בפרק זה יידונו שירים המוסרים את רצף רשמיו של הדובר, ללא עיצוב סיטואציית דיבור וללא המחזה. הדיון יתרכז בשירים 'ליל קיץ', 'קול', 'הסער עבר פה לפנות בוקר', 'רועת האוויזם', 'הנה העצים', 'בדרך הגדולה' ו'הם לבדם'.

בניגוד למנולוגים ולשירים המומחזים אין השירים הנדונים כאן מלוכדים סביב נושא אחד. ארבעה מהם כלולים בחטיבה הראשונה ומשקפים את נושאיה. נשים לב לכלך, שארבעתם מופיעים זה ליד זה, עובדה המרמזת על קיומו של קשר כלשהו ביניהם (הארבעה מביעים את חוויותיו של הדובר בעיר הלילית). שלושת השירים האחרים כלולים בחטיבה הרביעית וקשורים לנושאיה. שלא כשירי החטיבה הראשונה, שענינם גילוי מציאות "טבעית" בתחומי העיר, מתמקדים שירים אלה בדרך חייו ומותו של הדובר־ההלך.

רוב השירים הנדונים (מלבד 'ליל קיץ') הם קצרים ביותר – בני שניים-שלושה בתים. עובדה זו מנומקת בכך, שהם מעצבים רגע הרה־משמעות אחד, ואינם משקפים מערכת יחסים מורכבת, כמו המונולוגים, או את התכונה הרבה שבעיר, כמו השירים המומחזים.