'שיר של אור' הוא מהביטויים החדים והדרמטיים ביותר שנתנה הספרות העברית למצב הקיומי השברירי של העם היהודי. על פי אלתרמן, סכנת החיים המיידית מגלה באדם ובאומה כוחות גנוזים אדירים של גבורה, חיות ויופי מוסרי – אף כי במקביל, ברובד פנימי ומושתק, מקננת בהם הכמיהה למות: כעוף כנף לקראת קנו לבם יוצא אל סכינו. גם אם נותנים ל'שמחת עניים' כמכלול פירוש אוניברסלי, קשה להתעלם מהרמזים לכך שלפחות בשיר הזה, אשת-הנעורים היא (גם) עם ישראל. במשך שבועיים וחצי למדנו את השיר ביסודיות, שורה אחר שורה, לימוד שתחילתו בעימוד מחודש של השיר המראה את מבנהו עתיר ההקבלות. לפניכם רצף הקריאות, ומבחר מהתגובות הפרשניות של הגולשים.