נושא דיוננו הם השירים שהקדיש אלתרמן בטוריו לשואת יהודי אירופה. הם פורסמו בשלוש ורבע שנותיה הראשונות של מלחמת העולם השנייה ב"רגעים" ב"הארץ", ובמשך יותר משלוש השנים הבאות, לרבות השנה הראשונה שלאחר המלחמה, במסגרת "הטור השביעי" ב"דבר". עם השנים נתקבע בזיכרון הציבור כי אלתרמן כתב את כל שיריו העוסקים בשואה ב"טור השביעי", ולא היא.
 
מספרם של השירים אינו רב, ולכאורה מצביע הדבר על התעלמות יחסית מהנושא. אולם דומה שלא הכמות קובעת, אלא איכות השירים ובמיוחד עוצמתם והשפעתם על בני הדור ועל בני הדורות הבאים. השפעה זו הייתה ניכרת, וככל שחלפו השנים נחשב אלתרמן – למגינת ליבו – ל"משורר לאומי", לא במעט בזכות שיריו עזי-המבע העוסקים בשואה ובגורלם של יהודי אירופה בעת מלחמת העולם השנייה ומיד לאחריה.
 
ראוי להדגיש, שמדובר כאן בשיריו האקטואליים של אלתרמן, ובהם בלבד, ולא בשירתו הלירית שהתפרסמה באותן שנים, כדוגמת "שירי מכות מצרים" (1944). אלתרמן נדון כאן – אם אפשר להגדיר זאת כך – מצד הפן העתונאי-אקטואלי שלו.    

פורסם גם באתר של ד"ר מרדכי נאור