קשה להגזים בחשיבות המאמר "עולם והיפוכו", המשמש, להערכתי, בסיס פואטי ואידיאי מרכזי לארבע יצירות גדולות שהחל אלתרמן לכתוב, פחות או יותר במקביל, בשנים 1939­1941, שהן אולי שנות השיא של יצירתו: 'שירי מכות מצרים', 'שמחת עניים', 'שיר עשרה אחים' ו'שירים על רעות הרוח'. שלושת השירים הראשונים של 'שירי מכות מצרים', 'דם', 'צפרדע' ו'כינים', בנוסח קצר יותר, שונה מהמוכר,  התפרסמו לראשונה בשבועון השומר הצעיר ב-1 בספטמבר 1939. לפי זה ניתן לשער שהם נכתבו פחות או יותר במקביל למועד פרסום 'עולם והיפוכו' או זמן לא רב אחריו, דהיינו בקיץ 1939.
 שמחת עניים' נכתבה כנראה במרוצת 1940.  'שיר ארבעה אחים', הכולל את שיר הפתיחה (מה שכונה בעיר היונה בשם 'פתיחה ישנה') ואת ארבעת השירים הראשונים של 'שיר עשרה אחים', נדפס בקובץ ששה פרקי שירה בעריכת שלונסקי, שראה אור בשלהי 1940. יש להניח ששירים אלו נכתבו במקביל ל'שמחת עניים'.  'שירים על רעות הרוח' התפרסמו בכתב העת מחברות לספרות בספטמבר 1941, וניתן לשער אפוא שנכתבו פחות או יותר לאחר 'שמחת עניים' ו'שיר ארבעה אחים'.
 שלוש היצירות הראשונות קשורות כולן, בדרך אלגורית או סימבוליסטית או פוסט-סימבוליסטית (למרות ההבדלים המהותיים ביניהן), בסוגיה המרכזית שבה דן במאמרו: הצלת העולם (אלתרמן 1975, 35); או: המאבק של האנושות ההומניסטית-דמוקרטית ומשטרה, 'על כל הלקוי והמעוות שבו' (שם, 38) בציוויליזציה החדשה, הנאצית-פשיסטית, הבלתי אנושית, ומשטרה הטוטליטרי. בשלושתן ניסה אלתרמן לתאר מחדש, או להחיות, תוך שימוש בתשתית מיתית, את 'מערכי הנפש שנטעה [האמנות] באדם, מימות ילדותו של עולם ועד עתה', ולהוכיח, כי הם אכן 'מן היתרים החזקים ביותר, המקשרים את האנושות אל עולמה ואמונותיה, חזקים הרבה מן המשוער', וכי 'אם מאמינים אנו עדיין בהצלתו של עולם, בהתפתחותו, הרי גדול יהיה בהצלה זו חלקם של כוחות התורשה האיתנים שטיפחו באדם אמנויותיו השונות, אלפים בשנים' (שם, 35).

המאמר המלא