בעשור האחרון לחייו נתפש נתן אלתרמן למחזאות, ובין האפוס "עיר היונה" לרפסודיה השירית "חגיגת קיץ" כתב חמישה מחזות, שארבעה מהם הוצגו בחייו. בניגוד לשירתו האמנותית והפוליטית, שרובה הגדול התקבל בהערצה ובהשתאות לפלא היצירה, עוררו מחזותיו מבוכה ואי-נוחות. והשאלה הנשאלת היא מדוע משורר כמו נתן אלתרמן, אמן הפואמות הגאוניות "שמחת עניים" ו"שירי מכות מצרים", נכשל במחזותיו.