|
רמזים מקדימים: 'הדלֵקה' ו'הנאום' - עוזי שביט
היצירה הראשונה שכתיבתה נסתיימה ואף נתפרסמה מיד בשלמות כספר, היא כידוע שמחת עניים (מרס 1941), אף שהתמודדותו השירית של אלתרמן עם האיום הגלובלי הנאצי-פשיסטי החלה, כזכור, עוד קודם לכן, כפי שמעיד הפרסום המוקדם של 'משירי מכות מצרים' ב-1 בספטמבר 1939, חמישה חודשים לאחר פרסום 'עולם והיפוכו'. אך דומה שגם לפרגמנט הראשון של 'שירי מכות מצרים' וגם ל'בני אדם חדשים' שב'עולם והיפוכו' יש שורשים קודמים, מבשרים, כבר בכוכבים בחוץ; וכוונתי לשני שירים יוצאי דופן בספר זה, שבהם ניסה אלתרמן, כנראה לראשונה, להתמודד עם הקסם האסתטי של הפשיזם: 'הדלקה' ו'הנאום', הצמודים זה לזה במסגרת השער הראשון של כוכבים בחוץ ומהווים לדעתי חטיבה אחת, ייחודית, לא רק במסגרת השער אלא גם במסגרת הספר כולו.
חזור |