|
'נִצְנוּצוֹ שֶׁל הִרְהוּר אַחֲרוֹן' – 'שיר סיום' ב'חגיגת קיץ' של אלתרמן - נדב חרובי
'שיר סיום', הסוגר את הפואמה 'חגיגת קיץ', מעלה אצל הקורא ציפייה לסיום במובנו הקלסי. גם אם נדמה שהעלילה הותרה – הגביע שב לציבא, מרים-הלן ניצלה, סטמבול נרגעה, הרי שהקורא יצפה עתה לאפילוג שיהפוך יצירה "מביכה" ומעוררת שאלות ליצירה קוהרנטית ומוגמרת. ציפייה זו נשענת גם על ותק הקריאה בשירת אלתרמן ושירי הסיום שלה: כמו השיר 'הם לבדם' בסוף 'כוכבים בחוץ' או השיר 'איילת' בסוף שירי מכות מצרים, כך גם עתה – מתבקש שיר הסיום שייתן את ה"פינאל" למוסיקה המסחררת של הספר.
חזור |