השמיים מלחכים את חציר גגותינו כעז לבנה – אך גגותינו רגילים לאסוף רק עיצבונות. איך נוכל אנחנו הנרפים, גדולי חכמיו של השיממון, להכיל את אור החיוך האמיתי של אלוהים, את הפרח שהוא שולח לנו ביום הפתאומי? סביב הניגוד הזה בנוי השיר השביעי ב'כוכבים בחוץ' – שיר שביעי, עם שבעה בתים כמספר ימי השבוע, שכפי שנראה, בנויים במבנה כיאסטי כשבעת קני המנורה. במסגרת מבצע הפייסבוק 'כפית אלתרמן ביום' קראנו את השיר טיפין טיפין ומתוך עיון נמרץ, ועמדנו על סגולותיו הפיוטיות והצליליות המפתיעות. לפניכם רצף הקריאות היומיות ומבחר מהתגובות הפרשניות של הגולשים.