"אל תתנו להם רובים" הוא פזמון חריג בשירתו של אלתרמן. בראשית שנות השלושים  עבר המשורר, כנראה, תקופה פציפיסטית אינטנסיבית. יחד עם חברי חבורת "יחדיו", שאף הוציאה לאור את הקובץ "לא תרצח". נראה שהייתה זו תקופה קצרה. עד מהרה הוא הצטרף להשקפה המפאי"ית הרווחת של 'חרב היונה'. זו היתה תגובתו המאוחרת על מלחה"ע הראשונה. ויש בהחלט מקום לשאול: מה פתאום הוא התעורר לכתוב הד כל כך מאוחר, באיחור כזה ובריחוק שנים שכזה? כאמור, היה זה פרק קצר בלבד ביצירתו של אלתרמן, ועד מהרה נטש את "אל תתנו להם רובים" לטובת "את שלום המחרשה נשאו לך בחורייך, היום הם לך שלום נושאים על הרובים".