מאמרים  • • •
איגרת - יוסף אורן
השיר "איגרת" זוהה זה מכבר כאחד "הסתומים" בין שירי "כוכבים בחוץ" (1938), ומשום כך לא זכה שיר זה לפירושים רבים כמו שירים אחרים בקובץ. מסה זו, המתפרסמת כשבעים שנה אחרי ההדפסה הראשונה של השיר ב"כוכבים בחוץ", תנסה להציע לו פירוש שטרם הוצע לו עד כה. 
ב"צילום" עשרת בתיו של השיר, במבט המאפשר לקלוט אותו חזותית, נחשפים שלושה בתים (הראשון, הרביעי והשמיני) כבתים חריגים, כי הינם בני חמישה טורים, בעוד ששבעת הבתים האחרים הם בני ארבעה טורים. בדיקת המשקל בטורי השיר מגלה, כי החריגות של שלושת הבתים האלה הושגה על-ידי שבירת אחד הטורים לשתי שורות. איחוד שתי השורות הללו מניב מספר זהה של יחידות-משקל בטור המפורק למספר יחידות-המשקל בטורים האחרים: ארבעה אנפסטים, עם שינויים בטורים שונים. על-ידי הפיכת שלושה מבתי השיר מבתים בני ארבעה טורים לבתים בני חמישה טורים, הצליח אלתרמן לסמן את קיומם של שלושה חלקים בתוכן של השיר, בלי לקטוע את רציפות אופיו כשיר נמען – כ"נאום" של "אני" המפנה את דבריו אל אלוהיו.

- - - - - - - 

יהושע קנז שילב את ששת הבתים הראשונים מתוכו בטקסט של הנובלה "בין לילה ובין שחר". מאחר שהכללת בתים כה רבים משיר בטקסט של סיפור היא ללא ספק תופעה חריגה ביותר, מוצדק לברר, מה קושר בין שני הטקסטים, בין זה של קנז משנת 1978 לבין זה של אלתרמן אשר נדפס ארבעים שנה קודם לכן, בשנת 1938, השנה שבה הופיע "כוכבים בחוץ", הראשון מבין ספרי השירה שלו? 
 
לשמיעת יוסי בנאי קורא את השיר "איגרת" הקש על הקישור הזה 


חזור
  
 
בחסות: תמ"א 38 - האתר המרכזי
© כל הזכויות לאתר נתן אלתרמן שמורות לטרגט מערכות בע"מ, עיצוב האתר - סטודיו קליימקס