נוהגים להפריד בין אלתרמן הקליל של פזמוני התיאטרון לאלתרמן הכבד של השירה הקנונית. אבל מי שמכיר את צדדיו השונים רואה שהם יצאו מסדנה מיוחדת אחת. ככלל, לדעתי, כל יצירותיו של אלתרמן מתכתבות עם ספרו הראשון 'כוכבים בחוץ' שחולל מהפכה גדולה בספרות העברית מאז פרסומו ב-1938. כמעט לא נמצא משורר או סופר רציני שאין בכתיבתו משקעים אלתרמניים, אפילו על דרך השלילה, למשל, אם הוא מתנגד לסגנונו.

אלתרמן הילך קסם על בני דורו, וקסמו מוסיף והולך ומעמיק עם השנים. לראשונה הופיעה שירה של מי שהעברית אצלו היתה רעננה כמו שפת אם. המשורר חיים גורי סיפר פעם שהנוער בדורו היה ישן עם 'כוכבים בחוץ' מתחת לכרית. המבקר מרדכי שלו כתב פעם הערה עמוקה: "כוכבים בחוץ" היה עבור הצברים לא רק שירת החול הראשונה שלהם אלא גם סידור התפילות הראשון.