח אותם כל הקהל ויפסוק, כי ראוי שיקראו שמותיהם בישראל נחשון וגונן, ויהי כן.

השיר 'מרשימותיו של כלב' נדפס בעיתון 'דבר' ב-30.8.1946 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת כינוס השיר לספר הוסיף אלתרמן מוטו: והוא אחד הכלבים שאומנו ושרתו בשעתם במלחמה, והובאו בשנת 1946 לארץ־ישראל, לעזור בחיפושי נשק. להרחבה ראו: מרדכי נאור (סרטון), מרדכי נאור, קובי מידן (קריאה), חיים גורי (קריאה)

השיר 'כוחה של מחאה' נדפס בעיתון 'דבר' ב-6.9.1946 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'ארץ ערבית' נדפס בעיתון 'דבר' ב-13.9.1946 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. המוטו לשיר: פלשתינה היא ארץ ערבית ואין לזרים חלק בה – כורי בועידת לונדון. לקראת כינוס השיר לספר שינה מעט אלתרמן את המוטו: " פלשתינה היא ארץ ערבית ואין לזרים חלק בה". מתוך גילוי דעת. להרחבה ראו: בדף הפייסבוק של אתר אלתרמן

'בבקשה לשבת' תכנית מספר 8 של תיאטרון ' לי־לה־לו' – בכורה ביום 14.9.1946

'הגרלה'
'בכל זאת יש בה משהו' יונה עטרי ואילי גורליצקי (שירה. לחן: משה וילנסקי)
'בבקשה לשבת'

השיר 'אחוות עמים' נדפס בעיתון 'דבר' ב-20.9.1946 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'מפני מה לא הלכנו' נדפס בעיתון 'דבר' ב-4.10.1946 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'הנקודה היהודית' נדפס בעיתון 'דבר' ב-11.10.1946 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. להרחבה ראו: עונ"ש (הבלוג "עונג שבת" של דוד אסף) דף הפייסבוק של אתר אלתרמן, אבשלום קור (קריאה)

השיר 'ברכה פולד' נדפס בעיתון 'דבר' ב-25.10.1946 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת כינוס השיר לספר הוסיף אלתרמן את המוטו: הנערה ברכה פוּלְד נפלה מכדורי מכונית משורינת של הצבא, בתל־אביב, בעמדה על המשמר לקבל את פני ספינת המעפילים "וינגייט" מאיטליה,שנתפסה אותו לילה סמוך לחופי הארץ. עבר זמן ובדרך לארץ נתפסה, והובאה אל החוף, ספינת מעפילים על שם ברכה פולד. להרחבה ראו אצל: אתר הפלמ"ח, מרדכי נאור

השיר 'המאבק האחר' נדפס בעיתון 'דבר' ב-1.11.1946 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'עם שחרור המנהיגים' נדפס בעיתון 'דבר' ב-8.11.1946 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'הסיבה האמיתית' נדפס בעיתון 'דבר' ב-15.11.1946 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'בסדר גמור' נדפס בעיתון 'דבר' ב-22.11.1946 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת כינוס השיר לספר שינה אלתרמן את הכותרת: 'משהו על אי־התערבות הקהל הוא בסדר'

השיר 'אסור לקנא' נדפס בעיתון 'דבר' ב-29.11.1946 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'הקונגרס באירופה' נדפס בעיתון 'דבר' ב-6.12.1946 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'חלוקת התפקידים' נדפס בעיתון 'דבר' ב-13.12.1946 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. מוטו השיר: (להתנגדות ב"כנסת ישראל"). לקראת כינוס השיר לספר שינה אלתרמן את המוטו: התנגדות המעפילים ב"כנסת ישראל" נשברה בפצצות־עשן.

'קצת מזה וקצת מזה' תכנית מספר 9 של תיאטרון ' לי־לה־לו' – בכורה ביום 14.12.1946

'זהו קוקטיל'
'ככה טוב' – רמה סמסונוב (שירה. לחן: משה וילנסקי)
'קונגו'
'למה לא'

השיר 'קסם אישי' נדפס בעיתון 'דבר' ב-20.12.1946 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת כינוס השיר לספר שינה אלתרמן את הכותרת: 'קסם אישי, או, ויצמן בקונגרס'

השיר 'כוחה של שגרה' נדפס בעיתון 'דבר' ב-27.12.1946 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

המחזה "אנטיגונה" מאת ז'אן אנואי תורגם מצרפתית על ידי נתן אלתרמן והוצג בתיאטרון 'הקאמרי'. הצגת הבכורה התקיימה ב- 30.12.1946. ראו הרחבה על המחזה באתר אלתרמן.

1947

השיר 'בשולי הטלגרמות' נדפס בעיתון 'דבר' ב-10.1.1947 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת כינוס השיר לספר שינה אלתרמן את הכותרת: 'צריף בנגב' להרחבה ראו אצל: עונ"ש (הבלוג 'עונג שבת' של דוד אסף), צור ארליך

השיר 'ההזמנה והתנאי' נדפס בעיתון 'דבר' ב-24.1.1947 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת כינוס השיר לספר שינה אלתרמן את הכותרת: 'הזמנה לשולחן עגול בלונדון'

השיר 'מצב המצב' נדפס בעיתון 'דבר' ב-14.2.1947 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

המחזה 'המשרת והלורד' הוא תרגומו של אלתרמן מאנגלית. שמו המקורי של המחזה הוא "קריצ'טון הנפלא" אותו כתב ג'יימס בארי. המחזה הוצג ב'הבימה' והצגת הבכורה התקיימה ביום 12.1.1947. הרחבה על ההצגה ראו באתר אלתרמן.

השיר 'בפרלמנט המשתעל' נדפס בעיתון 'דבר' ב-21.2.1947 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. המוטו לשיר: את נאומו של בוין ליוה שיעול בלתי פוסק של צירי בית הנבחרים. (רויטר)

השיר 'נא להסביר מהתחלה' נדפס בעיתון 'דבר' ב-28.2.1947 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'הודעות אישיות דחופות' נדפס בעיתון 'דבר' ב-14.3.1947 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת כינוס השיר לספר שינה אלתרמן את הכותרת: 'הודעות אישיות באמצעות מודעה בעיתון, בימי ניתוק קשרי־הדואר לרגל פעולת ההיפופוטמוס בתל־אביב'

'לא יותר מדי' תכנית מספר 10 של תיאטרון ' לי־לה־לו' – בכורה ביום 18.3.1947

'לא יותר מדי'
'עכשיו עושים את זה מנילון'
'חצי־חצי'
'מרים בת ניסים' – שושנה דמארי (שירה. לחן: משה וילנסקי)

השיר 'קומזיץ בקפריסין, או, עוזי ממסחה נהפך ל-Displaced Person' נדפס בעיתון 'דבר' ב-21.3.1947 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'אינצידנט בניו־דלהי' נדפס בעיתון 'דבר' ב-28.3.1947 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. המוטו לשיר: ליהודים לא הורשה לענות לקרימה, שליחת מצרים בקונגרס האסייתי, כיוון שאין הקונגרס עוסק בעניינים פוליטיים. האינצידנט נגמר בלחיצת יד.

השיר 'על אם הדרך' נדפס בעיתון 'דבר' ב-4.4.1947 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. להרחבה ראו אצל: נדב שרגאי, דף הפייסבוק של אתר אלתרמן, להקת חיל הים (שירה, לחן: נעמי שמר)

השיר 'רווחיו של ג'ון בול' נדפס בעיתון 'דבר' ב-10.4.1947 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. המוטו לשיר: (בלדה על מדיניות של השהיות)

השיר 'בליל ההתאבדות' נדפס בעיתון 'דבר' ב-25.4.1947 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת כינוס השיר לספר שינה אלתרמן אות אחת בכותרת: 'ליל ההתאבדות'

השיר 'כוחה של פרוצדורה' נדפס בעיתון 'דבר' ב-2.5.1947 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'המים נוסעים דרומה' נדפס בעיתון 'דבר' ב-9.5.1947 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'בטלגרף לגרומיקו' נדפס בעיתון 'דבר' ב-16.5.1947 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת כינוס השיר לספר הוסיף אלתרמן מוטו: אחרי נאומו הראשון בעצרת האומות בעד פתרון ציוני

השיר 'פתח־תקוה ותפקיד המשטרה' נדפס בעיתון 'דבר' ב-23.5.1947 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'בן־גוריון במצור' נדפס בעיתון 'דבר' ב-30.5.1947 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'מלחמת היהודים בגויים' נדפס בעיתון 'דבר' ב-6.6.1947 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'איה הנער?' נדפס בעיתון 'דבר' ב-13.6.1947 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'סיור בארץ' נדפס בעיתון 'דבר' ב-20.6.1947 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת כינוס השיר לספר שינה אלתרמן את הכותרת: 'הסיור הבא' והוסיף מוטו: לאחר פרק ראשון של גביית־עדויות בדבר ארץ־ישראל ותושביה והקשר הדתי וההיסטורי שבינה ובין היהודים, ולאחר דיון על מושגים שונים (בתוכם גם משמעות השם "יהודי"), נתחלקה הועדה־לקביעת־עובדות, שמטעם האו"ם, לשתי חבורות, וחצאה לסיור על פני הארץ.

'0:1 לטובתנו' תכנית מספר 11 של תיאטרון ' לי־לה־לו' – בכורה ביום 21.6.1947

'אחד אפס לטובתנו'
'פרוטקציה'
'בת הבאר' – אסנת הלוי (שירה. לחן: משה וילנסקי)

השיר 'תכנית מגוונת' נדפס בעיתון 'דבר' ב-27.6.1947 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'לא אלחם באחי' נדפס בעיתון 'דבר' ב-4.7.1947 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת כינוס השיר לספר שינה אלתרמן את הכותרת: 'הנימוק הפסול' והוסיף את הכותרת המקורית כמוטו: לא אלחם באחי

השיר 'לכל המעוניינים' נדפס בעיתון 'דבר' ב-11.7.1947 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. המוטו לשיר: (תשובות לכמה שאלות, ושתהיה זו הפעם האחרונה)

השיר 'נימה מיותרת' נדפס בעיתון 'דבר' ב-18.7.1947 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. המוטו לשיר: "כלהבה מתלקחת עלתה אתמול שוב באש מתגברת ובתוספת גוונים תביעת העליה.נשגבת ממעמקים וכו' " – העיתון על עדות ז' רובשוב. "מ. שרתוק העלה את סיפור העובדות לשיאים קלאסיים" – כנ"ל

השיר 'מפלת אירופה תש"ז' נדפס בעיתון 'דבר' ב-25.7.1947 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת כינוס השיר לספר שינה אלתרמן את הכותרת: 'מלחמת אירופה תש"ז' והוסיף מוטו: בעוד פריס נאבקת שלא להכנע ללחץ הבריטי בעניין המעפילים המוחזרים.

השיר 'ביום הניצחון' נדפס בעיתון 'דבר' ב-1.8.1947 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'העם ושליחו' נדפס בעיתון 'דבר' ב-5.9.1947 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת כינוס השיר לספר הוסיף אלתרמן מוטו: מעפילי 'אירופה תש"ז', שהוחזרו אל חוף צרפת, סרבו לרדת שם ולאחר שעמדו ביםכשלושה שבועות הוסעו הלאה. תינוק שנולד באחת מספינות הגירוש, אחרי שהפליגו, מת בדרך. הוא הטבא לקבורה ימית בקופסה של פח במפרץ ביסקי.

'ארצנו הקטנטונת' תכנית מספר 12 של תיאטרון ' לי־לה־לו' – בכורה ביום 10.9.1947

'ירוחם' - שושנה דמארי (שירה. לחן: ידידיה אדמון)

השיר 'מהו חג לאומי' נדפס בעיתון 'דבר' ב-12.9.1947 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת כינוס השיר לספר הוסיף אלתרמן מוטו: לאחר מסע של התשת־כוחות, הובאו שלוש ספינות־הגירוש לנמל המבורג. אך גם אחרי ככלות הכל לא נשברו אנשי אירופה תש"ז והצבא נאלץ לגרור אותם בידיהם ורגליהם אל החוף. היו מקרים וארבעה־חמישה חיילים עמלו לעקור איש, או אישה, מן האוניה.

השיר 'מעשה בהתעלמות מוזרה' נדפס בעיתון 'דבר' ב-19.9.1947 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. המוטו לשיר: "מתוך התעלמות מוזרה מעמדת השומר־הצעיר בעניין העליה בתכניתו הדו־לאומית, כותב 'הארץ' כי איו מנוס מסתירה פנימית בין הדרישה לעליה המונית ובין התביעה למשטר דו־לאומי". "משמר"

השיר 'בין גנרל אלנבי לבווין, או, שיחה בין הכניסה והיציאה' נדפס בעיתון 'דבר' ב-26.9.1947 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'הכל ייתכן' נדפס בעיתון 'דבר' ב-3.10.1947 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'מה שידוע לכל, או, על הסף' נדפס בעיתון 'דבר' ב-10.10.1947 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת כינוס השיר לספר קיצר אלתרמן את הכותרת: 'על הסף' והוסיף מוטו: בימי המאבק באו"ם על ההחלטה המדינית

השיר 'על סוף הציונות' נדפס בעיתון 'דבר' ב-17.10.1947 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. לקראת כינוס השיר לספר שינה אלתרמן את הכותרת: 'איום ופרושו' והוסיף מוטו: עם הנאומים שנשמעו מעבר לגבול הצפוני של ארץ־ישראל ואיימו "להכרית את הציונות" על ידי ניסיון חדירה צבאית.

השיר 'תקות ישראל' נדפס בעיתון 'דבר' ב-24.10.1947 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'המצב כמו שהוא' נדפס בעיתון 'דבר' ב-7.11.1947 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'הילדה השלישית' נדפס בעיתון 'דבר' ב-14.11.1947 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. המוטו לשיר: בת ארבע־עשרה, מפצועות רעננה, מתה מפצעיה". - העיתון

השיר 'על סיכויים למדינה יהודית ועל היחס אליה' נדפס בעיתון 'דבר' ב-21.11.1947 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'ויהי ערב' נדפס בעיתון 'דבר' ב-5.12.1947 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

השיר 'מגש הכסף' נדפס בעיתון 'דבר' ב-19.12.1947 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א. המוטו לשיר: "אין מדינה ניתנת לעם על מגש של כסף." חיים וייצמן להרחבה ראו אצל: דן לאור, מרדכי נאור, זיוה שמיר, אקי להב, דף הפייסבוק של אתר אלתרמן , יהורם גאון (שירה. לחן: נורית הירש)

השיר 'למען ג'ון בול' נדפס בעיתון 'דבר' ב-26.12.1947 במדור 'הטור השביעי'. חתום: נתן א.

[ דף זה נמצא בהקמה]