בתוך רצף של שירים על עיר, ערב, חורף ואהבה משובץ "גשם שני וזיכרון" ומעטה על הכול צעיף של געגוע, גם אם הכול עוד כאן ועכשיו. ושוב השקיעה משתוללת עם הגשם, ושוב האהבה גובלת באיוולת – ושוב הכול אחר וחד-פעמי. במסגרת מבצע פייסבוק "כפית אלתרמן ביום" קראנו בסתיו תש"ף את השיר, בחנו כל יום עוד שורה-שתיים במיקרוסקופ ובמגבר, עד שהערבית כבתה והרחוב נותר בלעדיה. לפניכם רצף "כפיות" העיון ומבחר קטן של הארות קוראים.