כאשר הפרקליט הצבאי הראשי, שהוא גם מחבר הספר הזה על "הטור השביעי", מבקש הגנה מן הצדק אצל נתן אלתרמן, עליו להיות מוכן לסטירת לחי

אין כמו הספר הזה כדי להסביר מה שאמרו, בכעס, על אלתרמן של "הטור השביעי": "משורר חצר". ובכל זאת, על רקע הבנאליות של השיח שבתוכו נכתב הספר ("ביטחון הכלל, זכויות הפרט") ניכר אלתרמן בזוהרו, גם הודות לבחירותיו של המחבר, מנחם פינקלשטיין: הוא נטל את הטורים הפרובוקטיביים ביותר, ואולם, עד סוף הספר ברור לנו כי פינקלשטיין מסכים עם אלתרמן, ואלתרמן מסכים עם פינקלשטיין.