כאן אציע פתח אחר להתוודעות לחוויה האלתרמנית העילאית: לא פרק מבוא, לא סקירה, לא הקדמה, לא קריאת ספר אלתרמני שלם ופירושיו (נסו בבית) ולא בופה של טעימות בכפית, אלא קריאה היפר-קישורית בשיר אחד. נקרא את 'הטיול ברוח', מתוך 'שמחת עניים' (פרק ג, שיר ג). שיר שאינו מוכר במיוחד, אך גם אינו שולי. נרמזים בו כמה מן היסודות העזים והחמוּרים שבתשתית שירת אלתרמן, אך יש בו מן החן של הקצף הצבעוני ששירה זו אוהבת לפזר מעל למי התהום. כמו שכניו ב'שמחת עניים' הוא עוסק ברומם-של-חיים, אך להבדיל מהם, המצמיתים באימת הדין ובחומרת האמת, שורה בו גם רעות-הרוח האהובה על המשורר.